בנימין נתניהו דרש השבוע להכניס לכלא את רביב דרוקר. בעצם, זה בכלל לא נתניהו. מי שהעמידה את הדרישה המטורללת הזו היא מפלגת השלטון, הליכוד. השלד הבורסאי שעליו השתלטה משפחת מלוכה שהלחימה את עצמה לעטיני השלטון ברחוב בלפור, הוא שהציב את הדרישה לכלוא את דרוקר. "בעולם מתוקן", כך תגובת "הליכוד" על תחקיר "המקור" מיום רביעי בערב, "רביב דרוקר היה נכנס היום לכלא".

הדרישה הזו מגובה בסרטון דרמטי עם מוזיקת רקע המתאימה לפלישה לנורמנדי וכתוביות באדום בוהק המפרטות את פשעיהם של דרוקר וסייעניו, המהווים סכנה ברורה ומיידית לשלום הציבור. כל מי שיטרח לבדוק, יבין שאין בכל הטקסט המדובר מילת אמת אחת. אפילו מילות החיבור מומצאות. פייק אחד גדול ומהדהד שהופך עיתונאי שעושה את עבודתו (כפי שעשה אותה בימי אהוד אולמרט, אריאל שרון ואהוד ברק) לאויב הציבור מספר אחת, האיש שמרים את ידו על מנהיג הימין, הסמולן הבוגד שקשר קשר עם בני השטן באשר הם נגד עם ישראל והציונות.

הליכוד שאני מכיר נקברה מזמן קבורת חמור ומתהפכת עכשיו בקברה. אגב, בתחקיר "המקור" לא הוזכרה הליכוד. אין למפלגה החטופה הזו ולכתבי האישום שהוגשו עם נתניהו שום קשר. אבל נתניהו לא רוצה להגיב בשמו. מה הוא קשור בכלל? זה לא הוא. הדרוקרים מרימים את ידם לא עליו, אלא על המפלגה, על הימין, על המדינה.

בנימין נתניהו ורביב דרוקר (צילום: פלאש 90)
בנימין נתניהו ורביב דרוקר (צילום: פלאש 90)

עזבו רגע את השקרים. עזבו את ההסתה. תתפללו שלא יהרגו כאן עיתונאי או יועץ משפטי כדי שלא נצטרך לחזות שוב במסע התירוצים המייבבים של נתניהו ואנשיו מנובמבר 1995. בואו נדבר על נתניהו האדם. האיש מאחורי הספינים והשקרים. האיש שאישר לעורכי הסרטון הזה להשתמש בתמונת הרקע שבה נראה דרוקר יושב עם חבריו דאז יאיר לפיד ועפר שלח (בלי חולצה), במה שנראה כמו ערב של חברים בים.

התמונה הזו מופצת בשנים האחרונות בכל פעם שמתפרסם עוד תמליל, עוד הקלטה, עוד ראיית זהב בתיקי נתניהו. זוהי התשובה הציונית ההולמת של חסידי נתניהו לכל החשדות נגדו, שהפכו לשלושה סעיפי אישום חמורים. כל מעלל ממעלליה של המשפחה המרקיבה הזו נענה בתמונה המרשיעה של שלח, דרוקר ולפיד שותים בירה בים. אהה! כך נחשוף את פרצופם האמיתי של האנשים שרודפים את המנהיג.

מה מוכיחה התמונה הזו? שנתניהו איבד סופית את צלם האנוש שלו. התהליך שבו הפך מפוליטיקאי שאפתן למכונת שקרים חסרת מצפון הושלם. דרוקר ועפר שלח חברים ותיקים, הגישו ביחד את "המקור", כתבו ספרים ועשו קילומטרז' משותף מכובד בתקשורת. גילוי נאות: דרוקר היה פעם סגני ב"מעריב" (ורב איתי כל הזמן), את שלח קיבלנו בזמנו למדור הספורט של "מעריב" כשחזר מלימודיו בניו יורק. יאיר לפיד היה ב"מעריב", עבר ל"ידיעות אחרונות" (לשם עבר, לצערי, גם שלח).

יאיר לפיד ועופר שלח בכנסת (צילום: הדס פרוש , פלאש 90)
יאיר לפיד ועופר שלח בכנסת (צילום: הדס פרוש , פלאש 90)

בתמונה המרשיעה הזו הם צולמו שותים בירה בחוף הים. היא צולמה זמן קצר אחרי שמיכל, אשתו של שלח, נפטרה לאחר מאבק הרואי בסרטן השחלות. מיכל הייתה רופאת עיניים מוכשרת, עילוי בתחומה. סיפור אהבתה ונישואיה לשלח מוכר לכל מי שהיה עיתונאי בשנות ה־80 וה־90 בישראל. היא ניפצה את סטטיסטיקת ההישרדות מסוג הסרטן הזה, אבל בסופו של דבר נכנעה.

דרוקר פגש את יאיר לפיד בשבעה על מיכל שלח ז"ל. זו הייתה הפגישה הראשונה ביניהם בנסיבות חברתיות. הם קבעו לנסות לעודד את שלח ולהוציא אותו לארוחת ערב יחד. זה קרה באחד האמשים, אחרי שידור "המקור", במסעדה על חוף הים לא רחוק מביתו של לפיד. היה חם, אז שלח הוריד חולצה. כך הפך בילוי ערב עצוב של שלושה חברים בעקבות מותה של רעייתו של אחד מהם לסמל השחיתות של התקשורת, השמאל, עוכרי ישראל וחורשי רעתה. כל זה קורה באדיבותו של האיש המכונה ראש ממשלת ישראל. זה הזמן לבלוע כדור נגד בחילה.