השבוע נפתח עם מחרוזת מקפיצה ונוסטלגית כמיטב המסורת של "הפרויקט של רביבו" – "מחרוזת רונה", גרסאות כיסוי "חפלתיות" ל"רונה" של סמיר שוקרי, "יא רייח" ו"עיישה", כשחברי "הפרויקט" מרימים, בכריזמה הטיפוסית להם, את האווירה לוייב שמח ואופטימי.

עידן יניב פותח את הקיץ האישי שלו עם בלדה מלנכולית, נוגעת ללב ומרגשת – "תרופה לגעגוע", התפורה היטב למידותיו הקוליות. המשחק הקולי של יניב בשיר מזכיר מדוע הוא זמר כה ייחודי בנוף המקומי. עם זאת, לטעמי פזמון יותר קליט יכל למנף את השיר הרבה יותר גבוה, שכן הטקסט המעולה והבתים המלודיים רקחו שיר טוב, שראוי לקבל חשיפה ליותר אוזניים.

ניכר כי רועי סנדלר עבר תהליך רציני ומשמעותי. מי שהחל כטינאייג'ר מזמר ובתקופה האחרונה הוציא שירים שפחות אהבתי בשל רדידותם והביצועים היותר טכניים ופחות נוגעים, הצליח לגרום לי להרים גבה היום (מודה, כשזה קורה) בבלדה החדשה שלו – "עבר עליי הכל".

ממתק הפופ החדש מציג יכולות קוליות מעולות שלא שמעתי עד כה מפיו של סנדלר, לחן קליט הממזג בצורה טובה בין מזרח למערב והמון רגש וכנות. אחד השירים הטובים שסנדלר הוציא עד כה, לטעמי.

אייל דביר, המסתתר מאחורי להיטים שכתב לאמנים כמאיה בוסקילה וים רפאלי, יוצא לאור עם שיר שני מאלבומו המתגבש – "התחלה", בלדה מצוינת שכתב והלחין בעצמו ובו מנהל שיח בינו לבין היושב במרומים כשבקולו המרגש ובפשטות מצליח לפרוט רכות על מיתרי הלב ולגעת.

ההפתעה הכי נעימה שאהבתי השבוע שייכת ליוצרת והזמרת סמא שופאני ("דה ווייס") שבשירה החדש – LAWEEN ("לאן"), חציו בעברית וחציו בערבית מציגה פופ אוריינטלי מעולה, מגובש ומלא מוסר השכל, כשעל כל אלה בולט קולה היפהפה והמדויק. שיר מסקרן שמותיר טעם של עוד.

חם בחו"ל

שימו את דואה ליפה בצד, ליידי גאגא ואריאנה גרנדה הפגיזו השבוע עם Rain On Me, דואט פופי שזוכה לקליפ חושני ומעונטז שמציג שתי ווקאליסטיות גדולות שמוותרות על גינוני הדיווה ומציגות כימיה מוזיקלית והופעתית מחשמלת.

אלי גולדינג ממשיכה בקו הידוע והמוכר שלה (עם קריצה ל-Material Girl של מדונה) בשירה החדש – Power שמתרחש בעיקר בחדר המיטות של הזמרת בשלל פוזות ושרה לגבר שלה על רצונו להיות השולט והיותו מכור לכוח. 

השיר זוכה לתגובות אוהדות מהטוקבקיסטים שבעיקר מתלוננים על כך שגולדינג "נעלמה" ולא זוכה להערכה כמו שיריה של דואה ליפה (למשל) שאלבומה האחרון, כמו בקו הזה של גולדינג, נגעה במחווה לסגנון המוזיקלי של האייטיז.