תוכנית עבודה: אחרי מאמץ גדול הושבעה הממשלה והושלם ואושר בשבוע שעבר בכנסת הבניין הפוליטי המורכב של ממשלה עם שני ראשים – אחד מכהן והשני חליפי, וכן מבנה ממשל המבוסס על חלוקה שווה של מספר השרים. עוד נראה אם הבניין החריג הזה שאין לו אח ורע בהיסטוריה של ישראל יתפקד כהלכה.

עתה על הממשלה לגשת מיד להכנת תקציב ולעיצוב תוכנית עבודה לאומית לגבי כל תחומי החיים: ביטחון וכלכלה, בריאות ותעסוקה, עצמאים ועסקים, שירות ציבורי, תחבורה, פקקים ותאונות, חינוך והשכלה גבוהה (המצויים בירידה) ושיפור היחס לנכים ולקשישים. התוכנית הלאומית צריכה להתמודד עם המשבר הכלכלי והגירעון, המשבר הבריאותי, אתגר חיזוק מעמד מערכת המשפט והאתגר החברתי של איחוי וריפוי אחרי תקופה של עימות ומחלוקת רווית האשמות ורגשות.

ישיבת הממשלה במשרד החוץ (צילום: חיים צח, לע''מ)ישיבת הממשלה במשרד החוץ (צילום: חיים צח, לע''מ)

בנוסף לטיפול באתגרים השוטפים בטווח הקצר, על הממשלה ועל החברה הישראלית בכללה לעסוק בשני נושאים חשובים לעתיד ישראל. האחד, גיבוש מחדש של חזון בעידן שלאחר משבר הקורונה. השני, בחינה מחודשת של שיטת הממשל בישראל אחרי כישלון קולוסלי, שהתבטא בשלוש מערכות בחירות ללא הכרעה במהלך שנה אחת.

באשר לחזון המדינה, בעידן המשבר הנוכחי שהתרחש לאחר הקורונה מתחייבת בחינה יסודית ומחודשת של חשיבות הכלכלה החופשית עם פנים אנושיות, זהירות ביישום הקפיטליזם והליברליזם הכלכלי, בחינת עידן הגלובליזציה אל מול משק מקומי, המשך הגנה על העובדים בצד יצירת רשת ביטחון חברתית ראויה גם לעצמאים, בחינת סדרי עדיפויות בחלוקת תקציבית של יעדי חירום לעומת יעדים שוטפים, היקף השימוש באמצעי חירום, בחינה מחדש של מדיניות ההפרטה, שהחלישה את יכולת המדינה להעניק שירותים ובחינה מחדש של העברה של תחומי פעילות ממשלתית לגופים פרטיים ועמותות. עוד נושא חשוב שראוי לבחינה: חזון ישראל יהודית ודמוקרטית ודגש על כך שלגבי יהודית, הכוונה למסורתית ולא לחילונית גמורה, ומאידך לא מדינת הלכה כופה. לגבי דמוקרטית בביטוי ישראל יהודית ודמוקרטית ראוי לבחון דרכים לקבל את האזרחים הערבים כשותפים לגיטימיים מלאים בכלכלה ובהליך הפוליטי.

בשל כישלון שיטת הממשל ראוי לבחון ביסודיות, באומץ ובשיקול דעת פתוח את שיטת הממשל כדי למנוע הישנות משבר פוליטי. המשבר הפוליטי והממשלה המנופחת גרמו לפגיעה חמורה באמון הציבור בממשלה שהוקמה תוך שיבוש סדרי ממשל ושלטון תקינים, ותוך הפרת הבטחות מרכזיות לציבור, וכן כתוצאה מבחירת שרים על פי נאמנות למנהיג ולא על פי כישורים וניסיון.

ישראל ניסתה להתמודד עם הצורך ברפורמה בממשל כולל על ידי הנהגת בחירה ישירה של ראש הממשלה, הגדלת אחוז החסימה, הענקת סמכויות פיזור של הכנסת לראש הממשלה והסמכת ראש הממשלה לפטר שרים. הגיעה העת לגשת לבחון באופן יסודי הצעות להנהגת שיטת ממשל טובה יותר שתאפשר הכרעה ומשילות, שתבטיח יעילות ויציבות, שתחתור להשגת אחריות של חברי הכנסת והשרים ושתממש ייצוגיות, וחשוב מכל: שיטת ממשל שתבטיח חידוש אמון הציבור במערכת הפוליטית.

הכותב הוא שר לשעבר ובעבר יו''ר ועדת משנה של ועדת מגידור של המרכז להעצמת האזרח