מדינת חוק וסדר: אולי לראשונה בתולדותיה, ארה"ב נתונה כיום תחת מתקפה מבית על העיקרון החשוב ביותר שלה, שעליו מושתתים כל ערכי האומה הגדולה הזו - חוק וסדר. זוהי לא סדרת דרמה משטרתית לצפיית בינג', אלא מציאות קשה, רוויית אלימות וכאב, המרטיטה לבבות ברחבי העולם ובו־זמנית מערערת את הסדר הקיים, עד כדי כאוס. המצב הידרדר עד כדי כך שבסיאטל למשל הכריז ארגון ANTIF על שישה בלוקים בעיר כ"האזור האוטונומי של גבעת הקפיטול", ומספק שם למשטרה עבודה ללא הפסקה.

אמריקה היא מדינת מהגרים, ובמשך מאות שנים מה שאיחד את האומה המיוחדת הזאת היה העיקרון שהחוק והסדר הם מעל הכל. לא ניתן היה לאחד את כל ה"בלגן" התרבותי הזה בלי לקבוע כללים ברורים, שתכליתם להבטיח את הביטחון האישי של האזרחים ובמקביל לאפשר להם מקסימום חופש. כל הדמוקרטיות המערביות ינקו מהעיקרון הזה.

המהומות בארצות הברית (צילום: REUTERS/Jeenah Moon)
המהומות בארצות הברית (צילום: REUTERS/Jeenah Moon)

הנשיא דונלד טראמפ לא תכנן למצוא את עצמו במציאות שכזו מספר חודשים לפני הבחירות. מבחינתו זהו מצב בלתי נסבל, שיחד עם המפנה השלילי בכלכלה ומגיפת הקורונה גרם לו לחזור לאלמנטים הבסיסיים ביותר שמטרידים את האמריקאים, ובמיוחד את הבייס הרפובליקני שלו. כאשר המתפרעים קוראים לביטול המשטרה, הוא בוחר, ובצדק, ללחוץ על הכפתור הכי בסיסי - הביטחון האישי. אחת לכמה שעות הוא חוזר על שתי המילים "חוק וסדר", ולא בכדי.

הנשיא, שגינה מיד את הריגתו של ג'ורג' פלויד על ידי שוטרי משטרת מינסוטה, סבור כי הקו המפריד בין ההפגנות המוצדקות לבין הוונדליזם הבזוי שחוות כ־20 מדינות ברחבי ארה"ב הוא פוליטי. הוא מאמין כי זוהי מערכה מתואמת ומתוכננת מראש, ויש עדויות חזקות לכך. מעניינות מאוד גם התגובות מהקהילה האפרו־אמריקאית שיצאו בתוקף נגד ההתפרעויות, בטענה כי אינן תורמות לאינטרסים של הקהילה. יותר מכך - המהומות מתחילות לפגוע דווקא בכלכלתן של אותן קהילות, שחנויותיהן נבזזות בזו אחרי זו, בתקופה שבה גם כך מיליונים נמצאים ללא פרנסה. יש להניח שככל שהאלימות והביזה יימשכו, דעת הקהל תתהפך נגד הפורעים ותומכיהם.

האם תהיה לאירועים אלה השפעה על הבחירות בנובמבר?
זו שאלה שתלויה בכמה גורמי מפתח, בין השאר עד מתי יימשכו המהומות, ומה תהיה ההשפעה שלהן על הכלכלה ועל המאבק בקורונה.
מרבית הציבור עדיין רואה בפורעים חלק מהמפגינים הלגיטימיים. אבל תמיכתם הכמעט בלתי מסויגת של הדמוקרטים במחאה יכולה לשחק בסופו של דבר לידיו של טראמפ, מכיוון שהיא מדגישה את היעדר המנהיגות האחראית במפלגה הדמוקרטית. טראמפ מרבה לעלוב בג'ו ביידן, שאותו הוא מכנה "סליפי ג'ו" ("הישנוני", בדומה לטקטיקה שנקט בבחירות 2016 מול הילרי קלינטון, "הילרי המושחתת"), ואף על פי שיריבו זוכה כרגע לאחוזי תמיכה משמעותיים בסקרים, הוא נתפס על ידי רבים כחלש יותר מטראמפ בזמן משבר. ככל שמערכת הבחירות תלך ותתקדם, זה ישחק לידיו של טראמפ.

בינתיים עושה הנשיא שני דברים: הראשון הוא חידוש מסע הבחירות שלו ברחבי ארה"ב, שהופסק בעקבות הקורונה ויתחדש במלוא העוצמה. 800 אלף איש כבר שריינו מקום באסיפות הללו, תופעה חסרת תקדים בתרבות הבחירות האמריקאית. והשני הוא כאמור החזרה על שתי המילים שהפכו את האומה האמריקאית למשגשגת כל כך. טראמפ מבטיח למעשה לבוחריו שאם ינצח שוב בבחירות, ארצות הברית תחזור להיות מדינה של חוק וסדר.

הכותב הוא מנהל העסקים הראשי בקבוצת גלעד ואסטרטג מטה הבחירות בישראל של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לשנת 2020 מטעם המפלגה הרפובליקנית

[email protected]