יו"ר לשכת עורכי הדין אבי חימי, התראיין הערב (ראשון) אצל ענת דוידוב ב-103FM, כשברקע השפעת משבר הקורונה על הדיונים בבתי המשפט, על הצפי לחזרה לשגרה בצל המגבלות ולקיום דיוני בג"ץ בשידור כפי שנערך הדיון האחרון.

בוא נדבר על בתי המשפט. אני מבינה שגם היום היה דיון בכנסת ולאט לאט מתחילים לשחרר עוד. בוא נשמע את השופט מרזל שאמר שמתחילים לפתוח עוד ועוד, מוסיפים עוד ערכאות ונדבר. מה מותר מה אסור?
"למעשה מה שאסור זה כל דיוני ההוכחות שמאלצים בעלי דין להגיע לבתי המשפט, וכמובן עצורים מבתי הסוהר. צריך לזכור שמהיום הראשון של משבר הקורונה – אין יוצא ואין נכנס. כלומר, הם לא יוצאים לשום דיון. יש אנשים שעצורים חצי שנה, שנה או שנתיים והיו מתוכננים להם דיונים והם לא מגיעים לבית המשפט. אי אפשר לקיים הליך פלילי של דיוני הוכחות בלי הנאשמים".

זו פגיעה בזכויות נפגעים ותובעים. יש פה פגיעה רוחבית קשה.
"זה לא סוד שמערכת המשפט חיונית וחשובה לאזרחי ישראל בכל ימות השנה. כאשר הגיע המשבר הזה היינו צריכים להיערך בצורה כזאת או אחרת. בכל מה שקשור למעצרי ימים לצורכי חקירה, המערכת התעשתה ועשינו דיונים 'בווידאו קונפרנס'. זה אומר שהעצור נמצא בבית הסוהר והסניגור שלו נמצא בבית משפט עם השופט ועם טוען המעצרים, וזה לא פשוט משום שאי אפשר לנהל דיון אמיתי וזכויות של חשודים מקופחות, משום שעו"ד תוך כדי הדיון צריך לשמוע להבין ולהקשיב. נוצר מצב שעו"ד מייצג מישהו והוא לא יכול להיכנס לכלא לפני הדיון לבקר אותו ולא לעבד איתו אחרי מה היה בדיון. הוא לא יכול לשמוע אותו בשיא החופשי וזה קושי אמיתי. אף אחד לא רוצה להיעצר או להיות חשוד בימים שכאלה.

מותר איקאה מותר שוק ודברים כאלה, אבל אסור בית משפט. לי זה לא מובן לחלוטין. אנחנו מקבלים הרבה מאוד תלונות מעורכי דין ולקוחות. ממה פוחדים? מהתקהלות? אמיר אוחנה, שר המשפטים שתכף לא יהיה שר המשפטים, סגר את זה תוך דקה וגם משפטו של רה"מ נדחה, אני לא יודעת אם זה קשור או לא קשור. למה זה ככה?
"בואי נשים את העובדות על השולחן וזה המצב הטוב ביותר. לגבי מערכת המשפט, נשיאת בית המשפט העליון ומנהל בתי המשפט קבעו את היקף הדיונים. המנטרה שזה בגלל משפט כזה או אחר, אין לזה שום בסיס. בסה"כ המערכת הזאת מורכבת. ראשית, יש בתי דין לעבודה שכפופים לשר הרווחה, יש בתי דין רבניים שכפופים שר הדתות,  יש הוצאה לפועל שכפופים למערכת האכיפה. במהלך הקורונה צריך לזכור שיש גם עורכי דין ותיקים שנמצאים בגיל הסיכון. יש משפחות חד הוריות, יש נשים ויש גברים שמטפלים בילדים שלהם. המערכת הזאת חייבת להתכתב עם מערכת החינוך. כאשר מערכת החינוך לא עובדת, ורוב עורכי הדין הם אנשים צעירים שמגדלים ילדים צעירים, והם בבית ואפילו לעבוד מתוך הבית יש קושי".

כלומר כל המהלך הזה הוא הגיוני בעצם? זה נכון לשחרר את זה אבל לאט לאט כי צריך להתנהל בהתאם לכל המשק ושוב מערכת החינוך תוקעת את העניין?
"אני אומר שהיו הרבה שיקולים ובסה"כ הכללי החל מה-17 לחודש צריך להסיר את כל המגבלות. כל שופט יודע מה התיק מרובה המשתתפים שקשה לקיים אותו ובאיזה תיקים יש עד, שניים או שלושה שאפשר לקיים אותו. צריך לשחרר קצת את הלחץ".

הדיון בבית המשפט העליון המועבר בשידור חי (צילום: עמית שאבי, פול)
הדיון בבית המשפט העליון המועבר בשידור חי (צילום: עמית שאבי, פול)

אתה יודע שזה יהיה מה-17 לחודש?
"אני מאמין שזה יהיה ואני חושב שזה מה שצריך. זו דעתי וזו עמדתי, שהחל מיום ראשון הבא צריך להסיר את כל המגבלות באופן שבו כל הדיונים יתקיימו למעט דיונים מרובי משתתפים".

בכמה אתה מעריך את הנזק שנגרם למערכת שגם ככה תקועה. מה עשו החודשיים האלה?
"החודשיים האלה ייצרו עומס בלתי רגיל. עכשיו יש פגרה בבתי משפט בין ה-20 ביולי עד ל-5 בספטמבר".

אולי כדאי לבטל אותה.
זאת נקודה שצריך לשקול אותה. בכל מקרה, הפגרה צריכה להתכתב עם מערכת החינוך. אם הילדים בבית, הרבה עורכי ועורכות דין לא יכולים לנהל דיון באופן סביר. לכן אני אומר, איך חוזרים לשגרה? כאשר הילדים חוזרים למסגרות. אם הילדים לא יהיו במסגרות יהיה קושי אמיתי. לו דעתי הייתה נשמעת הייתי מצמצם הפגרה ובמחצית מהפגרה מנהל דיונים. יש ערך של פרנסה ויש ערך של נוחות. אני סבור שערך של פרנסה הוא ערך עליון, אנשים לא עבדו חודשיים. אין דיונים. זה כמו המסעדות, וכולם מבינים שהם לא התפרנסו. בתי משפט נסגרו, למעשה התקיימו דיונים בודדים, רק הליכים דחופים".

לסיום, אחרי שפתחו את דיוני בג"ץ אתה בעד להמשיך?
"אני נגד להמשיך את הדבר הזה בהליכים פליליים, משום שזה דבר שראוי לשקול אותו היטב. לו דעתי הייתה נשמעת כמי שעוסק 30 שנה בתחום הפלילי, אני לא חושב שזה צריך להגיע להליכים פליליים. כאשר מדובר בהליכים חוקתיים כדוגמת הדיוניים שהיו, אני חושב שיש לזה ערך וזה מעמיק את הדמוקרטיה, אנשים מבינים מה זה בית משפט עליון. ברגע שמדובר בהליכים פליליים, יש חשש אינהרנטי שעדים עתידיים ישמעו את הליך המשפט ויתאימו את העדות שלהם למה שהם שמעו, הליך פלילי זה אופרה אחרת.