בעוד בציבור היהודי מתנהל ויכוח נוקב סביב ההצעה להחיל את הריבונות הישראלית על בקעת הירדן ושטחי יו"ש, הניחו חברי כנסת מהרשימה המשותפת על שולחן הכנסת הצעת חוק לפיה גבולות מדינת ישראל ותחומי ריבונותה יהיו קווי ה-4 ביוני 1967, של ערב מלחמת ששת הימים.
את הצעת החוק הניחו חברי הכנסת אעידה תומא סלימאן, ג'אבר עסקאקלה, איימן עודה, עופר כסיף ויוסף ג'בארין.
בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי "מאז הקמתה טרם גובשו ועוצבו גבולותיה של מדינת ישראל. הצעת החוק נועדה להביא לקיצה את האנומליה ולפיה למדינה אין גבולות מוגדרים. לפיכך מוצע לקבוע שגבולות מדינת ישראל ערב ה-4 ביוני 1967, הם גבולות הקבע שלה. ריבונות המדינה תחול אם כן על השטחים הנכללים בתחום האמור".
עוד נכתב, כי "הסכמי שלום עם מדינות ועמי האזור יתבססו על גבולות המדינה כאמור ועל ההסכמים ההדדיים". הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה עשרה על ידי חבר הכנסת לשעבר מוחמד ברכה וקבוצת ח"כים.
בנוסף לכך, חברי הכנסת של בל"ד אנטאנס שחאדה, סמי אבו שחאדה והיבה יזבק הניחו מחדש על שולחן הכנסת הצעת חוק המבקשת להכיר במיעוט הערבי בישראל כמיעוט לאומי, הצעה שהועלתה בכנסת ה-20 על ידי ח"כ לשעבר ג'מאל זחאלקה ונדחתה ברוב קולות בקריאה טרומית.
ההצעה מבקשת לקבוע לאפשר למיעוט הערבי כקולקטיב לנהל את ענייניו התרבותיים, להשתלב כשווי זכויות בכל מוסדות המדינה ולהקים ולייסד מוסדות ייצוגיים בכל תחום שמייחד אותם כמיעוט לאומי.
עוד מוצע, לקבוע את השפה הערבית כשפה רשמית שנייה, להכיר בזיקה המיוחדת של המיעוט הערבי לעם הפלסטיני ולשאר עמי ערב ולאפשר לאזרחים הערבים להביע את זהותם הערבית. ההצעה שמוגשת כחוק יסוד גם מעגנת את זכותם של בני המיעוט הלאומי הערבי להקים ולייסד מוסדות ייצוגיים בכל תחום שמייחד אותם כמיעוט לאומי.
בדיון שהתקיים בכנסת ה-20 במליאת הכנסת ייצגה שרת המשפטים דאז איילת שקד את עמדת הממשלה נגד ההצעה ואמרה: "אתם התבלבלתם. מדינת ישראל היא מדינתו האחת של העם היהודי. זכויות לאומיות ערביות יש בקרב מדינות ערבה ומי שמעוניין בזכות ערבית לאומית מוזמן לעבור אליהם. אני רק לא מבטיחה שהוא יקבל את התנאים שהוא מקבל בוילה אצלנו. מדינת ישראל היא יהודית דמוקרטית וכך היא תישאר, היא לעולם לא תהפוך למדינת כל לאומיה".
ההצעה נדחתה בזמנו ברוב של 77 מתנגדים מול 19 תומכים.