התקדמות הטכנולוגיה, ואפשרויות התקשורת (טלפון, אינטרנט, שיחות וידאו, מחשוב וכו') מצד אחד, אל מול התפתחות השינויים והגמישות בשוק העבודה מצד שני, יצרו סיטואציה הולכת ונרחבת, שבה עובדים מבצעים את עבודתם מבלי לצאת מפתח הבית.
נשאלת השאלה מה דינו של עובד שנפצע בעת ביצוע העבודה בביתו, בכל הקשור להכרת המוסד לביטוח לאומי באירוע כתאונת עבודה.
שאלה זו רלוונטית כיום יותר מתמיד, בעת שעובדים ועצמאיים רבים נאלצים לעבוד מהבית.
לפניה ישירה אל עורכת הדין טליה רג'ואן, לחץ/י כאן
האם המוסד לביטוח לאומי יכיר בפגיעה שאירעה לעובד בביתו כתאונת עבודה?
ככלל, כל עובד אשר משלם דמי ביטוח לאומי זכאי להגיש תביעה בגין תאונת עבודה שקרתה לו תוך כדי ועקב עבודתו.
במובן זה העובד הביתי אינו שונה. גם עובד אשר מקום עבודתו הוא ביתו הפרטי ומשלם (ו/או משלמים עבורו) דמי ביטוח לאומי - זכאי לאותן זכויות מאת המוסד לביטוח לאומי.
יחד עם זאת, לרוב המוסד לביטוח לאומי נוהג שלא להכיר בפגיעות של אותו עובד כתאונות עבודה, בטענה שלפיה הפגיעה אינה קשורה לביצוע העבודה. במקרה כזה שמורה לעובד הזכות לערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים ממועד הפגיעה, בדרך של הגשת תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לבית הדין לעבודה.
האם הפגיעה התרחשה תוך כדי ועקב העבודה?
כדי שבית הדין לעבודה יקבל את התביעה, על העובד לעמוד במספר תנאים. בין היתר הוא יידרש להוכיח כי הפגיעה נעשתה תוך כדי ועקב העבודה.
כך לדוגמה יש הבדל בין מצב שבו העובד נפצע בעת שניקה את ביתו (שאז אין קשר ישיר בין הפגיעה לבין עבודת העובד), ובין מצב שבו העובד מעד והחליק בעת שערך שיחת טלפון עם לקוח.
מה הדין ביחס לעובד שנדרש לעבוד מהבית על ידי מעסיקו בצל משבר הקורונה?
שאלה נוספת העולה בתקופה זו היא מה דינו של עובד אשר בעבר ביצע את העבודה ממשרדו של המעסיק, ואילו עתה נדרש לעבוד מביתו, בשל התפרצות נגיף הקורונה. לטעמי, לא ניתן להפלות את העובדים שנדרשים על ידי מעסיקם לעבוד מהבית, ויש להחיל עליהם את אותה הלכה, שלפיה הם יוכרו כנפגעי עבודה אם יעמדו בתנאים הקבועים בחוק.
הכרה בפגיעה נפשית או באירוע לבבי כתאונת עבודה
שאלה אחרת המתעוררת בימים אלה, היא מהי יכולתו של עובד / עצמאי לטעון כי פגיעה נפשית או התקף לב שחווה כתוצאה מהפגיעה הכלכלית (למשל קריסת עסק, או פיטורי עובד) תוכר תאונת עבודה.
גם בעניין זה ישנם כללים מנחים שנקבעו על ידי בית הדין לעבודה, בכל הנוגע לפגיעות נפשיות ו/או אירוע לבבי. ככל שהעובד יצליח להוכיח כי יש קשר עובדתי ורפואי ישיר בין האירוע שקרה במקום העבודה (למשל הודעת הפיטורים) ובין מצבו הרפואי (למשל התקף הלב שחווה מייד לאחר מכן), הרי שפגיעתו צריך שתוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי.
אין ספק כי בימים אלה, בעת שחלק ניכר מהעובדים נדרשים לבצע את עבודתם מביתם הפרטי, יידרשו בתי הדין לעבודה להשיב גם על סוגיות אלה, ולקבל הכרעה עקרונית ומנחה בנוגע להן.
עורכת הדין טליה רג'ואן מוסמכת כנוטריון ועוסקת בייצוג בפני המוסד לביטוח לאומי, דיני עבודה, משפט מסחרי אזרחי, דיני ירושה וליטיגציה. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לתביעות מביטוח לאומי LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.