משרד האוצר ניצב בפני שורת אתגרים מהמורכבים בתולדות המדינה. הסגר המחמיר ומעורר המחלוקת בשל החשש מהתפשטות נגיף הקורונה יצר מצוקה כלכלית קשה בקרב המוני שכירים ועצמאים שאיבדו את פרנסתם.
שיעור האבטלה במשק מתקרב לכ־27%, לעומת 3.9% בלבד לפני פרוץ משבר הקורונה. יותר מ־1.1 מיליון עובדים שכירים הוצאו לחל"ת או פוטרו, ורובם הגדול טרם שבו למקומות עבודתם ולא מצאו מקור תעסוקה חלופי.
על פי ההערכות, יותר מ־75 אלף עסקים מצויים במשבר. רבים מהם טרם שבו לפעילות סדירה, גם בצל ההגבלות, בהם ענפי המסעדנות ובתי הקפה, התיירות, האומנות, התעופה והתיירות. בשבועות האחרונים התקיימו עשרות הפגנות מחאה של עצמאים ועובדים, בדרישה לקבל מהמדינה סיוע הולם שיאפשר להם לשרוד את המשבר הכבד וליצור עבורם אופק לחזרה לשגרת עבודה.
משרד האוצר ייאלץ להקצות סכומים נכבדים כדי לשקם את מערכת הבריאות הציבורית, שגם לפני משבר הקורונה הייתה על סף קריסה, שבאה לידי ביטוי בזמני המתנה ארוכים בחדרי המיון ולניתוחים לא דחופים, כשמאושפזים רבים נאלצים לשהות במסדרונות מחלקות פנימיות. גם קשישים, נכים ובעלי הכנסות נמוכות לכודים במציאות קשה מאוד, והמדינה תצטרך להתמודד עם הדרישות להגדלת הקצבאות.
אתגר נוסף יהיה בפיתוח התשתיות. במצב הקשה, שבו המדינה הקציבה 80 מיליארד שקל להתמודדות עם ההשלכות הכלכליות הקשות של משבר הקורונה, יהיה צורך למצוא דרכים יצירתיות כדי להמשיך בפרויקטים חיוניים.