מאז הפגישה של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בבית הלבן בינואר, מונחת לפנינו התוכנית האמריקאית, על כל נספחיה וסעיפיה. כבר יותר מארבעה חודשים שאנו לומדים את הטקסט של המתווה, על כל השלכותיו.
ישנו נושא אחד חשוב מאוד שעדיין לא הובהר בצורה סופית. מפת הריבונות (או מפת המדינה הפלסטינית) לא התבהרה עדיין לעומק. המפה עצמה צורפה כ"מפה קונספטואלית", שאינה מדויקת לגמרי, אך מציגה מתאר כלשהו של השטח שיקבלו הפלסטינים בסופו של המתווה.
המפה הוכנסה כנספח בסופו של מסמך תוכנית המאה של האמריקאים, וזה אינו מספיק מדויק. גרסה מפורטת שלה נמצאת בידינו זה מספר שבועות, ואותה אנחנו מציגים לשרים ולח"כים.
אותה מפה קונספטואלית כוללת את המרחבים שעליהם תחיל ישראל את ריבונותה באזור (כ־32%), את השטח הרציף של המדינה הפלסטינית העתידית (כ־68% + פיצוי בתחומי ישראל הריבונית), ועוד כ־20 יישובים ישראלים שיישארו כמובלעות בשטח מחוץ לריבונות ועליהם יחולו הקפאת בנייה ואיסור התרחבות מהשטח הבנוי.
יש במפה הזו סיכוי גדול להביא לראשונה להחלת החוק הישראלי על שטחים ביהודה, שומרון ובקעת הירדן. אולם יש גם סיכונים גדולים לעתידה של מדינת ישראל, שאסור להתעלם מהם. בשבועות האחרונים אנו מבקשים לשנות את המפה כך שתתאים לצרכיה של ההתיישבות. כעת אנחנו מחכים, יחד עם כל עם ישראל, לראות את השינויים שבמפה.
הכותב הוא ראש המועצה המקומית בית אל.