יהודה וקסמן, אביו של נחשון וקסמן ז"ל, שנחטף ונרצח על ידי חמאס לפני 25 שנים, הלך היום (חמישי) לעולמו בגיל 73 בבית החולים הדסה עין כרם לאחר מאבק במחלה קשה. הוא הותיר אחריו אישה ושישה ילדים. בני משפחתו, ילדיו ורעייתו ביקשו למסור לציבור: ״ברוך ה׳ אבינו נגאל מיסוריו, כאשר השירות הפליאטיבי בהדסה עשו ממש חסד של אמת, בעזרה בהקלה על הסבל ועל הכאבים ובזכותם הוא נפטר כשהוא לא סובל. זה הדבר שהיה עבורו ועבורנו הכי חשוב ומשמעותי. אנו מודים לצוות הסיעודי והרפואי על מסירות ועל עבודת קודש״. על מועד הלוייתו תבוא הודעה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ספד לוקסמן: "שמעתי בצער על פטירתו של יהודה וקסמן, אביו של החייל נחשון וקסמן ז״ל שנחטף ונרצח בידי מחבלים ב-1994. אחרי הרצח הנורא, יהודה בחר בחיים - חינך ולימד לערכים, לתורה ולאהבת העם והארץ. בשמי, בשם רעייתי שרה ובשם כל אזרחי ישראל, אני שולח תנחומים לאסתר ולבני משפחתו. יהי זכרו ברוך".
נחשון וקסמן נחטף על ידי מחבלי חמאס ב-9 באוקטובר 1994. הוא המתין לטרמפ בצומת הטייסים הסמוך ליהוד ונכנס למכונית של מחבלי חמאס שהתחפשו ליהודים חובשי כיפה. המחבלים לקחו אותו לכפר ביר נבאללה שמצפון לירושלים, והחזיקו אותו כבן ערובה. ביום שלמחרת החטיפה העבירו המחבלים קלטת לרצועת עזה, כדי להקשות על איתורו של החייל.
וקסמן, כשאקדח צמוד לרקתו, צולם מבקש מראש הממשלה יצחק רבין שישחרר את השייח' אחמד יאסין ו־200 אסירים ביטחוניים נוספים, כתנאי שלא יוצא להורג. ביום שישי, 14 באוקטובר 1994, שעות ספורות לפני מועד פקיעת האולטימטום, פרצו לתוך הבית שבו הוחזק כוחות מסיירת מטכ"ל בפיקודו של סרן פורז. הכוח חיסל את המחבלים, אך מצא את וקסמן הרוג, כפות בידיו וברגליו. 12 מלוחמי הסיירת נפצעו. פורז, שפרץ בראש הכוח, נפל בפעולה זו. על אומץ לבו קיבל את צל"ש הרמטכ"ל.
בראיון למעריב במלאת 25 שנה לרציחתו של נחשון, סיפרה אימו, אסתר, על הביקור של ראש הממשלה יצחק רבין בבית המשפחה לפני ההלווייה: "רבין אמר: 'אני לוקח את כל האחריות עליי'. הוא בא אלינו במוצאי שבת, קצת לפני שקברנו את נחשון. יהודה ביקש מכולם לצאת מהחדר, כולל מהרמטכ"ל דאז אהוד ברק, שהיה אצלנו בבית. בעלי רצה להיות לבד בחדר עם רבין. הוא אמר לו: 'אתה אחראי, לא הכנת את הפעולה טוב, לא עשית כל מה שיכולת'. רבין יצא משם בוכה. התביישתי קצת. רבין יצא מהבעל שלי בוכה, לקח את האחריות, ואני יודעת שהוא הרגיש רע מאוד. כשהוא יצא מהבית, השכנים צעקו: 'בוגד, בוגד'. מאז הרצח רבין התקשר אלינו בכל ערב שבת וחג. היינו ביחסים קרובים מאוד איתו".
"באותה תקופה היו הרבה פיגועים, והיו מבקשים שיהודה יבוא למשפחות לנחם", סיפרה אסתר וקסמן.בכל יום היה מגיע אלינו אוטו צבאי ולוקח את יהודה למשפחה אחרת לנחם. הוא אמר את המשפט המפורסם שציטטו בארץ וגם בעולם: 'לאבינו שבשמיים מותר להגיד לא'. כדי שאנשים לא יגידו שלא שמע את התפילות, לא ענה לתפילות. גם 'לא' זו תשובה, אף שזו לא התשובה שרצינו. אנחנו לא מבינים למה אבינו שבשמיים אמר לא, אבל זו תשובה".
שר התרבות והספורט חילי טרופר אמר כי "הצטערתי לשמוע על פטירתו של יהודה וקסמן. יהודה חי חיים של נתינה ופעולה אין סופית למען אחדות. זכיתי להכיר את יהודה בחייו והחל מהימים בהם הוא חיבר עם שלם סביב תפילה לשלום בנו נחשון ז"ל. במשך השנים הוא בחר להקדיש את חייו למען חיבורים, יצירה ועשיית טוב. תנחומיי למשפחתו. יהי זכרו ברוך".