אביו של עמית בן יגאל: "החייל פעל בצורה טובה כשהגן על הפלסטיני"

ברוך בן יגאל, אביו של החייל עמית בן יגאל ז"ל שנהרג כתוצאה מהשלכת אבן על ראשו בכפר יעבד, התייחס הבוקר (ראשון) בראיון לגולן יוכפז וענת דוידוב, לתקרית שהתרחשה בחברון בסוף השבוע, במהלכה חייל חילץ פלסטיני שהותקף ע"י מתנחלים: "אני חושב שחייל, כשהוא לובש את המדים, הוא מייצג אותי ואותך וגם את האזרח הלא יהודי במדינת ישראל, הוא מייצג את כולם". הוא הסביר ב-103FM: "כשהבן שלי נפל במילוי תפקידו, בפעילות צבאית, כל חייל - זה מה שמתבקש מהחיילים. לשמור על הסדר, לשמור על כל אדם, ואסור לנו, ואסור לאף אדם להרים יד כי זה משהו שמשרת רק את הצד השני".

לדבריו, חבל לי שאנשים לא מבינים את זה, שברגע שאתה פוגע באדם סתם, זה עובד הפוך על הפוך, וחבל. "חבל כי זה נותן לגיטימציה לצד השני. לצערי הרב, לא ראיתי כשפגעו בבן שלי, לא ראיתי אף אדם מהצד השני שעלה לשידור וגינה את המעשה כלפי הבן שלי, כולל ולצערי הרב אני אומר את זה, כולל ההנהגה הערבית הפוליטית במדינת ישראל", אמר האב השכול, " לא ראיתי שאף אחד עלה לשידור וגינה או השתתף בצערנו, כי אני מזכיר לכם, הבן שלי גם מייצג אותם, מגן עליהם, הם אזרחי מדינת ישראל בדיוק כמוני וכמו אותם אנשים".

לוחם גולני היה צריך לרוץ ולעזור?
"וודאי, זה חובתו של כל לובש מדים, זה הייחודיות שלנו, זה מבדיל אותנו מהם. צבא הגנה לישראל הוא הצבא המוסרי ביותר. מיליון שיחות היו לי עם הבן שלי על הנושא של הילדים, וכל הדברים האלה, והוא אמר לי לא פעם ולא פעמיים – 'תגיד לי אבא נראה לך שאני יכול לפגוע בילד קטן שזורק עליי אבנים? נראה לך?' תראה בסוף מי זה שהרג אותו? הרג אותו אבא כמוני בן 49, לוקח לבנה וזורק על חיילי צה"ל. היו צריכים להיהרג שלושה ולא רק הבן שלי, הבן שלי בגבורתו גם הציל אותם והוא זה שחטף את כל האבן הגדולה, ולצערי הרב נפטר מהדבר הזה".

"חשוב מאוד שכל חייל ידע את התפקיד שלו וברגע כפי שאמרו לי גם רה"מ, הרמטכ"ל ושר הביטחון, ברגע שנשקפת סכנה לחייו יש לו את הסמכות, הזכות והחובה לירות", הוסיף בן יגאל, "במקרה הזה, טוב עשה החייל שהגן על הבחור הפלסטיני כיוון שזה יכול להיות רק רע לכולנו ביחד. אסור לפגוע באנשים, זה סתם עושה רע. בחברון יש אנשים טובים, לא כולם ככה. מדובר בקומץ קטן של ילדים שלא יודע את המשמעות של הדברים האלה".

דיברת עם חבריו של עמית?
"אני בקשר יום יומי איתם, כשנפרדתי מעמית מעל הקבר הטרי אמר לי המפקד שלו, המ"מ, 'ברוך, כרגע אנחנו נפרדים מעמית אבל נולדו לך עוד 20 ילדים', ויש לי עוד 20 ילדים חדשים שאוטוטו משתחררים מצבא הגנה לישראל ואני מברך אותם כל בוקר וכל לילה שיחזרו הביתה בשלום, בריאים ושלמים. אני מתפלל לקדוש ברוך הוא שישמור אותם, שהם צריכים להשתחרר, לצאת לחופשת שחרור ולהנות מהחיים קצת. וודאי שאנחנו מדברים על זה, והדבר הזה פוגע בסופו של דבר בנו, לכן אסור להרים יד, זה המייחד אותנו, המאפיין אותנו, אנחנו לא טרוריסטים ולא קבוצה של מחבלים, ממש לא. זה מה שעשה החייל הזה, הוא עשה את הדבר המתבקש".

בסוף הכי קשה, כשחיילים כאלה צעירים שאנחנו מכנים אותם ילדים, ובצדק, צריכים להילחם בחברה אזרחית ואני לא יודעת אם זה התפקיד שלהם.
"החייל לא קובע איפה להיות, כפי שהבן שלי לא קבע איפה ללכת ובאיזה כפר לשרת. זה לא מתפקידו, תפקיד הדרג המדיני לקבוע והצבא צריך לבצע את המשימות, גם אם מדובר באוכלוסייה אזרחית. הצבא, יש לו ניסיון, הוא רגיש מאוד, הוא מוסרי מאוד, ברוך השם לא שמעתי אף פעם שמפקד אמר לחייליו 'יאללה תתחילו לקצור אנשים', זה לא קרה, זה לא יקרה. אנחנו בצבא אחר ברוך השם, במדינה אחרת ברוך השם, יש לנו צבא מצוין, מפקדים מעולים וצריך לפרגן להם על כך".