הממשלה החדשה ותומכיה אינם ישראל. ישראל היא חלום שהגו הרצל, פינסקר וז’בוטינסקי והגשימו אלכסנדר זייד, מניה שוחט ויצחק שדה. אלו, ולא אחר, הם בעלי מניות הייסוד של המדינה. ישראל היא חלום על החלפת בליל זהויות גלותיות, קהילתיות ודתיות שנתגבשו בימי הביניים, בזהות חדשה, לאומית, חילונית, דמוקרטית ונאורה. ישראל היא הגשמה בכור היתוך תרבותי־עברי, ביצירתיות כלכלית ובלחימה על המולדת. אילו הייתה ישראל מנסחת חוקה בתש”ח, אלו היו אמותיה.

בישראל מוחלפים הגטו, השטעטל והמלאח, הגביר והגבאי – חסרי התרבות המדינתית – בריבונות ממלכתית. הממלכתיות היא חוקה ושלטון החוק, היא נורמות דמוקרטיות שגם הממשל כפוף להן, והיא מוסדות עצמאיים וחזקים שאינם שואבים את כוחם מהממשל. בישראל שלי, כדברי מנחם בגין, “יש שופטים בירושלים”. ישראל שלי איננה מדינת הלכה אלא סטארט־אפ ניישן. היא איננה שוקדת על שימור פולקלור מאובק ונבכי גולה טחובים, אלא חותרת לחדשנות, דיסרפשיין ופיתוח הבלתי אפשרי. ישראל שלי יפהפייה. היא הקיבוץ שבעמק, הכרם שעל הרמה, שדרות העיר הלבנה, היאחזות הנח”ל, אוהל הסיירת ומרפסת הטייסת, שירי רחל, טללי נעורים עבריים של אלתרמן הרהוט, הצליל של אריק איינשטיין, הריקוד של להקת בת שבע, פסק הדין של אהרן ברק, בג”ץ קול העם, אליס מילר וקעדאן, כיפת ברזל, טיל פיתון 5 ולוויין אופק 11, טפטפת, ווייז והפיירוול של צ’ק פוינט. ישראל היא אידיאל נשגב, מופת בלתי מתפשר, שאליו יש לשאוף.

מבחינתי, מדינה, שמכתירה נאשמים בפלילים, כדי שהנאשמים ימנו את המאשימים, היא איננה ישראל. במדינה הזו חוקי היסוד אינם מבטיחים משחק הוגן, אלא קובעים מראש את תוצאת המשחק. השר הממונה על המשטרה מתמנה בציפייה שישבש לכאורה הליכי חקירה. הדמוקרטיה, החוק והמשפט חלולים המה.

בישראל שלי ההון האנושי הוא היתרון היחסי. במדינה שלכם חלק מבני השש לומדים ב”זרמים”, ומאות אלפי ילדים מוסללים בחזרה לעת החשוכה. ביום בו נכנסו לכיתה א’, ולמעשה ביום שבו נולדו, נגזר דינם לנבערות, עוני והיתלות כמשקולת על צוואר האחר. במדינה הזו, השבט ההופך לגדול ביותר אינו עובד, אינו לוחם ואינו דמוקרטי. במדינה הזו אפילו בחינוך הממלכתי אין מלמדים דרווין, אך מלמדים שנסים תנ”כיים הם עובדה היסטורית. 

במדינה הזו מדירים נשים. אכתוב זאת שנית, שכן הדבר אינו נתפס: במדינה הזו קיימת הפרדה מגדרית. כאילו המאה ה־21 טרם פרצה. בצבא שלה הענף העוסק במיסיונריות דתית כה חזק, שאפילו הרמטכ”ל נסוג בפניו, וכשלוחמי הסיור חוזרים מדרכי העפר בליל שישי – אל להם להדליק דוד מים פן ייענשו.

המדינה הזו דוחה את הממלכתיות העברית של בן גוריון, ומקימה סולטנות של בליל זהויות גלותיות, קהילתיות, דתיות ועוינות. הביטו במראה וראו את הגטו, השטעטל והמלאח, הגביר והמאכער.