בוועדת הכספים בכנסת טוענים שהבנקים מעלים את הריביות על הלוואות לעסקים קטנים בזמן משבר הקורונה, בתירוץ שהסיכון עלה. ועדת הכספים טוענת עוד שהבנקים מעכבים מתן אשראי על חשבון הקרן לעסקים קטנים, בטענה שמדובר בעסקים בסיכון גבוה. הבנקים מצדם טוענים שהריבית על האשראי לא עלתה ושהם נענו לעשרות אלפי בקשות לדחייה בפירעונות של תשלומי משכנתאות.
לחצים לא פשוטים מופעלים על הבנקים בימים אלו. ח"כ שלמה קרעי ושר הכלכלה היוצא אלי כהן הכינו הצעת חוק המחייבת את הבנקים לדחות בחצי שנה הלוואות לעסקים, ללא שינוי בתנאי ההלוואה. חברי כנסת אחרים מתכננים הצעות חוק שיגבילו את שיעור הריבית שהבנקים יכולים לגבות. למה זה דומה? להצעת חוק שתגביל ארוחות במסעדות ל־50 שקלים בלבד, כי המצב קשה ולציבור אין כסף. המדינה לא יכולה להתערב ולקבוע לעסקים את מחירי המוצרים או השירותים שלהם. המדינה לא יכולה להכריח עסקים לתרום, אלא אם היא מטילה מס נוסף על כלל העסקים.
אז מה כן אפשר לעשות? ישראל מעניקה ערבות מדינה של 85% להלוואות לעסקים קטנים. כלומר אם לווה לא מחזיר את ההלוואה, המדינה תשלם לבנק 85% ממנה. אבל המדינה מתחייבת לערוב ללא יותר מ־15% מסך ההלוואות. כלומר, אם למעלה מ־15% מהלווים לא יחזירו את הכסף, כל מה שמעבר ל־15%, יהיה על חשבון הבנקים. מהסיבה הזאת הבנקים נותנים הלוואות ללווים עם סיכון נמוך בלבד. אם המדינה תגדיל את סך הערבות מההלוואות ל־85%, כמו שנעשה בחלק מהמדינות המתמודדות עם המשבר, הבנקים ייתנו הלוואות גם לעסקים ולמשקי בית בסיכון גבוה. במקרה כזה המדינה יכולה להתערב ולסכם עם הבנקים שיעורי ריבית נמוכים יחסית.
זוהי הדרך הראויה והנכונה יותר לתמוך בפעילות כלכלית בזמן משבר. מענקים כספיים ניתנים בסופו של דבר על חשבון החלשים בחברה, ויבואו על חשבון תקציב הרווחה העתידי, תקציב סל התרופות והבריאות העתידי ועוד. ערבות מדינה לעומת זאת היא כלי שמחייב את הלווים לעשות את מרב המאמצים להחזיר את החוב, לפני שהבנק מפעיל את ערבות המדינה. אגב, סכום הערבות המצרפי המקסימלי שהמדינה נותנת הוא שמונה מיליארד שקלים. הוגשו בינתיים הלוואות על 28 מיליארד שקלים. כדאי מאוד שהמדינה תגדיל את גובה הערבות כדי להכניס למעגל מקבליה רבים אחרים שצריכים את הערבות ולא יקבלו הלוואה בלעדיה.
אז המדינה לא יכולה להכריח את הבנקים "לתרום" ללקוחות ולקבוע להם באופן שרירותי את שיעור הריבית ולמי לתת הלוואות, אלא אם מדובר בהלוואות בערבות המדינה. אבל אחרי שאמרנו את זה, הבנקים צריכים לדעת שקיים כלפיהם זעם בציבור. לא ברור מי צודק, אבל הציבור מאמין שהבנקים העלו משמעותית את הריביות. הדוגמאות לכך, נכונות או לא, מתפשטות כמו אש בשדה קוצים, והתמונה המצטיירת היא שחלק מהבנקים מנצלים את המשבר לעשיית הון על חשבון החלשים והנפגעים כלכלית.
הבנקים צריכים לדעת את מה שכבר יודעים בעולם – הוגנות משתלמת לעסקים ומוסיפה לרווחיות בטווח הארוך. בנק שיבחן אפשרות לא להעלות ריביות בתקופת משבר ויבדוק היכן הוא יכול להיטיב עם לקוחותיו ולסייע להם מבלי לקחת סיכונים גבוהים, אולי יפסיד הכנסות בטווח הקצר, אבל ירוויח את אמון הציבור, לקוחות נוספים והכנסות גבוהות הרבה יותר, בטווח הארוך. ואלה אף מגובים בסטטיסטיקות ובמאות מחקרים. הכותב הוא כלכלן, מנכ"ל אביב ניהול קרנות.