בדרך להרכבת הבר הביתי אפשר ללכת לאיבוד בין  הרצון לאגור אינסוף מוצרי אלכוהול לבין האמת הפרקטית. רצוי להתמקד במשקאות ובקוקטיילים שאתם אוהבים במיוחד ולהתחיל מפה את האוסף. באילו משקאות בדיוק להתמקד? אחרי שדיברנו על וודקה, ג'ין ו-רום, נתקדם למדף הרביעי: טקילה.

טקילה למרגריטה (צילום: איתי מילדוורט)
טקילה למרגריטה (צילום: איתי מילדוורט)
טקילה: מה הסיפור

טקילה (Tetilla) הוא המשקה הלאומי של מקסיקו ואחד מענפי הייצוא הגדולים והחשובים במדינה. מקור שמו של הטקילה בתחילת המאה ה-16, בשמה של העיירה טקילה שבמקסיקו, הנמצאת בפריפריה של העיר הגדולה גוודלחרה, בירת הטקילה העולמית. ממשלת מקסיקו מחזיקה בזכויות על השם טקילה, וגם חוקקה חוקים נוקשים המגדירים איזה משקה רשאי לשאת שם זה.

לפי תקנות ממשלתיות, כדי להיקרא טקילה חייב המשקה להכיל לפחות 51% מיצים מותססים המגיעים מצמח האגבה הכחולה. 49 האחוזים הנותרים יתקבלו ממגוון סוכרים המתווספים בתהליך התסיסה, לרוב מקני סוכר או ממולסה. מותגי טקילת הפרמיום, העשויים מ-100% אגבה, חייבים להיות מבוקבקים בתוך מקסיקו ונתונים לפיקוח ממשלתי קפדני.

אפשר לייצר טקילה בחמישה אזורים בלבד במקסיקו, במדינת חליסקו ובכפרים מסוימים בארבע מדינות נוספות. משקה שנוצר מחוץ לאזורים אלו ייקרא מסקל Mezcal. ויש חוקים נוספים. טקילה, אגב, הוא זכר בספרדית, נהוג לומר - Tequila Bueno טקילה טוב.

טקילה (צילום: יח''צ)
טקילה (צילום: יח''צ)
רשימת קניות
כדאי לתת לטקילה הזדמנות מחודשת ולשכוח את כל מה שזכור למי שניסה אותה באותו ערב בפאב הקיבוץ בשנות ה-90. מותגי הטקילה החדשים איכותיים וחלקים, והיוקרתיים שבהם עוברים יישון איטי בדומה לוויסקי, והמחיר בהתאם. אז טקילה מיושן אחד זה נהדר, ואתם צריכים עוד בקבוק אחד בסיסי, כדי שתוכלו יום אחד לערוך לחברים ערב מרגריטות.
 
מוצרים נלווים
סודה, משקאות מוגזים אחרים, מיצים או פירות טריים, לימון וליים. 

איפה שומרים
ניתן לשמור בטמפרטורת הבית הרגילה.

איך שותים 
רק אחרי מלחמת העולם השנייה החלו להכיר את הטקילה בעולם הרחב. בתחילה נהגו לשתות את הטקילה עם לימון ומלח. את המלח בוזקים על גב כף היד בין האגודל לאצבע, מלקקים, שותים את שוט הטקילה בלגימה אחת ומוצצים או אוכלים את פלח הלימון, שילוב טעמים מנצח. המלח נועד להקטין את צריבת הטקילה על ידי הפרשת רוק, ואילו הלימון משפר את הטעם. מכירות הטקילה גברו בשנות ה-50, כשקוקטייל המרגריטה התחיל להתפרסם. אבל גם ללא ערבוב עם משקה נוסף, כיף לשתות טקילה בכוס עם פלח תפוז או ליים.

שימושים נוספים
הטקילה מהווה בסיס מעולה למרגריטות ולשלל קוקטיילים אחרים.
מרגריטה (צילום: שעות שמחות )
מרגריטה (צילום: שעות שמחות )

משקה הבית: מרגריטה – Margarita
קוקטייל המרגריטה הוא אחד מהקלאסיקות העולמיות. אגדות רבות נשזרו סביב הקוקטייל הזה, סיפורים מגרים לא פחות מהמשקה עצמו. הקוקטייל הומצא כנראה אי שם בשלהי שנות ה-30 של המאה הקודמת. הסיפור המוכר ביותר מדבר על השחקנית מרג'ורי קינג, שבתקופת היובש בארה"ב של סוף שנות ה-20 ותחילת ה-30 נהגה לחצות את הגבול מקליפורניה למקסיקו כדי ללגום את המשקאות האסורים. יום אחד ישבה הכוכבת במסעדה בטיחואנה שבמקסיקו והודיעה קבל עם ועדה כי היא אלרגית לכל משקה אלכוהולי פרט לטקילה, ואז זכתה בקוקטייל על שמה, מרגריטה, המקבילה הספרדית למרג'ורי.

סיפור נוסף טוען כי האחראית למרגריטה היא דווקא מישהי בשם מרגרט סאמר, שאירחה ידוענים בהסיינדה ההררית הפרטית שלה באקפולקו. כשניסתה להציל את המסיבה מכישלון חרוץ, ערבבה משקה מטקילה, מקוואנטרו וממיץ ליים, טבלה את שפת הכוס במלח והמציאה את הקוקטייל המדובר.

מה צריכים (לכוס מרגריטה אחת):
60 מ"ל טקילה
30 מ"ל קוואנטרו (ליקר תפוזים)
30 מ"ל מיץ ליים
קרח
סליל קליפת לימון או פלח לימון לקישוט

מה עושים:
ממלאים את הכוס בקרח.
מנערים את כל המרכיבים  בשייקר עם קרח.
מוציאים את הקרח מהכוס ומסננים לתוכה את הקוקטייל.
מקשטים בסליל קליפת לימון או בפלח לימון.
נהוג לטבול את שפת הכוס במיץ לימון תחילה ולאחר מכן במלח, כדי שיעטר את שפת הכוס.
 
בארץ חמה כמו ישראל המרגריטה המוכרת יותר היא הגרסה הקפואה שמכינים בבלנדר. היא מוגשת כמעין ברד ומורכבת מפירות טריים או מרכזי פרי טבעיים, טקילה ומליקר תפוזים. אל המרכיבים שלמעלה מוסיפים גם פירות האהובים עליכם, כגון, 5-6 קוביות מנגו, 5-6 תותים, ליצ'י משומר וקרח ומרסקים הכל בבלנדר.

המתכון וצילום הקוקטייל, מתוך הספר "שעות שמחות – סיפורים על הבר ומתכוני קוקטיילים מפורסמים" מאת מירה איתן