1. בורחים מבשורה

פקידי האוצר המשיכו גם השבוע להתווכח על עוד שקל במתווה הסיוע למגזר העסקי, ודומה שהם חיים בעולם מקביל. סגן הממונה על התקציבים יוגב גרדוס טען השבוע בוועדת הכספים: "אנחנו רואים התאוששות טובה ממה שציפינו ומעריכים שאובדן התוצר השנה יסתכם ב־60 מיליארד שקל". כדי להשאיר לעצמו פתח מילוט הוסיף: "אבל ייתכנו שינויים, והמשמעות לתקציב ולגירעון דרמטית. החזרה לתעסוקה תהיה ממושכת".

לא ברור מה שתה הפקיד הבכיר לפני התחזית המנותקת מהמציאות. עדיין לא מאוחר ללמוד את השלכות הקורונה בשטח: אין טיסות, הרכבות מושבתות, הלימודים חלקיים, ואולמות המופעים סגורים. שתי המילים המכילות את המונח "שגרת קורונה" הפכו למכת מוות לעסקים. בשגרת קורונה אין חשק לאכול במסעדות ולשתות בבתי קפה עם מסיכה. על סופי שבוע בבתי מלון בשיטת הכל כלול ובריכה על תנאי אין מה לדבר. טיסות לחו"ל נתפסות כמו טיסות לירח. אל־על הופכת בהדרגה מחברת תעופה לחברת מטענים.

הצריכה הפרטית בצניחה. צריך רק להתבונן על העומס במגרשי מכוניות הליסינג ואת היעדר העומס בכבישים כדי להפנים את עוצמת המכה. מאה חנויות ברחוב בן יהודה בת"א מוצעות להשכרה במחירי סוף העונה. ראש העיר ללא הפסקה רון חולדאי עשה מאמצים ללא הפסקה לעזור ולדחוף את פעילות העסקים הקטנים. אבל גם במדינת ת"א זה לא כל כך עובד. גם החנויות בביאליק, רחוב הקניות המרכזי של רמת גן, עדיין לא התאוששו.

אז נכון שלקראת שבועות הורגשה התאוששות מסוימת בענפי הקמעונאות, אבל מסתמן שבחודשים יוני־יולי הארנק יחזור לכיס, כי לאנשים אין חשק לפתוח אותו כשהם רואים שקרוב למיליון עובדים עדיין נמצאים בחל"ת. 

למרות תקוות בנק ישראל, החזרה המלאה לעבודה לא תקרה בגלל אי־הוודאות העצומה. כדי להחזיר עובדים תוכנית הסיוע למעסיקים חייבת להיות קצת יותר נדיבה מאשר כמה אלפי שקלים לעובד. אני משוחח עם מלונאים, תעשיינים, בעלי מסעדות, קמעונאים וסוחרי מכוניות, שמדגישים שהסיכון בהחזרת עובדים גבוה מאוד. לכן ההנחה היא שמספר מחוסרי התעסוקה לא יפחת עד סוף השנה מחצי מיליון איש.

לנוכח חוסר הוודאות העצום, לא מקרי שבאוצר החליטו לברוח מבשורה, ובניגוד להסכם הקואליציוני לדחות את אישור תקציב 2020 לתקופת חגי תשרי. אתמול נפגשו הנגיד ושר האוצר כדי לדון בשאלה מה ניתן לעשות שעדיין לא נעשה. אז זהו שגם כך לא נעשה הרבה. נתניהו הבטיח להפעיל את "המודל האמריקאי", שלפיו קודם מזרימים את הכסף ואחר כך בודקים את הזכאות. אצלנו הופעל מודל מקורי: מבטיחים להזרים כסף, בודקים, שוב בודקים ובסוף נופלים בין האותיות הקטנות.

המשבר הכלכלי בישראל (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה). צילום: מרק ישראל סלם
המשבר הכלכלי בישראל (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה). צילום: מרק ישראל סלם

לאן נעלמה הקרן של 4 מיליארד שקל לעסקים קטנים במצוקה בערבות מדינה של 60%? לאן נעלמה הבטחתו של נתניהו להעניק דמי אבטלה לעצמאים? לאן נעלמו תוכניות הסיוע למפעלים בינוניים וגדולים? כחלון נעלם, ולאוצר נכנס בעל בית חדש שעדיין לא נפגש עם נציגי העסקים הקטנים. לעומתו, שר הכלכלה עמיר פרץ נפגש איתם שלשום והבטיח לעזור. השאלה היא אם הוא מסוגל לכך מבחינה פוליטית. מתברר שכ"ץ לא כל כך סופר אותו.

כשבאוצר מדברים על אובדן תוצר של 60 מיליארד שקל, הם אופטימיים. בבנקים מעריכים שאובדן התוצר יגיע לפחות ל־100 מיליארד שקל. 2020 תהיה שנת צניחה ולא צמיחה, ואם ב־2021 תהיה צמיחה חיובית של עד 5% זה ייחשב להישג.

2. המופע של גפני

בשעה שאולמות התיאטרון ממשיכים להיות נעולים, ישיבת ועדת הכספים הפכה השבוע להצגה הטובה ביותר בעיר. את הפרמיירה, שנמשכה שש שעות, אסור היה להחמיץ. היא עמדה בסימן חזרתו של מנהל תיאטרון האבסורד, ח"כ משה גפני

גפני, המכהן כיו"ר ועדת הכספים שלוש כהונות רצופות, נחשב למופתי של עולם הכסף הפרלמנטרי. הוא זימן את הישיבה לדיון בבקשת האוצר להרחיב את תקציב החירום ב־14 מיליארד שקל. חיש מהר נוצל האירוע לביקורת קטלנית על תוכנית הסיוע המקרטעת למגזר העסקי. היוצרות התבלבלו, ולרגע נדמה היה שהקואליציה היא האופוזיציה ולהפך. גפני מדגל התורה שיתף פעולה עם אחמד טיבי מהרשימה המשותפת כאילו היה נציג הקרן החדשה. גפני גם לא היסס להמתיק סודות עם עודד פורר מישראל ביתנו של אביגדור ליברמן, הנמסיס של העולם החרדי. מי היה מאמין! 

הח"כים מיכל שיר וניר ברקת מהליכוד הסירו את הכפפות וחבטו באנשי האוצר בראשות חברם ישראל כ"ץ. תחילה סירב גפני להמשיך בישיבה כל עוד לא יתייצב לדיון ערן יעקב, מנהל רשות המסים. בסופו של דבר הוא התרצה כשלישיבת הזום הוקפצה מירי סביון, בכירה ברשות המסים.

הקורבן לחבטות היה סגן הממונה על התקציבים יוגב גרדוס, שניסה להתגונן: "תוכנית הסיוע הוכנה בתנאי אי־ודאות, הן לגבי ההגבלות המוטלות לצמצום ההדבקה בנגיף והן לגבי ההשפעות הכלכליות שלהן והתפשטות הנגיף בעולם", אמר.

גפני לא ויתר: "אתם אומרים שהסיוע למגזר השלישי יופיע בחוק עידוד התעסוקה. אז אני אומר לכם בשם הקואליציה והאופוזיציה שלא יכול להיות שאנשי המגזר השלישי לא יקבלו סיוע, בשעה שהוא דרוש להם אפילו יותר מאחרים. 

"ועדת הכספים לא תהיה כספומט, שהממשלה תביא לכאן בקשות ואנחנו נעביר להם את הכסף שהם רוצים ואיך שהם רוצים. נדרוש שיסבירו את החוק, את לוחות הזמנים ואת הפירוט. אני רוצה לקבל את כל התשובות כדי שאצביע בעד".

גפני גם חשף טפח ממערכת היחסים האינטימית שלו עם ח"כ טיבי, שכונה על ידי נתניהו "תומך טרור": "בא אליי ח"כ טיבי וטען שיש קיפוח של הרשויות הערביות. דיברתי עם משרד האוצר, והם יוסיפו סכום שנדבר עליו. יש פה אפליה שדורשת תיקון", אמר גפני. טיבי: "היה סיכום עם הרשויות הערביות, שמעבירים להן 175 מיליון שקל כפיצוי על קיפוח בארנונה. הובלת את המגעים מול משרד האוצר. אמרתי שזה לא מספיק, אבל זו פתיחה טובה. פתיחה טובה נוספת היא לכבוד דבורה הנכדה הראשונה שלך שמתארסת. מברוכ!".

משה גפני. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
משה גפני. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

ח"כ פורר תקף את נתניהו בצורה סאטירית: "אמר לנו ראש הממשלה שיינתן לעסקים יחס כמו באמריקה: עסק שממתין לפיצוי לפי מחזור העסקים מרץ ואפריל מחכה ומחכה. אומרים לו שזה עבר ונמצא בבדיקה נוספת. אז אומרים לו קיבלת אישור והועברת לבדיקה שנייה, ועכשיו הוא מחכה לבדיקה שלישית. אז יש את אמריקה שמעבירה את הכסף תוך שלושה ימים לעסקים כהלוואה, ואז בודקת את הזכאות, ויש אמריקה אחרת, שלה התכוון נתניהו. זאת אמריקה שבה השוטר דורך על צווארו של אזרח בלי אוויר, וממתין עד למותו. כנראה שזאת אמריקה של ראש הממשלה, שאומרת לבעלי העסקים 'תמותו'".

ומי תמך בדברי פורר ממפלגתו של ליברמן? ח"כ עופר כסיף מהרשימה המשותפת: "אני מתחבר לדברים של עודד. אני חושב על העסקים הקטנים והמובטלים וכן הלאה, העסקים האלה לא יכולים לנשום, בדיוק כמו המקרה בארה"ב". גפני פנה לפורר: "חובת ההוכחה עליך. במשך חודשיים הונתה הממשלה את הציבור, וגם את ועדת הכספים (שבה שימש פורר כממלא מקום). שום דבר ממה שהתחייב האוצר בפני הוועדה לא קרה. ירקו בפני כל מי שמשלם מסים, נוטע ובונה בא"י. מעבירים את החוק אלינו, אבל לא מקיימים כלום. הבטיחו לנו לפני תקופה ארוכה קרן לעסקים בסיכון, ובינתיים העסקים האלה מתו. מי שלא מת, גוסס. אתנגד להעברת החקיקה ללא לו"ז ברור, ללא סיוע לעסקים במצוקה, וללא סיוע נוסח צוק איתן לעסקים קטנים ובינוניים".

גפני לא היה לבד. עומק המחדל נחשף על ידי נציגי הליכוד עצמם. ח"כ שיר: "מתחילת השנה, מאז השיטפונות בנהריה לפני עידן הקורונה, בעלי עסקים בעיר לא עובדים. הם במשבר חמור מאוד. יש שם אנשים שאין להם אוכל על השולחן. ב־22 בינואר אושרו בוועדה 11 מיליון שקלים לטובת העיר, למה הכסף לא הגיע לתושבים?". 

ח"כ ברקת, שהיה מועמד לאוצר, לא היסס לתקוף את המשרד: "לפני שהתחילה הקורונה ביקש מאיתנו האוצר צ'ק פתוח. דיברו על 80 מיליארד, שהפכו ל־30 מיליארד. עד כה פחות משליש מהכסף הופנה לסיוע לעסקים. אם אתה מסתכל על מה שקורה בעולם, ההיקף גדול פי כמה וכמה בהשוואה אלינו". סגן הממונה על התקציבים התנצל: "יש עיכובים ובעיות בביצוע, אלה דברים שלא הורגלנו אליהם. נבנים מנגנונים חדשים, ותוך כדי תנועה אנחנו משפרים אותם. הפנמנו גם את ההערות של הוועדה". 

בסיום הדיון התברר שהביקורת עשתה את שלה. הקריטריונים לחלוקת חצי מיליארד שקלים למעסיקים שלא פיטרו את עובדיהם ידרשו את אישור ועדת הכספים. הוועדה תפעל לשיפור מתווה החזרת העובדים לעבודה. הוועדה גם תפקח מקרוב אחר כל השינויים בסעיפי התקציב. 

3. שריף חדש בעיירה

ישראל כ"ץ נמצא רק שבועיים במשרד האוצר, אבל כבר הספיק להטביע את חותמו ואת האג'נדה החדשה שלו. הסובבים אותו הצליחו להפנים שלעיירה הגיע שריף עם סדר יום שונה לחלוטין.

בניגוד לקודמו משה כחלון, שהתנהל כאדם המתהלך על זכוכיות, כ"ץ חותר למגע וחותך לפעמים בצורה אכזרית. הוא מזכיר בתנועות הגוף ובנחרצות את מורו ורבו אריק שרון. כשהוא רוצה לקדם או לברר משהו, הוא לא ממתין מספר ימים לתשובה. תוך דקה הוא מקבל אותה. הוא איש של סיפוקים מיידיים. 

דוגמה קטנה: במתווה הסיוע שאושר השבוע למלונאים, התעוררה בעיית מיסוי שנפתרה בתוך דקה בשיחה טלפונית שהוא ניהל עם מנהל רשות המסים ערן יעקב. את עמדת שר החקלאות החדש אלון שוסטר, שניסה להגן על החקלאים באמצעות החזרת היטל המכס על חמאה מיובאת, הוא לא ספר. תוך שנייה הודיע כ"ץ שהוא מתנגד לכך ושלמרות תמיכתו בחקלאים הוא תומך בתחרות במשק (כפי שעשה במדיניות השמיים הפתוחים).

ישראל כ
ישראל כ

אבל כ"ץ רגיש למעמדו ומתנהל כמי שחייב להוכיח ללא הרף מי הבוס. אף על פי שהתנגד תחילה לעמדת שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ במתווה החזרת העובדים מחל"ת, בסופו של דבר הוא נענה והסכים לפצות גם מעסיקים שהחזירו עובדים מחל"ת מ־19 באפריל.

גם למנכ"ל האוצר הפורש שי באב"ד הוא הוכיח מי הבוס. לפני כניסת כ"ץ לאוצר הודיע באב"ד על רצונו לעזוב. בכך הביך את השר הנכנס והעמידו בפני עובדה מוגמרת. כ"ץ הנעלב גמל לו בכך שוויתר מיידית על שירותיו, שלח אותו הביתה והחזיר את המנכ"לית המיועדת קרן טרנר מחופשת לידה. מינויה אמור להגיע לאישור הממשלה ביום ראשון הקרוב. ההחלפה בעיצומו של משבר הקורונה הפתיעה. במהלך השבועות הקרובים צריך לגבש את תקציב 2020, הנחשב למאתגר ביותר בתולדות המדינה, והכל ייפול על כתפיה של המנכ"לית הטרייה.

ולבסוף, כמו אצל אריק שרון, הפוליטיקה היא אבן הראשה בפעילות השר החדש, אבל לפעמים זה מוגזם. הצילום ששוחרר בתום פגישה עם הזמר אביב גפן, עוד לפני שנפגש עם נגיד בנק ישראל, מעיד על שיבוש בשיקול הדעת. האיש הראשון שכ"ץ חייב היה לפגוש, עוד לפני ישיבת הממשלה השבוע, היה הנגיד פרופ' אמיר ירון, שהוא גם היועץ הכלכלי לממשלה. אז נכון שהשניים משוחחים, אבל זה לא מספיק. הפגישה המיוחלת התקיימה אתמול ובמהלכה דנו השניים בתקציב ובתוכניות הסיוע למגזר העסקי.

4. ניקיון כפיים

משבר הקורונה הציף את מצבם העגום של ענפי משק שלמים. למלונאים הובטח סיוע של 300 מיליון שקל. למוסדות התרבות הובטחו 200 מיליון שקל. בעיות המסעדנים, האומנים, בעלי אולמות השמחה, הקניונים והקמעונאים עומדות על סדר היום ובצדק כל יום מחדש.

אחד הענפים שנשכחו למרות חיוניותו הוא ענף הניקיון. חברת הכנסת לשעבר שלי יחימוביץ' כינתה פעם עובדים כמו קופאיות, שומרים ועובדי ניקיון "שקופים". וזה לא רק משום שהמדינה לא סופרת אותם ממטר, אלא גם משום שאנחנו, אזרחים מהשורה, מתעלמים מהם. "כעת, כשגל הקורונה הראשון דועך, מתייחסים אלינו בבחינת הכושי עשה את שלו והכושי יכול ללכת", אומר בצער אילן שמעוני, יו"ר איגוד חברות הניקיון.
עובדי הניקיון הוכרו כעובדים חיוניים למשק בזמן המשבר. הם הגיעו יום־יום לעבודה ופעלו מסביב לשעון בחזית המאבק במיגור הנגיף. ניתן היה למצוא אותם באזורים עתירי סיכון כמו בתי חולים, מרפאות, רשתות מזון, תחנות משטרה ובסיסי צה"ל.

הענף מעסיק בעיקר אוכלוסיות חלשות כמו אמהות חד־הוריות, עולים מאתיופיה ומחבר העמים, המגזר הערבי, חיילים משוחררים ובעלי מוגבלויות שאין להם אפשרויות תעסוקה אחרות. בעקבות המשבר עשרות אלפי עובדים הוצאו לחל"ת וחרב הפיטורים מרחפת מעל ראשם. כדי למנוע זאת אין צורך בהזרמת מיליוני שקלים. "מהלך הסיוע פשוט ואינו כרוך בכסף", מסביר שמעוני, "התחושה היא שכאשר המדינה הייתה זקוקה לנו היא ידעה להבטיח הבטחות. דקה לאחר מכן הכל נשכח. אלפי עובדי הניקיון ניצבים בפני שוקת שבורה ומרגישים שאין להם אבא".

עובדי ניקיון (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה). צילום: אבשלום ששוני
עובדי ניקיון (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה). צילום: אבשלום ששוני

ענף הניקיון מגלגל מחזור של 5.7 מיליארד שקל לשנה. רווחיות הענף אינה גבוהה ועומדת על 6% מהמחזור לפני מס. המשבר גרם להקטנה של 30%־50% בפעילות ולאובדן הכנסות של 160 מיליון שקל בחודש. הירידה מוסברת גם ברצונן של חברות הייטק ואחרות לחסוך על חשבון הניקיון, דרך קיצוץ התשלום לשעת עבודה לעובד מ־100 שקל ל־60 שקל. טענות בנושא מושמעות גם מצד חברות ניקיון כמו צוות 3, המשרד הנקי, פרח השקד ועוד.

דרישות הסיוע אינן בשמיים. משרד ראש הממשלה ומשרד העבודה, הרווחה והאוצר מתבקשים לעמוד בהתחייבויות שניתנו לחברות הניקיון ועובדיהן. מדובר בשחרור חלקי של הערבויות שניתנו למשרד העבודה על ידי חברות הניקיון כתנאי לקבלת רישיון; דחיית תשלומי מס ל־24 חודשים בגין היטל מס על העסקת "מסתננים"; הקדמת תשלומים של החשב הכללי לנותני השירותים שנפגעו ממשבר הקורונה; ולבסוף, הכרה בענף הניקיון כעבודה מועדפת לחיילים משוחררים.

"הבטיחו לנו לטפל אבל לא הבטיחו לקיים", אומר יו"ר האיגוד. "פנינו למנהל רשות המסים ערן יעקב ולמנכ"ל משרד האוצר הפורש שי באב"ד, אבל אין עם מי לדבר".

כשאני תמה מדוע הם לא יוצאים להפגין כמו כל הארגונים האחרים, אומר שמעוני: "בניגוד לתדמית הענף, אנחנו לא בריונים. הייתי מצפה שארגוני השמאל, שמחו בעבר על תנאי ההעסקה ודרשו מודל של העסקה ישירה, יתייצבו לצדנו בזמן המשבר. לצערי, אני לא שומע אותם היום". 

5. חוזר במלוא האנרגיה

שר האנרגיה יובל שטייניץ, שמכהן קדנציה שנייה במשרד זה, היה מאחרוני שרי הממשלה שהתבשרו על תפקידם באותו ערב שבת, יום לפני הצגת הממשלה. בין בכירי הליכוד התנהל מרחץ דמים, כך שהבחירה אינה מובנת מאליה. אלא שהפעם הוא נאלץ להקריב את תחום המים, שהועבר לזאב אלקין: "נכון שהאחריות על המים הועברה מהמשרד, אבל מסורתית הטיפול במים היה באחריות משרד החקלאות או משרד הפנים. השלמתי את כל הרפורמות בתחום: טיפלתי במקורות, שהכפילה את כמות העבודות שלה, הכפלנו את התפלת המים עם חיסכון של מיליארדי שקלים. יזמתי את פרויקט 'המוביל ההפוך', שיוביל מים מהים התיכון לכנרת ולגליל. אני בטוח שאלקין ימשיך לטפל במים בצורה טובה. משק המים הועבר לידיים טובות, ואני משאיר לשר החדש כנרת מלאה עם הרבה תוכניות התפלה".

לאחר שהשלים את מתווה הגז בהצלחה רבה ואת הרפורמה בחברת החשמל בהצלחה פחותה, היעד העיקרי שמסמן שטייניץ בקדנציה הנוכחית הוא קידום האנרגיה הירוקה, או ליתר דיוק האנרגיה הסולרית: "אני שואף שעד 2030 30% מייצור החשמל יהיה מאנרגיה מתחדשת ובעיקר מהשמש. התוכנית תחייב השקעות בהיקף של 80 מיליארד שקל. נעודד התקנת פאנלים על גגות, מאגרי מים ושטחים בהיקף 140 אלף דונם. בשעות הצהריים יגיע החשמל הסולרי ל־80% מהצריכה, וכשעודפי החשמל ייצברו במאגרים, זה יגיע ל־100%".

יובל שטייניץ. צילום: סיון פרג'
יובל שטייניץ. צילום: סיון פרג'

כששרי הממשלה עדיין מתמקדים בכיסאותיהם, אתה כבר מכריז על תוכנית יומרנית כזאת. איך הספקת? 
"כבר לפני שנה הודעתי שאני בוחן צעדים בכיוון זה. אבל כשר רציני לא יכולתי להוציא אל הפועל את התוכנית באופן סופי. אחרי בדיקה מקיפה שנערכה, הגעתי למסקנה שאומנם קשה להגיע ליעד, אבל זה לא בלתי אפשרי. כיום יש לנו בעיקר את אנרגיית השמש: אין רוח, אין נהרות ואין אנרגיה גיאותרמית. בשעות הצהריים, המקור של יותר מ־80% מהחשמל יהיה מהשמש, והוא יגובה במתקנים לאגירת אנרגיה. לא תהיה פגיעה משמעותית בהכנסות ממסים, והתועלות יהיו גדולות. מדובר על המשך ההפחתה הדרמטית בזיהום האוויר. עד לפני כמה שנים 60% מהחשמל יוצר בפחם. מאז מחציתו הוחלף בגז טבעי, והחצי השני יוחלף באנרגיית השמש. זה הישג חסר תקדים ברמה העולמית. לפי התוכנית משנת 2015 ועד 2030 תחול ירידה של 94% בזיהום האוויר ושל כמחצית בפליטות גזי החממה".

היכן עומדת מדיניותך בנושא הרכב החשמלי? האם זה לא יביא לירידה בהכנסות ממיסוי בנזין, העומדות על כ־20 מיליארד שקל לשנה?
"בקדנציה הנוכחית אנחנו הולכים לקדם את הפרויקט, כי מדובר בפרויקט חשוב. כבר התחלנו בפריסת 2,500 עמדות טעינה ציבוריות שאנחנו מסבסדים. אנחנו דורשים מהאוצר, והיו כבר סיכומים בנידון, לקבע את ההנחות לרכב חשמלי לעשר שנים קדימה ולא לשנה־שנתיים. אני מתכוון לשתף פעולה עם משרדי התחבורה והגנת הסביבה להחדרת הרכב. במקביל אנחנו מעודדים חברות להטענת המכונית בכבישים. מאחר שלאורך שעות היממה רוב החשמל יתבסס על גז טבעי, האוצר יקבל 65% מההכנסות מתמלוגי הגז. עכשיו זה מיליארדים בודדים, ותוך כמה שנים זה יגיע ל־15 מיליארד שקל". 

נתניהו הבטיח לנו קרן עושר של מאות מיליארדי שקלים, ובינתיים היא אפילו לא התחילה לפעול.
"עד השנה ייכנס סכום קטן לקרן, אבל בדוח ששינסקי עצמו נכתב שקרן העושר תתחיל לפעול ב־2021־2022. תמלוגים ומסי החברות כבר יגיעו השנה ל־2 מיליארד שקל. מס ששינסקי בגין רווחי יתר יזרמו לקרן מאוחר יותר. אני מאמין שקרן העושר תתחיל לפעול במהלך הקיץ".

בקידוח "לווייתן" התגלו בשבועות האחרונים תקלות. מה קורה שם?
"נבדוק מה קורה. האסדה עושה את העבודה המוטלת ומנפקת גז בכמויות יפות לישראל, מצרים וירדן. תמיד בשנה הראשונה יש יותר תקלות, אבל הפעם היו יותר ממה שצפינו, ומדובר בקרוב ל־30 תקלות מאז תחילת הקידוח. בשום תקלה לא הייתה פגיעה בזיהום האוויר ביישובי הסביבה. במהלך כל החצי שנה האחרונה איכות האוויר בחוף דור הייתה הרבה יותר טובה מזו של תל אביב, ירושלים או חיפה, אבל זה לא אומר שאנחנו לא מוטרדים מהתקלות. חלקן גרמו להפסקה זמנית באספקת הגז. על רקע כל זה גייסנו את חברת ייעוץ ההנדסה הבינלאומית RPS כדי שהמומחים שלה יגיעו לארץ, ישהו באסדה וייתנו לנו הערכה מדוע יש יותר מדי תקלות. מומחי החברה קיבלו אישור מיוחד להגיע לישראל למרות הקורונה".

מחיר הגז בעולם צונח, מחיר הנפט מתרסק ומחירי החשמל עדיין גבוהים. מה קורה כאן?
"בוא נעשה סדר בנתונים: מאז חתימת מתווה הגז, המחיר בירידה. בחוזים שנחתמו אחרי המתווה המחיר ירד ב־50% ל־4.5 דולר ליחידת חום. ב־2021 תהיה תחרות מלאה בין מאגרי הגז. יצחק תשובה ייפטר מהחזקות במאגר 'תמר'. עוד שנה יתחילו להפיק גז מקידוחי 'כריש' ו'תנין', וכמובן שיש את קידוח 'לווייתן', שבעליו ייאלצו להתחרות. אני מבטיח שאז תהיה ירידת מחירים נוספת. אזכיר שמחיר החשמל ירד בתחילת השנה גם בגלל הירידה במחירי הגז. השבוע הכרזנו על מהלך נוסף: בעקבות הירידה החדה במחיר הגז הנוזלי, הורינו לחברת החשמל להציע חלק מהעודפים לתעשייה במחיר מוזל כדי לעודד את התחרות".

משבר מחירי האנרגיה פגע קשות בחברות הדלק וגרם לקשיי נזילות. שמעתי שהן פנו אליכם בקריאת עזרה אבל דחית אותן.
"הקו המנחה שלי עוד מהתקופה שבה הייתי שר האוצר היא שחוץ ממקרים חריגים, הממשלה לא צריכה לסייע לחברות בקשיים (שטייניץ לא שולל סיוע לחברות קטנות שנפגעו בצורה בלתי הפיכה ממשבר הקורונה - החריף ביותר בתולדות המשק הישראלי. עם זאת, הוא מתנה את הסיוע לחברות גדולות בתרומתן האסטרטגית לכלכלת המדינה - י"ש). כך נהגתי גם במשבר 2009. הם פנו אלינו שנתחשב גם בקביעת המחירים, ואולי שניתן סיוע ממשלתי באמצעות מימון המלאי ואספקת נזילות, והחלטתי שזה לא נכון לסייע. הגישה שלי היא שצריך לתת לשוק הפרטי להתמודד עם המשבר בכוחות עצמו. הם ביקשו מימון דרך קרנות סיוע, אבל השבנו בשלילה. אבל הם יכולים לבקש סיוע ממקורות אחרים".

מה דעתך על תפקוד האוצר במשבר הקורונה? אתה נגד סיוע, אז איך בכל זאת ניתן לעזור? 
"הוכנה תוכנית לסיוע מיידי, אבל אף תוכנית לא מושלמת. בתוקף הנסיבות היא טובה וסבירה, ואם נותנים חמצן, אז גם מהירות הטיפול היא חיונית. עכשיו צריך להכין בהובלת שר האוצר תוכנית מקיפה ליציאה מהמשבר. אין הכוונה לעזרה ראשונה לעסקים אלא לעידוד הצמיחה וההשקעות. כך יעשו. אחת הדוגמאות היא התוכנית להשקעות של 80 מיליארד שקל בחשמל בתחום האנרגיה הסולרית, כשהכסף יגיע מהשוק הפרטי. אני ממליץ על אותם צעדים שעשיתי כשר האוצר ב־2009 בעקבות המשבר שנה קודם. מדובר בתכנון לטווח ארוך, הכולל צורך בתקציבים דו־שנתיים, פחות שימוש בתקציבי סיוע ישירים ויותר בערבויות מדינה, אבל חלקיות. אסור להזרים סיוע במזומן אלא רק בערבויות שיספקו רשת ביטחון חלקית. אני משוכנע שיש לישראל את התנאים לצאת מהמשבר בהצלחה".

משבר הקורונה תפס את משק האנרגיה במצב לא טוב. מה מצב המגעים להקמת צינור הגז לאירופה? איך נראית מערכת היחסים עם מצרים?
"השבוע קיימתי שיחת זום עם שרי האנרגיה של קפריסין ויוון ועם גורמי ממשל אמריקאיים. כל עוד הקורונה נמשכת, קשה לקדם את הפרויקט, אבל ברגע שהמשבר יחלוף, נמשיך קדימה. שוחחתי לאחרונה גם עם שר האנרגיה המצרי וקבענו לכנס בקרוב את פורום הגז הים התיכוני. מדובר בתקופה קשה מאוד במשק האנרגיה העולמי, שסובל מקשיים חמורים. מחירי הנפט והגז ירדו לרצפה, וחלק מההשקעות נעצרו בגלל עצירת עבודות הפיתוח. השתדלנו שהכל יפעל לפי לוחות הזמנים המקוריים, אבל לא תמיד מצליחים. למשל האסדה של מאגרי 'כריש' ו'תנין', שאמורה הייתה להגיע לים התיכון, תקועה בסינגפור, כי ממשלת סינגפור הטילה סגר".