בתי הבכורה בת ה־11 היא ילדה אחראית, טובה בלימודים, ואהודה על המורים. לצערי, יש לה בעיות חברתיות שהחמירו מאז התפרצות נגיף קורונה בישראל. היא יותר דאגנית ובוגרת מיתר התלמידים, ומכעיס אותה שהחברים לכיתה לא עוטים מסיכות. בהתחלה, היא הייתה מעירה להם והם היו מקניטים אותה, אבל באחרונה היא הפסיקה. בשבוע שעבר היא אמרה לי שהיא לא מעוניינת לשוב לבית הספר. האם עליי להכריח אותה לחזור למסגרת הלימודית או להשאיר אותה בבית?
“ברגע שילד לא רוצה ללכת לגן או לבית הספר ברור לנו שיש שם משהו שמפריע לו. בכדי לגרום לו לחזור למסגרת אנחנו חייבים ליצור מצב שבו הילד יכול להתמודד עם מה שמציק לו. אם משאירים ילד בבית רק בגלל שיש נושא שקשה לו להתמודד איתו, זה הופך להיות כדור שלג שהולך וגדל, וכך הוא עלול להימנע מעוד דברים בחיים. את חייבת לפנות לילדה ולהגיד לה שאת יודעת כמה לא נוח לה בבית הספר כרגע, אבל יש לה כל כך הרבה עוצמות ויכולות שיעזרו לה להתמודד עם העובדה שלא נעים לה להיות כרגע בחברת בני הכיתה שלה. אם את רוצה, תגידי לה שיש חוק חינוך חובה שמחייב הורים לשלוח את ילדיהם לבית הספר. תסבירי לה שאין אדם ביקום שלא חייב חברה, ושהיא יכולה להגיד לתלמידים מה היא חושבת על זה שהם לא עוטים מסיכות, אבל בצורה מכובדת ובחיוך, לא כאילו היא המורה שלהם. מעבר לזה, לדעתי, עצם העובדה שהיא כרגע הפסיקה להעיר להם מעיד על התקדמות מסוימת. במקרים כאלה, זו לא חוכמה לפנות לטיפול פסיכולוגי. אני הייתי ממליצה לפנות לקבלת טיפול קבוצתי, ככה הילדה תלמד מחדש כישורים חברתיים”.
אני אם לילד בן חמש וחצי שמכור לסמארטפונים. הוא דורש מאיתנו לשחק בטלפון לפני השינה, וכשהוא קם בבוקר. הוא מעדיף לוותר על חוגים ובילויים משפחתיים לטובת משחקים בסלולר, וכשאנחנו לא מאפשרים לו הוא בוכה וכועס. בתקופת הקורונה הענקנו לו יותר זמן מסך, ועכשיו כשאנחנו מנסים להחזיר אותו לשגרה אנחנו מתקשים מאוד להתמודד עם התגובות שלו. מה דעתך?
“בני האדם הם יצורים של הרגלים ותבניות, ואין כל ספק שגם לילדים מאוד קל כשהכל מסודר. כשהשגרה של הילד ברורה לו, והוא יודע מי בא לאסוף אותו מהגן, ולאיזה חוג הוא הולך אחר הצהריים, זה נוסך בו המון שקט וביטחון, ואלו דברים שמאוד מקלים על הילדים בהתמודדות עם מצבים. הטלפון הוא עיסוק מאוד גדול אצלכם, זאת אומרת שזה שהילד דורש שתיתני לו לשחק בסלולר שלך לא אומר שבכל פעם את תפתחי איתו שיחה על זה. לצורך העניין, אם את מחזירה אותו מהגן והוא אומר ‘אני רוצה טלפון’, תוכלי להגיד לו ‘אבל קניתי אבטיח, ותכף נגיע הביתה ונחתוך אותו’. אם הוא יגיד שוב שהוא רוצה את הטלפון תגידי ‘אני יודעת מתוקי, אבל בוא קודם כל נחתוך את האבטיח’. ככה, במקום לדבר על הסלולר את תדברי על דברים אחרים. אני מציעה שתבנו יחדיו סדר יום, ותאפשרי לילד לשחק בטלפון לזמן מוגבל, נניח פעם ביום לחצי שעה. תסבירי לו פעם אחת שהחלטת שלא לתת לו להשתמש בטלפון בבוקר, ואז כשהוא יקום ויבקש להשתמש במכשיר תגידי לו שכבר דיברתם על זה, ותלכי מהמקום. הילד חכם, ואין סיבה לחזור על כל דבר כל כך הרבה פעמים”.
בני בן השלוש רגיל שאנחנו נשארים איתו בלילה עד שהוא נרדם. זה לא כל כך נורא בשבילנו, אבל כרגע אני בהריון מתקדם, וחוששת שזה עלול לפגוע בשגרה היומיומית שלנו בהמשך. איך נוכל להרגיל אותו להירדם לבד?
“הילד רגיל להירדם כשאתם לידו. הוא מריח אתכם, שומע אתכם, ויודע שאתם שם. עומדות בפניכם שתי החלטות: או שתחליטו לטפל בזה בהמשך, או שתבחרו להרגיל את הילד להרגל חדש. חשוב לי להדגיש שלמידה מחודשת של הרגל לוקחת שבוע, אולי קצת יותר, ואתם תהיו זקוקים להרבה תעצומות נפש. זכרו, ילדים מתרגלים להכל. אתם יכולים בהדרגה כל ערב לצאת כמה דקות קודם מהחדר. אם הוא בוכה, תגידו לו מהמטבח שאתם שומעים אותו, אבל רוצים לשטוף כלים או לסדר את הבית. אם הוא ירד מהמיטה קחו אותו ותגידו שאתם מחזירים אותו לחדר, אבל לא מדברים בלילה. הורה שמצליח לעשות את זה, למרות הקושי, הוא הורה שברור לו שהוא עושה הכל לטובת הילד שלו”. ד