מתי מתי מתי ילמדו האנשים האלה את לקח האגרוף הקמוץ. אם הם רוצים להפיל את הממשלה ולא לעקוץ באופוזיציה פח, הם חייבים להפיל את המחיצות שבין כל מצדדי "רק לא ממשלת הבלוק". אין שום קפנדרייה או קפיצת דרך אחרת לבד מאיחוד שורות. ממילא השורה התחתונה של האופוזיציה והשורה הראשונה שעומדת בכל ההפגנות בשטח מספרות אותו סיפור: להפיל את הממשלה. כל אחד ואחת מהארגונים ומפלגות האופוזיציה מביאים מהבית את הסיבה שלהם לפירוק הממשלה, ולא ברור מדוע הם לא משלבים ידיים. קודם לפרק, אחר כך להתקוטט.

אני שומע שהמסתייגים מאחדות המטרה והאמצעים טוענים שחלק מן הלוחמים בממשלה אינם ציונים. מאז התנגדות הרבנים האורתודוקסיים לקיום הקונגרס הציוני הראשון הפכה הציונות מעבודה מעשית למען ארץ ישראל חזקה, בטוחה וטובה יותר לחוברת הדרכה שקובעת מיהו ציוני על פי סרגל פטריוטי דתי־לאומני. לידיעת יש עתיד, אין כחול לבן, הרשימה המשותפת, העבודה המפורקת, מרצ, בטלני בתי הקפה וכל מובטלי הקורונה ונפגעי הסיוע הממשלתי (כביכול): לא חשוב מה הנושא ומי המפגין. אתיופים, נכים, מובטלים, פושטי רגל ויד, סיפוח, שחיתות, עצמאים, בלפור, חמסין - הכל הולך. העיקר שייצאו לרחובות. זועמים. אפילו השולמנים, נציגי העצמאים, אמורים להבין זאת. אם הם רוצים לחתוך את הקופון שלהם מחבילת הסיוע שהולכת להיבלע בכיסים של הגדולים, רצוי שילמדו מהסנונית הראשונה במוצ"ש האחרון בכיכר רבין.

אלפי מתנגדי הסיפוח הפגינו שם נוכחות. ברובה מנומסת כיאות לשמאל, מיעוטה מהומתנית, מתוצרת צעירי חד"ש, כראוי וכצפוי ממי שצריך לייצר רעש בכיכר ובתקשורת. צעיר במסיכת קורונה אדומה עם פטיש ומגל (קומוניסט!) ניצב בפוזה תרנגולית מול שוטר עם שלט "אני לא יכול לנשום מאז 48'". פעם זה היה מסתיים בשיניים מפוזרות על הכביש. עכשיו השוטר לא מגיב, מביט בו בקהות, ושערה לא נפלה מביטחון אזרחי ישראל.

הפגנת השמאל נגד הסיפוח בכיכר רבין בת''א (צילום: אבשלום ששוני)
הפגנת השמאל נגד הסיפוח בכיכר רבין בת''א (צילום: אבשלום ששוני)

מינון המפגינים היה צפוי. חצי ערבים חצי אשכנזים. הערבים נהרו באוטובוסים, מחציתם ותיקי הפגנות, ומחציתם צעירים משולהבים, שייצרו דציבלים שעור התוף השמאלני לא מורגל בהם. האשכנזים נחלקו למחצית שהיא באוכלוסיית הסיכון מהנגיף ומחצית שהיא צעירי מרצ, שלום עכשיו והמון תל אביבים ואביביות בעלי מצפון מפותח משל חבריהם שגדשו את בתי הקפה באזור. היו גם כמה אתיופים. שוטרים. רולס רויס פתוחה שהולכת עם סיגר בולבוסי למען ייראו וימותו מחליקה לצד המדרכה של הכיכר וחונה בניגוד לחוק ליד "לנדוור". גם אתה נגד הסיפוח? אני נגד זה שהם יעמדו על הכביש ויפריעו לתנועה, עונה הנהג, רוני שטן, אושיה תל אביבית.

אם לא הייתי צריך לקנות גלידה לנכדה, לא הייתי מגיע לכאן. הנכדה בת 3 בערך, נוטפת ומהנהנת. אז אתה בעד סיפוח? אני בעד סיפוח, אבל שיתאמו עם האמריקאים. מה עם תיאום עם הפלסטינים? לא פרטנר.

בהמשך היה ניסיון ערבי־יהודי לחסום כביש בסגנון הפגנות הנכים. זה הסתיים בכמה דחיפות וכמה מעצרים. אני לא נוטה להתרשם מכמה מהלומות לכאן או לשם. התלהטות יצרים היא חלק מהמשחק. המשטרה הוכיחה שהיא לא תוותר על הפרעת הסדר, המוחים הוכיחו שנימוס זה לא סחורה בימים קשים אלה (צודקים), וההפגנה בכלל הייתה הדבר הנכון לעשותו.

שליחו של ישו

ככלל, הסיפור של מפגינים מול משטרה הוא מינון האלימות משני הצדדים בכל אירוע לגופו. השבוע נשבר שיא המינון במדינות הדמוקרטיות כאשר טראמפ הפעיל צבא נגד אזרחים שמחו על רצח ג'ורג' פלויד. מבחינת המצביע החילוני־ליברלי מדובר במחזה זוועה אנטי־דמוקרטי, שבו חיילים מפנים אזרחים בדרכו של נשיא קריקטורי לפוטו אופורטיוניטי שמנציח אותו עם תנ"ך והבעה דבילית.

ברור שהתוספת "דבילית" היא בעיני המתבונן. צרכן כנסיות הטלוויזיה האוונגליסטיות רואה בפני הברונזה המלאכותית של טראמפ הבעה שמיימית. למעשה מדובר בקשיש שמחזיק בספר על פי הוראת בימוי לצורכי שיווק תמונה ששווה אלף ציוצים. כזו שתכלול מרכיב כוחני כמו כוחות צבא שמסלקים אזרחים בדרכו לכנסייה שנשרפה. הרעיון הוא לקרוץ לציבור הבורגני שחושש לרכושו, לגזענים הלבנים שחוששים למעמדם ולבייס האוונגליסטי שבטוח שרק כך עובדים את ישו.

דונלד טראמפ  (צילום: REUTERS/Jonathan Ernst)
דונלד טראמפ (צילום: REUTERS/Jonathan Ernst)

מכאן ואילך נכנסו כוחות הדמוקרטיה האמריקאית לפעולה. התקשורת גינתה בפראות הראויה, ראש העיר וושינגטון קראה לכוחות בלתי מזוהים (משטרה צבאית ומיני משמרות ביטחון ללא תגים) להסתלק מהעיר. שורה של בכירי צבא וממשל לשעבר, כולל ראשי המטות המשולבים, מזכירי הגנה ואפילו נבחרי ציבור רפובליקנים גינו את טראמפ ומעורבות הצבא. מזכיר ההגנה הנוכחי מרק אספן טען שלא היה מודע למה שקרה וכי זה לא יקרה שנית (הוא בדרך החוצה על פי ה"וושינגטון פוסט").

בשטח היו לא מעט מקרים של שוטרים שהגנו על המוחים והזדהו עמם. מולם התפטרו עשרות שוטרים בגין השעיה של אחד מהם שתקף בברוטאליות קשיש לבן שנפצע קשה. ומעל הכל ריחפו הציוצים של טראמפ ("הביזה מתחילה, מתחילות היריות", "יום נפלא לג'ורג' פלויד" וכו'). ועדיין. טראמפ מתחזק את כמעט ה־40 אחוזים שלו, והקרב על מדינות המפתח רחוק מסיום.

הנחת עבודה מושכלת אומרת שיש קורלציה ברורה בין תומכי טראמפ המצדדים בהפעלת צבא ארה"ב נגד אזרחי ארה"ב שמתנגדים לו ובין ישראלים שתומכים בהפעלת צה"ל נגד הפגנה אזרחית־פלסטינית בשטחים והפעלה אגרסיבית של שוטרים נגד הפגנות שמאל וערבים בישראל. זה לא קרה בהפגנה האחרונה בכיכר. אלה הם אותם שוטרים שנאבקים בפושעים אלימים (אירועי ג'ואריש) ומורגלים בהפעלת כוח ברוטאלי. כך גם החיילים בשטחים. שלא לדבר על טיפול המשטרה בהפגנות של ערבים ישראלים, שם החיבור בין סגירת כביש לבין איום על קיום המדינה הוא במרחק יריקה או זריקת אבן.

קל להאשים את השוטרים ואת החיילים בשטחים. קשה לנהל קרב נגד הממשלה. אותה ממשלה שדוחקת לפינה את האתיופים, הערבים, השמאלנים, הפלסטינים, הנכים, בעלי העסקים, העצמאים והמובטלים, ואחר כך משגרת את השוטרים והחיילים כדי לדכא את המהומות שהיא עצמה גורמת להן. אין הבדל בין אפליית אתיופים, שמאלנים, ערבים, פלסטינים או עצמאים. כל האפליות הללו הן הממזרות הבלתי חוקיות של הדמוקרטיה, ויש להן הורים חוקיים: אב הבית בבלפור ואם כל חטאת הממשלה.

אז מתי לעזאזל יבינו כל המוחים והמוחות למיניהם שיש רק שורש אחד לכל הרעות החולות שנמנו למעלה והוא שורש כל הרע בבלוק, ורק טיפול שורש יעקור אותו.