לקראת הדיון המסכם שעתיד להתקיים בין “צוותי הריבונות” בשבוע הבא: גורמים מדיניים מעריכים כי נשקלת האפשרות להחיל ריבונות ישראלית על כל יישובי יהודה ושומרון הקיימים, בלי להכריז על החלת הריבונות על השטחים.

על פי אותם גורמים, הרעיון מתגבש על רקע החשש מהשלכות הסיפוח הנרחב של שטחי יהודה ושומרון בתחומי הביטחון, הכלכלה והמדיניות. כך למשל, ביקורו השבוע של שר החוץ הגרמני הייקו מאס בישראל, שבו התריע מפני החלת הריבונות בשטחי יהודה ושומרון והזהיר מפני צעד זה, שלדבריו “מנוגד לחוק הבינלאומי”. גם האיחוד האירופי העביר לישראל מסר כי ינקוט כלפיה צעדים משמעותיים אם הסיפוח ייצא אל הפועל.

מנגד, תוכנית החלת הריבונות הישראלית על היישובים בבקעת הירדן, שמהווים 30% מהגדה המערבית, זוכה לביקורת קשה מצד חלק מראשי מועצת יש”ע. מתנגדי התוכנית, העוסקת בסיפוח שטחים, טוענים כי החלת הריבונות על חלק מהשטחים ולפי המפות, תוביל לשרטוט הגבול העתידי של המדינה הפלסטינית. לטענתם, עצם ההסכמה הישראלית לשרטוט מפות ולריבונות על חלק מהשטחים תהווה הסכמה כללית להקמת מדינת פלסטין.

הצבעה במרכז הליכוד על החלת הריבונות ביו''ש (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)
הצבעה במרכז הליכוד על החלת הריבונות ביו''ש (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

טראמפ נגד "רעיון השלבים"
כזכור, הרעיון הישראלי המקורי, שהועלה בפני הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ ואנשיו בזמן השקת תוכנית השלום בוושינגטון בתחילת השנה, הציע את החלת הריבונות בשלבים - בשלב הראשון הריבונות תחול על כל יישובי יהודה ושומרון, ורק לאחר מכן, בשלב השני, הצוותים יעבדו על שרטוט המפות ועל הרחבת הריבונות אל השטחים הנוספים. הצד האמריקאי פסל את “רעיון השלבים", מאחר שאנשיו של טראמפ העדיפו להכין מפות ולבצע את החלת הריבונות בפעימה אחת ולא בחלוקה לפעימות.

גורמים במועצת יש”ע אמרו אתמול ל”מעריב” כי אף גורם מטעם ראש הממשלה או “צוות הריבונות” לא דיבר איתם על האפשרות לספח את היישובים, וגם לא ביקש את חוות דעתם בנושא. עם זאת, אותם גורמים הסבירו כי יש בהצעה הזו גם יתרונות. למשל, החלת הריבונות הישראלית על מובלעות יהודיות שעל פי המפה האמריקאית נמצאות בתוך השטח של הרצף הפלסטיני שעליו מתעקשים אנשי המקצוע בצוות האמריקאי. כמו כן, החלת הריבונות על כל יישובי יהודה ושומרון מבטלת את האפליה בין היישובים - יישובי הרצף היהודי מול היישובים המבודדים - והופכת אותם לשווים מבחינת מעמדם הרשמי.

ח”כ בצלאל סמוטריץ' (ימינה) אמר ל”מעריב” בתגובה על הדיווח: “יש יתרון בהחלת הריבונות על היישובים עצמם ולא על מרחבים שלמים, משום שבמקרה זה חוסכים את הצורך לשרטט מפות וגבולות. זה נותן מענה לחשש האמיתי בישראל מכך ששרטוט המפות סולל את דרכה של הקמת מדינה פלסטינית. כך ניתן יהיה מחד לנרמל את החיים ביישובים ולהמשיך לפתח אותם, ומאידך לא תהיה סכנה של שרטוט גבולות קבע והסכמה, אפילו בעקיפין, למדינה פלסטינית”.

ישיבת ראשי מועצת יש''ע בנושא החלת הריבונות (צילום: דוברות השר רפי פרץ)
ישיבת ראשי מועצת יש''ע בנושא החלת הריבונות (צילום: דוברות השר רפי פרץ)

בתום ביקורו של שר החוץ הגרמני מאס בעמאן פורסמה אתמול הודעה משולשת שלו ושל שר החוץ הירדני איימן ספאדי ושל ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה, שבה נאמר: “הסיפוח יהיה מנוגד לחוק הבינלאומי, ויש לתת למניעתו קדימות”. במסיבת עיתונאים שנערכה אחרי פגישתו עם ספאדי אמר מאס: “אנו מודאגים מאוד מההשלכות של החלטה ישראלית על סיפוח. האיחוד האירופי מתנגד לצעדים חד־צדדיים”.

קודם לכן, בביקורו בישראל, מאס הזהיר את בני שיחו כי כמה ממדינות האיחוד האירופי דוחפות לצעדי ענישה נגד ישראל. הוא אומנם הדגיש שגרמניה אינה תומכת בצעדים כאלה, אבל לדבריו היא תתקשה לעצור אותם. בין הצעדים שהזכיר מאס: הכרה של מדינות אירופה במדינה פלסטינית כצעד תגמול לסיפוח. עם זאת, צרפת הודיעה בינתיים כי תכיר במדינה פלסטינית רק כשתושג במו”מ ובפתרון של שתי מדינות. 

בנימין נתניהו, הייקו מאס  (צילום: קובי גדעון, לע''מ)
בנימין נתניהו, הייקו מאס (צילום: קובי גדעון, לע''מ)

סקר: 51% תומכים בהחלת הריבונות על היישובים היהודיים ביו"ש
סקר דעת קהל שערך מכון המחקר מאגר מוחות ושנתוניו המלאים יתפרסמו הבוקר בתוכנית של ניסים משעל ב־103FM, מצא כי 51% מהציבור תומכים בהחלת הריבונות הישראלית על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון.

הסקר, שנערך בשיטת פאנל אינטרנט בקרב 503 ישראלים בני 18 ומעלה, מצא כי מכלל המדגם 25% מתנגדים להחלת הריבונות, ו־24% השיבו כי אינם יודעים. בקרב בעלי הדעה בלבד, יש רוב של 67% התומכים לעומת 33% מתנגדים.

עוד עולה מהסקר כי 28% מהמשיבים לא חוששים שיהיו גלי אלימות או אינתיפאדה מצד הפלסטינים בעקבות החלת הריבונות, 28% חוששים “ככה ככה”, 32% חוששים או חוששים מאוד, ו־12% השיבו שאינם יודעים. מקרב בעלי הדעה, 68% חוששים במידה מסוימת ומעלה, ו־23% לא הביעו חשש.