מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, פרופ' גבי ברבש, שוחח הבוקר (שישי) עם ניסים משעל בתוכניתו ב-103FM, ומתח ביקורת נוקבת על התנהלות ממשלת ישראל בטיפול בנגיף הקורונה.
אנחנו קמים למספרים שהולכים וגדלים, זה מתקרב ל־700 חולים ביממה האחרונה. איך אתה מגדיר את המצב? על מה זה מעיד?
"זה מעיד על זה שהמחלה התפשטה מאוד במדינת ישראל והיא ממשיכה להיות מאוד מדבקת. כולם שואלים איך יכול להיות שעדיין אין חולים קשים ומונשמים - זה לוקח זמן עד שזה יקרה. מה שאנחנו רואים כרגע מבחינת התחלואה, זה בבואה של ההתפלגות של הגילאים הצעירים בתחילת ההתפרצות הזאת, שמקורה ככל הנראה הוא במערכת החינוך. התוצאה של ההתפלגות של הגילאים הצעירים היא כזאת שאנחנו רואים את התחלואה מאוחר יותר, כי כשאתה מסתכל על תחילת יוני, תחילת ההתפרצות, הגילאים הצעירים בלטו שם מאוד ופחות היו שם מבוגרים. זה משתנה לאט לאט, היום כבר יש הרבה יותר מבוגרים והמספרים גדלים מאוד. זה בטוח ימצא את ביטויו גם בתחלואה".
אני קורא שבכיר במערכת הבריאות מזהיר ש'בקצב הזה לא יהיה מנוס מסגר נוסף'.
"אמרתי כמה פעמים - סגר זה מהלך דרמטי שמבטא כישלון דרמטי בניהול המשבר. אם אנחנו נגיע לסגר, זה רק בגלל שמשרד הבריאות כשל במדיניות הבדיקות והסיקור האפידמיולוגי שלו, וממשלת ישראל כשלה בהפנמה של חומרת המצב, גם בניהול של משרד הבריאות והצעדים שהיו צריכים לנקוט בשבועיים האחרונים".
מה הם היו צריכים לעשות בשבועיים האחרונים?
"שני דברים. להוציא אחת ולתמיד את נושא הבדיקות ממשרד הבריאות ולהעביר אותו לגוף שיודע לבצע מהלכים לוגיסטיים מורכבים, ולהוריד הנחייה להפסיק התקהלויות מעל מאה איש. על כל מה שנגזר מזה שזה תרבות, אולמות אירועים וכו'. אלה המקומות שבהם בווירוס הזה מתפשט".
אז אתה אומר שכדי למנוע את התפשטות הנגיף אנחנו נשלם במחיר הכלכלי.
"אנחנו עלולים לשלם את זה גם במחיר הכלכלי, אבל אני חושש שנשלם את זה גם במחיר הרפואי. אני חושב שהציבור בישראל עבר פאזה מבחינת 'המוד' שלו והוא מוכן לשלם מחיר במערכת הבריאות, ועד שזה לא יקרה הוא לא ישנה את עמדתו. הציבור אומר 'תעזבו אותי מהקורונה, אני רוצה את החיים שלי והכלכלה שלי בחזרה, וגם אם ימותו כמה אנשים זה לא סוף העולם'".
הציבור מתקשה להאמין לממשלה. הזיגזגים משגעים אותו. אין יד מכוונת שתגיד לו תעשה כך ונגיע לכאן.
"קשה לנבא מה הולך לקרות. אנחנו לא יודעים איך הווירוס מתנהג בדיוק כל פעם ובאמת ההתפרצות האחרונה מתנהגת מעט שונה ממה שראינו בהתפרצות הראשונה. תוסיף לזה הרבה מאוד דברים אחרים שקשורים ליכולת של הממשלה לנהל את הציבור בסיטואציה מורכבת כזאת, אגב זה לא קושי ייחודי לישראל אלא זה קורה גם בעולם כולו - ברור שיש פה בעיה אמיתית בניהול המשבר הזה, של הממשלה הזאת, של הציבור הזה ושל המשבר הזה. זאת סיטואציה מאוד מורכבת שמחייבת הנהגה ומנהיגות".
אין את המנהיגות הזאת כי בסבב הראשון ידענו שאנחנו בסגר אבל יש מישהו שמנווט ורואה את סוף התהליך. כרגע הכל פתוח ופרוץ.
"אני חושב שהממשלה מגיבה ל'מוד' הציבורי במקום להוביל אותו. הממשלה קוראת את מצב הרוח הלאומי שדיברתי עליו, ובמקום להנהיג את הציבור היא הולכת איתו. התוצאה היא שהיא מפגרת בנקיטת הצעדים שבכל מקום אחראי אחר היו נוקטים אותם, קרי גרמניה למשל. נוכח כזה היקף של התפשטות היה כבר מזמן צריך לסגור את אולמות האירועים, אבל בשביל זה צריך להגיד לציבור דברים שהוא לא כל כך רוצה לשמוע היום. הממשלה הזאת לא בפוזיציה בשביל להגיד לציבור דברים שהוא לא רוצה לשמוע".
אתה מפחיד.
"אני לא רוצה להפחיד. זאת תמונת המצב כמו שאני רואה אותה. אני מכיר חברים שלי שמאוד רוצים לרצות את הציבור ואומרים 'בואו נפתח הכל'. אני יודע מה המחירים של הדבר הזה ויודע איך הווירוס הזה מתנהג בכל מקום אחר בעולם. תסתכל מה קרה בארה"ב כשניסו להתחיל לפתוח".
40 אלף ביום.
"זה קל מאוד לרצות את הציבור ולהגיד לו דברים שהוא אוהב לשמוע. האם זה נכון מבחינת מנהיגות לעשות את זה? אני בספק".
אני יכול להבין את המנהיגות כי הם משחקים כמו לוליינים בין כלכלה לבריאות.
"אבל המחיר בסוף יהיה גם בכלכלה".
אני לא יודע עם מה ללכת מהשיחה הזאת. אני צריך להיזהר.
"מהצד השני יש לנו מערכת בריאות מצוינת שהתכוננה ולמדה מהחלק הראשון של ההתפרצות והיא מוכנה לטפל בהרבה מאוד חולים. אני מניח שאם חלילה נגיע למספרים היותר גדולים, אז גם המערכת תדע להתמודד עם זה יותר טוב ממה שהיא התמודדה והצעדים שיינקטו ירסנו את זה אולי בפאזה קצת יותר מאוחרת".