הסבון לא בכה | סיפור קטן וטוב על ילד עם תסמונת דאון, אבא עם חזון ומפעל לסבונים שמספק לעובדיו הרבה יותר מאשר פרנסה

סיפור קטן עם חזון גדול שבסופו עומד סבון. הסיפור של "מפעל אדווה" (סבונטו לשעבר) התחיל לפני ארבע שנים, בעת שאלנתן - צעיר עם תסמונת דאון, תושב כוכב השחר - עמד לסיים את לימודיו במסגרות הפורמליות המיועדות לאנשים עם מוגבלויות. אלנתן ואביו שלמה חיפשו לו עבודה באזור מגוריו, שתאפשר לו להמשיך להתקדם ולהתפתח. אך לצערם הם לא מצאו שום פתרון עבורו. שלמה החליט לעשות מעשה, לא רק כדי לסייע לבנו, אלא כדי לעזור לצעירים אחרים במצבו להתפרנס בכבוד. הוא עזב את מקום עבודתו והקים מפעל קטן לייצור סבונים טבעיים, שיאפשר לבנו אלנתן ולחבריו את התעסוקה שלה הם זקוקים כדי להמשיך ולהתפתח. לאט־לאט הצליחו השניים להגדיל את המפעל, וחברים נוספים של אלנתן הצטרפו לצוות העובדים.

כיום ממוקם המפעל במבנה קטן ביישוב כוכב השחר והוא מעסיק כעשרה עובדים, רובם אנשים עם מוגבלויות. מפעל אדווה משווק, בין היתר, סדרות סבונים מים המלח, סדרת סבוני טבע מהשדה, סבוני אנטי־אייג'ינג ומוצרי קנאביס. לפני שחשב לעסוק בסבונים, עבד שלמה בהפקת שמן זית ב"משק אחיה". הוא נחשף לסגולותיו ולמד את איכויותיו, ובצירוף אהבה גדולה לבישול, הוא החל לרקוח לבד בבית שמנים ומתכונים - ומכאן התפתח הרעיון לתהליך שבסופו החל לייצר סבונים. 

המפעל סגר את שעריו בתקופת הקורונה מכמה סיבות, כלכליות בעיקר, והמרכזית שבהן היא שמרבית חנויות התמרוקים שמכרו את המוצרים היו סגורות, מה שעצר את המכירות. סיבה נוספת היא שחלק גדול מהעובדים משתייך לקבוצת אוכלוסייה בסיכון. כרגע יש עוד מכירות קטנות על סמך המלאי הקיים במפעל, וכולם ממתינים בהתרגשות גדולה לשוב לעבודה ממש בימים הקרובים. זו אינה רק פרנסה, שכן המפעל לא רק מספק לעובדים תעסוקה, אלא משמש גם כבית שני וכמקום שיש בו מעגל חברתי. יש להם אתר אינטרנט נגיש ומקסים, ואפשר להזמין או לרכוש מתנות שיוצרו באהבה ומספקות לטנא לא רק ערך מוסף, אלא גם מנת אופטימיות גדושה.

סבונים של מפעל אדווה (צילום: טובי שריד)
סבונים של מפעל אדווה (צילום: טובי שריד)

הכל הנשים | פגישה בין אשת חינוך יהודייה לאשת עסקים ערבייה הולידה את "ממצאתי", קניון דיגיטלי שנבנה עבור נשים ולמענן

כשרותם אליהו פגשה בקורס דירקטורים את שורוק עותמאנה הן לא האמינו שמה שייצא להן מהמפגש האקראי הזה בסופו של דבר הוא קניון וירטואלי שיאגד יותר מ־100 חנויות של כ־100 יזמות מכלל המגזרים בחברה הישראלית, שמשתתפות בקהילה המקצועית המרכיבה את המיזם. הקניון הדיגיטלי פועל בשלל תחומים - החל באוכל, אופנה ועיצוב וכלה בסדנאות חווייתיות בתחומים כמו אומנות, גוף ונפש, הפקת אירועים, עריכת דין, עיצוב גרפי ואימון אישי ועסקי. היזמות הן חלק מקהילת נשים מקדמת ותומכת, שמטרתה לקדם עסקים ייחודיים ומקצועיים בבעלות נשים.

לפי נתוני הלמ"ס לשנת 2015, בישראל פועלים כחצי מיליון עסקים, מתוכם כ־ 370 אלף עסקים קטנים. כ־26.5% מכלל העסקים הם בבעלות נשים. עוד עולה כי המציאות שאיתה מתמודדות נשים היא רווית קשיים ומכשולים שהופכים את ניהול העסק לבעייתי ולא פשוט. 

אליהו, אם לארבעה ילדים, אשת חינוך ועל סף סיום דוקטורט, ועותמאנה, עוסקת בתחום הפארמה, אשת עסקים ואקטיביסטית, הבינו שיש צורך לעודד נשים מכל המגזרים להגיע לעצמאות כלכלית. אליהו: "דיברנו על המצב של הנשים מהמגזר הדרוזי, היהודי, הערבי, על המפגשים שלה ועל המפגשים שלי במסגרת העבודה שלנו. לאחר כמה שבועות אמרה לי שורוק שהיא רואה בעיני רוחה הקמה של מקום שבו נפגשות נשים ערביות, יהודיות ודרוזיות. מהר מאוד הבנו שאם נשכור מקום פיזי, שוב נגביל את קהל הלקוחות ולא נגיע לתפוצה רחבה. כבר באותו הלילה התחלנו לגלגל את הרעיון ולחשוב מחדש. משהו שמפגיש בין עסקים מקומיים ומקדם את המצב בארץ".

"זה לא רק אתר", היא מוסיפה, "יש פה חשיבה מעמיקה מבפנים. צריך לבנות לכל אחת חנות שיש בה מערכת סליקה עצמאית כדי לא לגבות עמלות. חברות הקהילה נהנות ממגוון פעילויות וסדנאות שנתיות לקידום והעצמה אישית ועסקית. עם הפעילויות שפותחו לחברות הקהילה נמנים שיתופי פעולה מניבים עם חברות גדולות ומגוונות שהקניון מקדם, השתתפות בסדנאות, אירועים וכנסים לאורך השנה ושיתופי פעולה וחיבורים בין חברות הקהילה".

בימים אלו רותם ושורוק המייסדות מסבסדות עבור המוכרות בקניון את השילוח באופן מלא, לעומת זמנים רגילים, שבהן הן מסבסדות אותו חלקית ומאחורי הקלעים. אבל כעת הן לוקחות על עצמן את עלויות המשלוח, לכל חלקי הארץ, מצפון ועד דרום, כדי לעודד את המוכרות להמשיך ולעבוד. מובן שגם בימים אלו המשלוח לבית הלקוח הוא חינם. הכל כדי לעזור לנשים של הפלטפורמה ולהמשיך לעודד אותן ליצור.

שורוק עותמאנה ורותם אליהו (צילום: מתפ''ש - מתאם פעולות הממשלה בשטחים)
שורוק עותמאנה ורותם אליהו (צילום: מתפ''ש - מתאם פעולות הממשלה בשטחים)

כתם הפרי | ישראלים רבים גילו מחדש את עבודת האדמה, באדיבות ארגון "השומר החדש". לא מעט ילדים הבינו שכסף אולי לא גדל על העצים, אבל תפוזים דווקא כן

תקופת הסגר והעבודה בחקלאות, שהוגדרה כחיונית, גרמו לאנשים רבים לצאת מהבית מחוץ לטווח המאה מטרים, לפעמים עם כל התא המשפחתי שלהם, ולנסוע לעבוד את האדמה. חלקם כדי להתנדב בחקלאות בשעה שבה הם ממילא לא עובדים במקצועות הרגילים שלהם וחלקם כדי להתעניין בעבודת האדמה כאלטרנטיבה למקצועם הנוכחי. מכיוון שבישראל יש מצוקה חריפה של כוח אדם בחקלאות (בפרט בתקופת הקורונה, אבל לא רק בה), אלפי טונות של פירות וירקות נרקבים בשדות ועל העצים ואין מי שיקטוף אותם. 

סאנדו היא אפליקציה מיוחדת, וחברת בת של "השומר החדש", שהוקמה כדי להביא את הישראלים לנשום אוויר בטבע ולהתנדב לחוויית קטיף ברוח הימים האלה, שכוללת גם שמירת מרחק. 

השומר החדש. חקלאות או נמות (צילום: יח''צ)
השומר החדש. חקלאות או נמות (צילום: יח''צ)

ארגון "השומר החדש" הוקם בשנת 2007, במטרה לשנות את פני החקלאות בישראל. לאורך שנות קיומו הפעיל הארגון עשרות אלפים מאנשיו, ורובן של הפעילויות עסקו בהתנדבות בעבודה חקלאית במשקים ברחבי הארץ. המתנדבים מורידים את האפליקציה של סאנדו, בוחרים משק חקלאי, עוזרים בקטיף, ועל הדרך מלמדים את הילדים שהעגבנייה או התפוז שהם אוכלים לא גדלו על המדפים בסופרמרקט