מגפת הקורונה היא דרמה כלל-עולמית, דרמה אנושית, דרמה חברתית, ודרמה כלכלית. אירוע דרמטי זה פגע ללא אבחנה בכל המדינות, בצפון כמו בדרום, עשירות ועניות, מפותחות, או מתפתחות. ההשלכות על האוכלוסייה יהיו כנראה שונות מארץ לארץ, וכל אזרח יוכל לשפוט, אמנם בדיעבד, מה טיבן של ההחלטות שקיבלה הממשלה שלו.
רבים בישראל חושבים שהממשלה היא אחת מאלה שניהלו את המאבק במגפה בצורה הטובה ביותר, ומספר הנפטרים למיליון תושבים נותר מהנמוכים בעולם. התמיכה הכלכלית שמוענקת כדי למנוע את קריסת החברה הישראלית תעמוד בוודאי לבחינה רק בחלוף זמן.
נושא אחד מייחד את ישראל מכל שאר האומות. הפרויקט הציוני בהתבסס על חוק השבות ספג זעזוע גדול במשבר זה. במגילת העצמאות נכתב במפורש "... הַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר תִּפְתַּח לִרְוָחָה אֶת שַׁעֲרֵי הַמּוֹלֶדֶת לְכָל יְהוּדִי ...".
בשיא ימי הקורונה מדינת ישראל פתחה שעריה לאזרחי ישראל שלהם הותר להיכנס לישראל גם אם אינם תושביה, אבל ליהודי העולם – הכניסה נאסרה. מהלך שעומד בניגוד גמור לתפיסה הציונית ולגישתם של מקימי המדינה.
כל יהודי בעולם שמודע לכך שבשעת סכנה שערי ישראל יהיו פתוחים בפניו הופתע שהמדינה הציונית לא הסכימה לתת מחסה ליהודים שאינם אזרחיה במהלך המגיפה הקטלנית הזאת. אני זוכר את חודש יולי 2005, כאשר ראש הממשלה אריאל שרון קרא ליהודי צרפת לעלות לישראל בעקבות התגברות האנטישמיות. היו שראו בדבריו עלבון והתערבות בענייניה של צרפת. שרון ראה בכך את תמצית הציונות והבסיס עליו הוקמה המדינה .
תחושת השייכות שלנו לעם ישראל לא צריכה ולא יכולה להתממש רק על ידי עליה, שהרי מאז הקמתה של מדינת ישראל בשנת 1948 רק יהודים המתיישבים בישראל מקבלים אוטומטית אזרחות. לרוב רובם של יהודי התפוצות יש שתי אהבות, שתי ארצות מולדת, זו שבה הם מתגוררים ומדינת ישראל.
התופעה הפסיכולוגית הזאת, של אהבה כפולה, צריכה לקבל ביטוי מנהלי ולהפוך לאמת מדינית. אם ישראל היא מדינת כל היהודים, מדוע לא לתרגם את אהבתם הכפולה לזכות לקבל אזרחות כפולה בלי לתבוע מהיהודים לעזוב את ארץ מוצאם?
הענקת אזרחות לכל יהודי באשר הוא תיתן גושפנקא רשמית לשותפות הגורל ולקשר הבל ינתק בין יהודי ישראל ליהודי העולם. קשר שלצערנו הולך ומתרופף במהלך השנים. האזרחות תיתן תוקף חוקי לאהבה המרגשת וחוצת הגבולות. זה לא רק העניין הרשמי, אלא יותר מתן מענה לעניין הרגשי .
יהדות אינה דת, אלא לאום, ומכאן שמדינת ישראל היא מולדתו והבית הלאומי של כל יהודי בעולם ולכן זו אחריותו של כל יהודי באשר הוא נמצא לדאוג לשגשוגה, לביטחונה ולפריחתה של מדינת ישראל. הענקת אזרחות לכל יהודי היא גורם מפתח במימוש תפיסה ציונית זו. זאת ועוד, במקומות רבים בעולם היהודים מרגישים צורך להתגונן בפני האשמות על נאמנות כפולה. מרגע הינתן אזרחות כפולה יהיה ברור לכל חורשי הרעות בעולם שלהיות יהודי זה להרגיש ישראלי זה עניין אינהרנטי.
את הנושא הזה של מתן אפשרות קלה ליהודים לקבל את האזרחות הישראלית ללא חובת עליה - הייתה לי הזכות להעלות בפני ראש הממשלה אריאל שרון ימים ספורים לפני שבריאותו התדרדרה. הזכרתי לו שהעם היהודי שרד במשך מאות שנים, הודות לעוגן אחד - בית הכנסת. אבל כיום ישנם שני עוגנים עליהם אנו נשענים, כאשר השני הוא מדינת ישראל ועל כן יש להעניק אזרחות לכל יהודי שיחפוץ בכך. שרון הביע התעניינות אמתית וסיכמנו שנמשיך את השיחה, אבל למרבה הצער ימים לאחר שיחתנו הראשונה הוא קרס.
על מנת לעמוד בפני אתגרים חדשים הניצבים בפנינו וכדי לשמר את אחדותו, על הממשלה החדשה לאשרר את עקרונות הציונות, הפעם במתכונת של מתן אפשרות לכל יהודי שירצה להפוך לאזרח ישראלי.
הכותב הוא מראשי יהדות צרפת שעלה לישראל, בעבר נשיא הקונגרס היהודי האירופאי