"המצב בנגב גרוע מסומליה": כתב מעריב, טל לב רם התייחס לסוגיית החלת הריבונות, ולאחר מכן דן עם איש הציבור הבדואי, טלב א-סאנע בראיון שנתנו היום (רביעי) לגולן יוכפז וענת דוידוב בתכניתם ב-103FM, בסרטון בו תועדו בני העדה הבדואית כשהם מתפרעים בשטחי אש צבאיים ותוקפים קצינים. לדברי א-סאנע, במידה והמצב העגום ביישובי המגזר לא יטופל, יהיו התפרצויות דומות נוספות, שיזכירו בהיקפן את המהומות המתחוללות כעת בארה"ב. "מדברים על הרתעה ריבונית כאילו מדובר על כוחות חיזבאללה. צריך להירגע. מה שקורה זה ריכוז של אוכלוסייה מדואגת שנרדפת שנים. היא מוזנחת ובחצר האחורית של המדינה, סובלת מעוני, אבטלה - זה יותר גרוע מסומליה ואין לכך יחס", האשים.

יש כוננות לקראת החלת הריבונות?
"כן בוודאי, וזה לא התחיל עכשיו. זה מגיע עכשיו בעיצומו של החודש, כשנבחר תאריך יעד שלאו דווקא יקרו בו דברים. אבל נוכח ההצהרות, ההתפתחויות, הפסקת התיאום הביטחוני אז כרגיל נבחר גם שם: 'שחר והרים'. צה"ל ושב"כ נערכים. היום יהיה מה שמכונה בצה"ל משחק מלחמה, אז שמים תרחישים שונים על השולחן, מדרגות הסלמה שונות, מה המשמעויות ומה יכול להתרחש".

בשורה התחתונה אף אחד לא יודע איך זה יתגלגל.
"בוודאי שלא. בני גנץ אמר השבוע: 'הנחתי את צה"ל להיערך'. זה דבר טריוויאלי, כמעט המובן מאליו. צהל נמצא חודשים בתוך התהליך הזה".

איך אפשר בשטח להתכונן ביטחונית לאירוע כל כך גדול?
"יש טעות בהבחנה בין המושגים השונים. לכאורה נאמר השבוע שצה"ל נערך, אבל צה"ל נערך למשהו מאוד צר מבחינה מבצעית. דיברנו על זה בשבוע שעבר, הצבא לא שותף לקבלת ההחלטות או לשרטוטים או למפות או ללוחות זמנים או מה המשמעות לסיפוח, בדברים הללו אין שינוי. דרך אגב, ב-2004 צה"ל היה שותף. אמנם הדרג המדיני החליט ואף התנגד בהיבטים שונים, אך פיקוד הדרום אמר שעזיבת ציר פילדלפי בעייתית, התנתקות החד צדדית ללא תיאום מדיני היא בעייתית. אריאל שרון אמר אז-  תפקידכם היה להגיד לי ממה אתם חוששים ואני החלטתי אחרת. התהליך הזה לא קורה כרגע בעניין הסיפוח".

בעניין אחר, בשעות האחרונות שוטפים את הרשת סרטונים מטרידים, באחד מהם נראים צעירים בדואים צרים עם רכבים על ג'יפ של צה"ל תוך כדי נסיעה ולא חוששים, בשני רואים צעירים בדואים מתעמתים כמעט באלימות עם קצינים בצאלים בלי טיפת פחד. איך קרה מצב של מדינה בתוך מדינה? 
"שני הסרטונים האלה קשורים לאותו אירוע, שני מפקדי פלוגות בחטיבת הנחל זיהו קבוצת בדואים שבשגרה נמצאים בשטחי האש, בוזזים כל מיני דברים וכדומה, עורכים אחריהם מרדף, מהר מאוד אותה קבוצת בדואים קוראת לרכבי שטח נוספים. אחר כך נעצר אחד הקצינים יורה באוויר ומתפתח האירוע שרואים".

 צה"ל מאפשר לבצע מרדפים מסוג זה?
"באופן כללי לא, זה לא התפקיד של הצבא. קודם כל, שלא יהיה ספק, אם לא היו את התמונות כנראה שהנושא הזה לא היה על סדר היום. זה צולם על ידי קבוצת הבדואים. כשאנחנו מדברים על שאלת אכיפת ההרתעה הריבונית של מדינת ישראל בנגב, אפשר לדון על האירוע עצמו שעה האם המ"פ פעלו נכון, כן נכון איך הגיעו לסיטואציה?"

מה אתה חושב, איך התנהלו באירוע?
"קודם כל, הראו יוזמה ועשו איזו פעולה, אבל הבעיה היא שבסופו של דבר הצבא לא יודע לעשות את הפעולות הללו, הוא צריך איתו כוח משטרה. השאלה כשמדברים על הרתעה היא לא האירוע אתמול, אלא איך עכשיו, כמה שעות אחרי, אנחנו לאחר האירוע הזה? התמונות הראשונות יצאו לפני יומיים, איך עכשיו אנחנו לא עם 9-8 עצורים בבית המשפט?".

איך זה קרה באמת?
"שאלה נהדרת. לפני שנתיים הייתה אחת המחאות הציבוריות היותר מוצלחות שאני זוכר, של קבוצת מילואימניקים שאמרו 'עד כאן'. הם הגיעו עד הכנסת והצליחו לעשות הד ציבורי.  הם קראו לכל מיני פעולות, בין היתר כוח של מג"ב זמין בשטחי האש יחד עם צה"ל, ואז תהיה אכיפה של הסמכויות, זאת בנוסף להתאמה של מערכת המשפט. החבר'ה האלה עם רכבי שטח מהטובים ביותר שיש, חלק מהם כנראה, אני לא רוצה לעשות הכללה, הם אותם חברה שכוחות צה"ל נפגשים איתם בלילה על הגבול מצרים ושותפים להברחות מאוד אלימות שקורות מהצד המצרי לכיוון הישראלי".

אתה מדבר על כנופיות פשע והברחות סמים?
"אם מדינת ישראל לא תתעורר אירוע מסוג זה שבו שני מפקדי פלוגות פועלים ביוזמה ומפעילים שיקול דעת, קל לשפוט אותם, אבל אני רוצה לראות אנשים שיהיו בסיטואציה ויש להם נשק ביד ואירוע מהסוג הזה. הבעיה היא רחבה יותר".

 א-סאנע, איך אתה מסביר את התמונות?
"אני שואל אותך, אילו היו מדובר ביהודים, מתנחלים או אתיופים שמתעמתים עם מפקדי פלוגות בטון הזה."

היינו מגיבים אותו דבר.
"רעש וכל ההמולה הקיימת".

לגמרי כן.
"ראיתי יהודים שתוקפים פיזית, לא מאיימים באצבע ובטון אלא תוקפים פיזית מפקדים, ועברו על זה. מה שקורה בנגב מזכיר לנו את מה שקורה בארה"ב, יש פה אוכלוסייה מדוכאת שנרדפת שנים רבות. היא מוזנחת ונמצאת בחצר האחורית של המדינה, סובלת מעוני, אבטלה, הריסת בתים, יישובים שאין בהם מים ואין כבישים ואין חשמל. יותר גרוע מסומליה ואף אחד לא מתייחס".

הקבוצה הזאת גנבה ציוד. הם מתועדים כשהם צרים על רכב צה"לי ומאיימים על קציני צה"ל. זה לא אותו דבר.
"אתה שם לב לטון? אתם מדברים, הקשבתי לשיחה, על הרתעה ריבונית כאילו מדובר על חיזבאללה, הרתעה, מדינה, ריבון, מערערים – צריך להירגע. אזרחי מדינה, ויכוח קורה, צעירים יוצאים לשטחי טבע, נכנסים לשטחי אש, כל הנגב, 85% משטחי הנגב הם שטחי אש".

לא מדובר על כניסה לשטחי אש אלא הגניבה.
"לא ראית גניבה, ראיתי ויכוח. מה יכולים לגנוב בשטחי אש? כל הנגב זה שטחי אש, מה יש שם לגנוב?"

המרדף היה בעקבות חשד של אותם קצינים שהם גנבו משם ציוד.
לב רם: "אבל אי אפשר להיתמם כאן, מה אפשר לעשות בשטחי אש? אני אגיד לך בדיוק יש נתונים – גניבת אמצעים לראיית לילה שאחרי זה משמשים להברחות סמים, גניבת תחמושת ואחרי זה מכירה שלהם בשוק העברייני, אני יכול להסכים עם הרבה מאוד דברים בנוגע לטיפול באוכלוסייה הבדואית ומה שצריך לעשות בענייני כלכלה, רווחה וכדומה. אבל, היה מצופה מאיש ציבור לשעבר שגם יגיד אמירה ברורה, כשיש אכיפת חוק שיכולה להפוך לתופעה שתפגע בכולנו, בדו הקיום הכל כך רגיש הזה שמתנהל בנגב".

אתה מגנה את האירוע?
 א-סאנע: "העניין הוא שעבריינות יש בכל המדינה. בדואים, יהודים, עבריינים ויש בשביל זה משטרה ובתי משפט. אף אחד לא בא להגן על עבריינות, אני מדבר על השיח שמתנהל, השיח הכוללני, המכתים, מציגים את כל האוכלוסייה, יש מרצים באוניברסיטאות, יש שופטים, יש הכול. בנוסף לזה שיש אנשים מצוינים בחינוך, באקדמיה, יש גם אנשים שעושים דברים לא טובים וצריך לטפל אבל לא צריך לעשות הכללות. הדבר הנוסף, אני חושב שבתוך הישובים מערכת היחסים עם השכנים היהודים היא מצוינת. יכול להיות שיש ויכוח, ראיתי את הסרט, ראיתי את הוויכוח. הטון לא נראה לי, הטון לא נשמע לי, אסור שיתנהל דיון בצורה הזאת אבל זה ויכוח שיש בו קללות. לא ראיתי עבריינים, ראיתי ויכוח, אנשים עצבניים. אם לא נטפל בזה - זה יגיע כמו למצב בארה"ב".