המחאה בארה"ב תופסת באופן טבעי הרבה כותרות, אלא שמאחורי הקלעים מתחולל מאבק איתנים. זהו מאבק שכל כולו עסקי ורגולטורי, ואף על פי שנוח לעטוף אותו בססמאות של "חופש ביטוי", "דמוקרטיה" וכו', בסופו של דבר הוא עוסק בכסף - הרבה מאוד כסף. זהו מאבק ישיר בין הבית הלבן של טראמפ לבין עמק הסיליקון בסן פרנסיסקו, מקום מושבן של ענקיות הטכנולוגיה, ובכללן פייסבוק, טוויטר וגוגל.
לתקשורת האמריקאית, ובעקבותיה גם הישראלית, היה נוח מאוד לתאר את המאבק הזה כקרב על חופש הביטוי, ובמיוחד נגד "פייק ניוז". צריך גם להבין דבר אחד משמעותי: פייסבוק, גוגל וטוויטר אכן קידמו את חופש הביטוי ואת הדמוקרטיה הרבה יותר מכפי שעשו כל כלי התקשורת המסורתיים. מצבם של חופש הביטוי והפלורליזם המחשבתי טוב יותר כיום בהרבה מכפי שהיה אי־פעם בזכות האפשרות של האזרחים להביע את דעתם, גם אם פייסבוק מצנזרת לעתים תכנים שהיא רואה בהם "פייק ניוז". המידע, הידע והתובנות שמסתובבים ברשתות החברתיות - הרבה יותר מגוונים מכפי שהיו מאז ומעולם.
כדי להבין לעומק את המאבק העסקי־רגולטורי הזה אני נעזר באיציק יהושע, הייטקיסט ופובליציסט שמתמחה בכלכלה גלובלית. על הפרק: הביקורת, לדעתי הצבועה, מהצד התקשורתי־השמאלי של המפה, על כך שהרשתות החברתיות לא עושות די נגד פייק ניוז, במיוחד כשמדובר בטראמפ. צבועה - משום שבתקשורת המסורתית יש די והותר פייק ניוז מקדמת דנא שלא טופלה בכלל.
"תחילתו של המאבק אי־שם ב־2016, כשטראמפ נבחר לנשיא ארה"ב", אומר יהושע, "כבר אז הוא סימן את ענקיות הרשת החברתית - פייסבוק, טוויטר ודומותיהן - כמי שמאיימות על שלטונו. זו לא הייתה פרנויה חסרת בסיס. ראשי ענקיות הטק כמו אמזון, פייסבוק, טוויטר וגוגל לא ממש תמכו במדיניותו הכלכלית, שדיברה אז על הגבלת עסקים עם מדינות אחרות, העדפת תוצרת אמריקאית והטלת מכסים על מדינות שסוחרות עם ארה"ב ולהפך. כמובן שמדיניות כזו מנוגדת לתפיסות העולם הגלובלי הפתוח של האינטרנט, והיא קריטית לחברות טכנולוגיה רבות גם לצורך תכנוני מס".
מה הצית את העימות הנוכחי?
"שיאו של המאבק התחולל בשבועות האחרונים כאשר ג'ק דורסי, מנכ"ל טוויטר, בצעד חסר תקדים, החליט לצנזר חלק מציוציו של הנשיא בטענה כי חלקם מסיתים והאחרים טעונים 'בדיקת עובדות'. טראמפ רתח מזעם ולמחרת שלף את האיום שעליו דיבר בשלוש השנים האחרונות: רגולציה על הרשתות החברתיות. התקשורת האמריקאית ברובה ראתה בצעד כזה איום על הציבור ועל התיקון הראשון בחוקה - חופש הביטוי. אך בד בבד התרחש תהליך בלתי צפוי: פייסבוק, השחקנית הדומיננטית בשוק הרשתות החברתיות, מילאה את פיה מים. מארק צוקרברג אף הגדיל לעשות וטען כי אין בכוונת פייסבוק לצנזר תכנים פוליטיים, וכי הדבר מנוגד לחופש הביטוי והחוקה".
מה השינוי שהציע טראמפ?
"אנחנו צריכים לחזור לתחילת שנות ה־90, תחילת עידן האינטרנט. בתקופה הזו, שבה נכנסו הפורומים וחדרי הצ'אט, חוקק הממשל האמריקאי חוק המתייחס אליהם כאל פלטרפורמה ולא כמפרסם־מוציא לאור ('פאבלישר'). במילים אחרות, רשתות חברתיות כמו פייסבוק ודומותיה הן רק התשתית, המספקת את מקום המפגש ולא את התוכן. התוכן כולו של הגולשים, ולכן הם האחראים, ולא הפלטפורמה. הרגולציה שבה נופף טראמפ לאחרונה, בצו נשיאותי, אמרה כי מעתה פלטפורמה המצנזרת תוכן של גולשים איננה עוד פלטפורמה, ויש להתייחס אליה כאל מפרסמת וכמוציאה לאור. במילים אחרות, טראמפ אמר בעצם שהעלמת העין של הממשל מההתנהגות של טוויטר, שמצד אחד צנזרה תוכן של גולשיה - ביניהם טראמפ כמובן - ומצד שני נהנתה מהגנת החוק, הסתיימה".
כלומר, מדובר באיום שעלול לעלות לפייסבוק ולטוויטר ביוקר, כי הן יהפכו לכלי תקשורת לכל דבר ועניין?
"אכן - והראשון שהבין את גודל האיום היה צוקרברג. הוא יודע היטב שפייסבוק והמתחרות שלה מצנזרות תכנים, אך נהנות מהגנת החוק. במצב שבו הצו הנשיאותי ייכנס לתוקף, המשמעות היא שכל אדם שרואה עצמו נפגע מכל תוכן שפרסם גולש אחר - יכול לתבוע את פייסבוק ישירות ולא רק את מייצר התכנים; כמו שהוא רשאי לתבוע כל כלי תקשורת על מה שהוא רואה כלשון הרע.
"למעשה, רגולציה מהסוג שטראמפ מציע פותחת את הדלת ליותר משני מיליארד בעלי חשבון פייסבוק לתבוע אותה באופן ישיר על אדמת ארה"ב. זהו האיום הגדול ביותר על פייסבוק מיום הקמתה. כרשת החברתית המובילה בעולם, המחזיקה בנתח השוק הגדול גם בשוק הפרסום, פייסבוק לא יכולה בשום פנים ואופן לקבל מציאות שכזו. זו הסיבה שצוקרברג טוען השכם והערב שלא הוא ולא פייסבוק יתערבו בתכנים, ואף יצא נגד מנכ"ל טוויטר.
"זו גם הסיבה שאנחנו רואים לאחרונה כל מיני פתרונות שמעלה פייסבוק, כמו האפשרות לחסום מודעות פוליטיות. זה מעיד להערכתי על לחץ: 'הנה, מצאנו פתרון לאיום של טראמפ'; מצד שני הם רוצים להרגיע את הביקורת, בין היתר של כמה מאות מעובדי פייסבוק, שלא שבעי רצון מכך שהרשת לא מצנזרת מספיק פוליטיקאים כמו טראמפ".
אני מניח שהתקשורת המסורתית מבינה שזה מאבק עסקי. אז למה היא מתייגת אותו כמאבק על חופש הביטוי או מאבק בפייק ניוז?
"כמו כל דבר בארה"ב, במיוחד בימים אלה, כל נושא הוא סוגיה פוליטית וכל שחקן מדבר מפוזיציה פוליטית. תקשורת המיינסטרים עשתה לטראמפ חיים קשים והפכה את הסוגיה הזו לעניין פוליטי שתויג כהגבלת חופש הביטוי, על רקע המאבק בפייק ניוז. זה הרי ממש לא המקרה. אם בוחנים את הצו הנשיאותי המוצע, מה שטראמפ מציע הוא התאמת המציאות לחקיקה. היום, דה פקטו, רשתות חברתיות מצנזרות תוכן של גולשים - זה לא קורה רק לנשיא, זה קורה גם בדיונים פוליטיים אחרים. גם בישראל יש צנזורה, והמשתמשים מרגישים אותה. ואם הרשתות החברתיות מתערבות בתכנים, מסירות ומצנזרות אותם, הן למעשה מתנהגות כמפרסמות, כמוציאות לאור. במצב כזה, טוען טראמפ, הן יחויבו בהתאמת החקיקה לאופי החברה. למעשה, טראמפ דואג להעלים את היתרון התחרותי הלא הוגן שהיה קיים בשוק האינטרנט מאז שנות ה־90".
אז טראמפ מנסה למעשה ליישר את מגרש המשחקים, אבל תקשורת המיינסטרים תוקפת אותו. "זה מטריד מאוד, אבל זו המציאות. גם התקשורת בישראל עושה 'העתק הדבק' לתקשורת האמריקאית ולנרטיבים של השמאל האמריקאי, שעוסקים בניגוח אובססיבי של טראמפ ומתעלמים לחלוטין מהסיפור האמיתי: מאבק על מודלים עסקיים של פייסבוק וטוויטר, וממש לא סיפור של מאבק פוליטי של ימין ושמאל".