מינויו של האלוף (מיל’) יואב גלנט מספק הזדמנות למהפך אסטרטגי חיוני במשרד החינוך. הכשל העיקרי של מערכת החינוך טמון בכך שהיא מתקשה בהקניית הכישורים הנחוצים לשימור היתרונות היחסיים הכלכליים והצבאיים של ישראל. במידה רבה, אלה הנושאים על כתפיהם את פיתוח היתרונות היחסיים של ישראל עושים זאת למרות – ולא בזכות – מערכת החינוך. גלנט, ששירת כמפקד יחידת ההכשרות של הקומנדו הימי, עשוי להיות האדם המתאים לחולל מהפך בחינוך.

היתרון התחרותי של כלכלת ישראל הוא הטכנולוגיה העילית, המשלבת חדשנות במחקר ופיתוח עם ניהול דינמי ויצירתי. יכולות היסוד המאפשרות זאת הן שליטה בטכנולוגיה “העמוקה” ותרבות ה”דיסרפשיין”, הקוראת תיגר על הדרך שבה ענפים כלכליים פועלים ועל החברות השולטות בהם. התחרות מתנהלת בשוקי היצוא נגד החברות המובילות בעולם המערבי, ויחד עם משקיעים ושותפים זרים. מכאן שהיכולת להשתלב בסביבה הבינלאומית ובתרבות עבודתה היא תנאי סף לשימור היתרון התחרותי.

היתרון היחסי הביטחוני של ישראל נובע ממערכי העילית: חיל האוויר, המודיעין, הסייבר, התקשוב והיחידות המיוחדות. יכולות היסוד הבונות את היתרון היחסי הן תרבות מקצוענית בלתי מתפשרת, תחקור והשתפרות, ושילוב בין ראייה רחבה לבין הקפדה על פרטים. מערכי העילית הביטחוניים משתמשים בטכנולוגיה עילית, ובעשור האחרון מופקות בהם כמויות אינסופיות של מידע, ומיצוי היתרון היחסי מחייב ניהול, היתוך והפקת תובנות ממאגרי מידע. היתרונות היחסיים הכלכליים והצבאיים מושתתים על עליונות במתמטיקה, הנדסה, פיזיקה ותכנות, ועל תרבות של מצוינות.

אך מערכת החינוך מתקשה בפיתוח היכולות הנדרשות על מנת לחזק את היתרונות היחסיים. רק 40% מתלמידי כיתה א' לומדים בחינוך הממלכתי־כללי, 23% לומדים בזרם הערבי ו־37% בזרמים הדתיים והחרדיים. הישגי התלמידים הערבים במבחני פיזה נמוכים מאלה של ירדן ולבנון. הזרמים החרדיים אינם מתקרבים אפילו לרמת עולם שלישי, ובוגריהם חסרי כישורים רלוונטיים לעולם המודרני. ואכן, 72% מתלמידי בתי הספר החרדיים שנבדקו על ידי משרד החינוך נכשלו בבחינת המיצ"ב במתמטיקה, והחרדים כלל אינם משתתפים במבחני פיזה. אך גם התמונה בבית הספר הממלכתי־כללי מעידה על כשל מערכתי. ישראל הגיעה למקום ה־42 במדעים וה־41 במתמטיקה במבחני פיזה ב־2018, כשהציון של המצטיינים קרוב לציון של התלמידים בעלי ההישגים הנמוכים ביותר בסין. האנגלית חובבנית, המקצועות החיוניים לעליונות הטכנולוגית מועברים בבינוניות, ובמקרים הנדירים שמועברים שיעורים בתכנות או בסייבר מדובר בדרך כלל ב"חלטורה".

ומה כן? בזמן כהונתם של בנט ופרץ הוקצו 14% משעות הלימוד בבתי הספר החילוניים ללימודי דת, בעוד שהממוצע ב־OECD נמוך מ־4%. בבתי הספר החילוניים לא מלמדים יותר דרווין, אך האבולוציה נובעת ממוטציות, ומי שמבקש לפתח חיסון לקורונה ולשמר את המכון הביולוגי בנס ציונה חייב להתמחות באבולוציה ובמוטציות.

מערכת החינוך איננה מוכוונת להכשיר את המתכנתים, חוקרי הסייבר, הביולוגים, המנכ”לים, הטייסים, לוחמי ההגנה האווירית, ומומחי הביג דאטה הדרושים לשם קיומם העתידי של היתרונות היחסיים של ישראל. הנתק בין צורכי מערכי העילית המהווים את היתרון היחסי הלאומי, ובין כישורי העולם השלישי המוקנים במערכת החינוך, מהווה את הכשל האסטרטגי העיקרי של ישראל, והוא מתכון לאובדן היתרון היחסי. לגלנט ניתנה ההזדמנות להפוך את מערכת החינוך מבעיה לפתרון.