חתן פרס ישראל, פרופסור זאב שטרנהל, הלך היום (ראשון) לעולמו, בגיל 85 מסיבוכים בעקבות ניתוח שעבר. שטרנהל היה מחשובי חוקרי מדעי המדינה בעולם, ונחשב למומחה בעל שם עולמי לפאשיזם. הוא הותיר אחריו אישה, זיוה, ושתי בנות - טלי ויעל - לשעבר אשת תקשורת וכיום מרצה להיסטוריה של ארצות הברית.  

שטרנהל היה ידוע כאיש שמאל, ובעבר כמעט שילם על כך בחייו, כשב-28 בספטמבר 2008 נפצע קל ברגלו מפיצוץ של מטען צינור שהונח בפתח ביתו בירושלים. ב-2009 נעצר יעקב טייטל בחשד שביצע את המעשה והורשע ב-2013. 

שטרנהל נולד בעיר פשמישל שבפולין כבן זקונים למשפחה יהודית אמידה. במלחמת העולם השנייה נרצחו אמו ואחותו בידי הנאצים (אביו מת קודם לכן), ושטרנהל ניצל לאחר שהתחבא עם דודו ודודתו בלבוב. לאחר המלחמה עבר לצרפת ברכבת ילדים של הצלב האדום ולמד בבית ספר תיכון באביניון. לפני תום לימודיו, ב-1951, עלה לישראל בגפו והתחנך במוסד של עליית הנוער במגדיאל. לימים סיפר על ההחלטה לעלות: "מלחמת העצמאות הציתה את דמיוני: ההחלטה לעלות הייתה החלטה אישית, שנבעה הן מהיסטוריה משפחתית ציונית והן מרצוני ליטול חלק בבניית מדינת היהודים". בתום הכשרתו במגדיאל יצא עם גרעין התיישבותי לקבוצת אושה. תוך כדי עבודה בקיבוץ למד בבית ספר ערב בחיפה. לאחר עזיבת הקיבוץ סיים את לימודיו התיכוניים בגימנסיה ביאליק.

שטרנהל קיבל תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית בירושלים ב-1960, בהיסטוריה ומדע המדינה. קיבל תואר שני במדע המדינה מהאוניברסיטה העברית ב-1964, ודוקטורט במכון הלאומי למדע המדינה בפריז ב-1969, בהדרכת ז'אן טושה. נושא עבודת המחקר שלו היה: "הרעיונות החברתיים והפוליטיים של מוריס בארס". ב-1969 מונה למרצה למדע המדינה באוניברסיטה העברית. כיהן כמנהל המכון למחקר חברתי על שם לוי אשכול בשנים 1975–1977, וכראש המחלקה למדע המדינה בשנים 1974–1978. בשנת 1976 מונה לעורך משותף של כתב העת Jerusalem Quarterly, תפקיד בו נשא עד 1990. ב-1982 מונה לפרופסור מן המניין. ב-1989 הופקד על הקתדרה על שם לאון בלום למדע המדינה באוניברסיטה העברית והתמנה לחבר מערכת כתב העת History and Memory, ב-1996 הפך לחבר מערכת של כתב העת Journal of Political Ideologies. פרש לגמלאות בשנת 2003.

שימש כעמית מחקר או פרופסור אורח במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית, מכון למדע המדינה בפריז, קולג' סנט אנתוני באוקספורד, מרכז הלאומי למחקר מדעי בפריז (פעמיים), אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, מכון למחקר מתקדם פרינסטון, מרכז וודרו וילסון בוושינגטון, מכון ההולנדי ללימודים מתקדמים ואסנאר ובמכון רימרק באוניברסיטת ניו יורק.

שטרנהל כתב במשך שנים טורים בעיתונים "דבר" ו"הארץ", בהם התבטא נגד ההתנחלויות והכיבוש. בין היתר קרא לעלות על היישוב עפרה עם טנקים: "אי אפשר לעצור את הפשיזם בנימוקים רציונאלים, את זה עוצרים רק בכוח. וכאשר קיימת נכונות להסתכן במלחמת אזרחים, בשעת הצורך נצטרך להתמודד עם המתנחלים בעפרה ובאלון מורה. רק מי שיהיה מוכן לעלות על עפרה עם טנקים, יוכל לבלום את הסחף הפשיסטי המאיים להטביע את הדמוקרטיה הישראלית". 

בטור אחר כתב כי "לרבים בישראל, אולי אף לרוב המצביעים, אין ספק בדבר לגיטימיות ההתנגדות המזוינת בשטחים עצמם. אילו הייתה בפלסטינים מעט תבונה, הם היו מרכזים את מאבקם נגד ההתנחלויות, לא פוגעים בנשים ובילדים, ונמנעים מירי על גילה, על נחל עוז ועל שדרות. כן היו נמנעים מהנחת מטענים בצידו המערבי של הקו הירוק". לאחר מכם פרסם מאמר הבהרה בו טען כי זו אינה עמדתו הערכית, אלא שזהו ההאינטרס של הפלסטינים: "כאשר כתבתי ש'אילו הייתה בפלסטינים מעט תבונה הם היו מרכזים את מאבקם נגד ההתנחלויות, לא פוגעים בנשים ובילדים ונמנעים מירי על גילה, על נחל עוז ועל שדרות', לא קבעתי כאן עמדה ערכית, לא אמרתי מה רצוי מבחינתי, אלא ניסיתי להציג, כמו במשחק מלחמה בצבא, איך היה הצד השני נוהג מבחינת האינטרס שלו עצמו אילו פעל באורח רציונלי ומבוקר".