אחרי שפגעה והעליבה את הבדרן בני ברוכים מתחילת העונה כשאמרה לו כמה שהוא לוזר ובלתי נסבל, הגיע תורו של דוד דביר לחטוף. אלא שמה שאלה איילון לא מבינה הוא שבעיני דוד, מה שהיא אומרת חשוב כקליפת השום. במילים אחרות, לקבל ביקורת ממישהי כמו אלה, יכולה בעיני אנשים מסוימים, כדוגמת דוד, להתקבל כמחמאה, כי הפער המנטאלי ביניהם כל כך גדול, שאלה לא תגיע לקרסוליו של דוד והרזומה המפואר שלו מבחינת ידע וכישרון, גם אם הוא היה שותה את המשקה שעליסה שתתה, והיה מתכווץ לגובה דשא. גם אז, הוא היה גדול עליה בכמה מידות, ולזלזל בו בגלל גילו המופלג - אין לרדת נמוך ושפל מזה, שלא לדבר על התגובה הלא מידתית שלה למול הביקורת הבריאה שלו.

הוא זרק עליה קפצונים, בעוד היא השליכה עליו RPG נגד טנקים. הוא דיבר לגופו של עניין, היא דיברה לגופו של אדם, שלדעתה כבר זקן ולא שווה כלום, למרות שהאיש בגילו המתקדם עושה משימות קשות מבלי להתלונן או לקטר ועומד בכל המטלות בצורה ספורטיבית ומכובדת. וכן, הוא מדי פעם לא חוסך שבטו, אך הביקורת שלו תמיד כנה וקונסטרוקטיבית מתוך רצון לשפר, ולא במטרה להעליב גרידא. אי לכך, דוד, שהוא אישיות בפני עצמה וממש ההיפך מפרסונה נון גרטה, זקוק למחמאות של איילון, בערך כמו שחמור מצונן זקוק למרק עוף. ולכן כשהיא מעליבה אותו, היא יוצאת מברכת, כי היא רק מבליטה יותר את הבדלי הרמה ביניהם. על זה נאמר: עדיף לקבל סטירה מחכם, מאשר לטיפה מטיפש.

אלה איילון היא דוגמנית בינלאומית, שנושאת בגאון תואר שבעיני לא שייך לה, כי איזה לאומית ואיזה דוגמנית, היא לא הדוגמא לחיקוי עבור נשים צעירות בגילה, ולא הייתי רוצה שבתי למשל תרצה להיות כמוה. היא שחצנית וגאוותנית, שמייללת בבכי (הו הו, כמה שדוד צדק) בכל פעם שמישהו מעיר לה, בעוד לה מותר להשתלח באחרים, בעיקר במבוגרים מקומטים שלא יפים ומקומרים כמוה, ואיך שכחנו? גם לא בינלאומיים.

אפשר לקבל את זה ביותר רדוד ושטחי? וכמה יפה זה מצטלם, אחרי שדוד כל כך פגע בה, להניח את ראשה הבלונדיני על כתפו השחומה ומקועקעת של בוזגלו ולחייך באושר שגבר כמוהו מעניק לה חסות. הנזקקות הנואשת שלה להיתמך בגבר חסון ושרירי כדי להרגיש אישה, עורר את מיצי הקיבה שלי ועשה לי צריבה קשה, וכל המצקצקים ששואלים מה בעצם אני רוצה ממנה כי היא עדיין רק נערה מתבגרת, עשו לי טובה, יש נשים בגילה שבתרבויות מסוימות כבר מובילות את הבן לחופה וקידושים.

אז עכשיו אחרי ששיחררתי קיטור בגלל ה"בינלאומית" שממש הצליחה ללהוציא את שלוותי, כי ללעוג לאדם מבוגר זה אצלי טאבו, שאר הפרק אתמול דווקא היה  פ'סדר. שמחתי בשביל קוז'יקרו שסוף סוף זכה למקום של כבוד בסולם הפופלריות. ישראל עשה תיקון קטן והוריד הילוך אחרי שהבין שהפשפש שלו עלה יותר מדי למעלה, אך לפעמים זה חזק ממנו והוא עדיין שומר על לשון "נקייה" כמו: "אני אפצח להם את הראש, אחד אחד", כאשר הוא מתכנן לנקום בחברי השבט. נו טוב, מותר לו. הוא הרי חי פעם ברחובות ואכל חצץ בחצרות בתים.

סמדג'ה כמו סמדג'ה, מלהגת משפטים שמזמן כבר הרמתי ידיים ואני לא טורחת להבין או לפרשן אותם, ויחד עם סמיון שהופך מרגע לרגע כתגלית העונה, אני עדיין מחכה לפאנץ' ליין של בני ברוכים שיעניק לו גושפנקא סופית של סטנדפיסט, וכמובן שאם אני צריכה לבחור צד, אני לגמרי בוחרת בקבוצת קוז'י, עידן, סמיון וג'רבי. אה וגם ורגב הוד שממשיך לשמור על ממלכתיות ומשחק הכי נקי בתולדות הישרדות.