אנשי התרבות מחו בצומת עזריאלי; העובדים הסוציאליים הפגינו ברחבי הארץ

עשרות פעילי מחאת ענף התרבות יצאו להפגין היום (ראשון) בצומת עזריאלי בתל אביב. המוחים דורשים לקבל מענק ודמי קיום מהמדינה לתקופה שבה הם מושבתים, בעקבות המשבר הכלכלי והתפשטות נגיף הקורונה. בנוסף דווח כי המפגינים חסמו את גשר השלום באזור, כאשר המשטרה פינתה אותם מהכביש לאחר שחסמו את התנועה. 

כזכור, לפני שבועיים הגיע מאות אמנים הגיעו להפגין מול משכן הכנסת וערכו מחאה דומה, בדרישה שהמדינה תסייע להם להיחלץ מהמשבר אליו נקלעו בשל התפרצות נגיף הקורונה, וכן תודיע על מתווה להחזרת הפעילות.

כמו כן, בתחילת החודש נחסמה הדרך לירושלים על ידי מפגינים, ממטה המאבק להצלת עולם התרבות והאירועים, והדבר יצר פקקים כבדים באזור שער הגיא, כאשר למעלה מ-60 משאיות כבדות של חברות תאורה וסאונד חסמו את העלייה לבירה, בסמוך לשער הגיא וגרמה לעומסי תנועה כבדים, זאת כחלק מ"שבוע הזעם" של תעשיית התרבות והאירועים הלא מתוקצבים. בנוסף, העובדים הסוציאליים מפגינים בכיכר הבימה בתל אביב.

מחאת העובדים הסוציאליים

שבוע ימים חלף מאז יצאו העובדים הסוציאליים והפסיכולוגים בשירות הציבורי לצעדת המחאה שלהם, שהסתיימה בהפגנה בקרית הממשלה בירושלים ביום חמישי. אבל למרות זעקתם על תנאי העבודה המחפירים והעומסים הבלתי נתפסים בלשכות הרווחה שרק החמירו עם המשבר הכלכלי, במשרד האוצר לא מתרגשים בינתיים מאיומי השבתת השירותים החברתיים מסוף השבוע ומסכסוך העבודה שתלוי ועומד עם העובדים הסוציאלים.

במהלך סוף השבוע היה זה איגוד העובדים הסוציאליים שניסה ליזום פגישה עם בכירי האוצר אבל לבד מפגישה בדרג זוטר שתתקיים בשלישי לא נקבעה כל פגישה עם בכירי המשרד. "האוצר למעשה דוחף אותנו לשביתה ורוצה לשבור את השירותים החברתיים. אחר כך הם יאשימו את העבודה המאורגנת בישיבה על ה'שאלטר' אבל ה'שאלטריסטים' האמיתיים יושבים במשרד האוצר" אומרים באיגוד העו"סים שגם נערך אמש מראש לטקטיקה הנלוזה של אנשי אגף התקציבים באוצר להפיץ בדיות באשר לשכר העובדות הסוציאליות בהתייחסו לשכר של פלח זעום מקרבן.

במהלך הערב, ערכו העובדות הסוציאליות מיצג בככר הבימה בתל אביב ובו הציגו תלושי שכר של עובדות סוציאליות שעוסקות במגוון תחומים ובגופים שונים. 75% מהעובדות הסוציאליות מועסקות ב–74% משרה בממוצע, אך בפועל עובדות ב-100% משרה בשכר ממוצע של 5,200 שקל. עו"סית עם ותק של עשר שנים במקצוע תשתכר כ–7,000 שקל בממוצע; ואחרי 20 שנה, כ–7,800 שקלים.

עו"סית שמטפלת בילדים בסיכון תשתכר 7,400 שקל אחרי עשר שנים בתפקיד, עו"סית שמטפלת באלימות במשפחה תשתכר שכר התחלתי של 6,900 שקל בחודש, ואחרי עשר שנים - 7,500 שקלים. עובדת סוציאלית שמטפלת בקשישים בבתי אבות תשתכר 6,000 שקלים בחודש, עובדת סוציאלית שמטפלת במכורים לסמים ואלכוהול תרוויח 6,900 שקלים בחודש, עובדת סוציאלית שמטפלת בנערים ונערות שנפלו לזנות תרוויח בעשור הראשון בתפקידה 5,900 שקלים  בחודש.

זאת לבד מהעומס של מאות תיקים לכל עובדת סוציאלית בעשרות רשויות מקומיות מכל שכבות ומגזרי החברה כשאלף תקנים אינן מאויישים בשל תנאי ההעסקה הירודים ורק 24 אלף עובדים סוציאלים בשירות הציבורי נושאים בנטל. אחריות ישירה על 1500 נפשות בממוצע לעו"סית משפחה אחת ועל 500 קשישים נזקקים לעו"סית קשישים אחת כשגל האלימות כלפיהן רק גובר עם השנים.

יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים עו"ס ענבל חרמוני. אמרה: "אנחנו מותקפות באלימות ובאכזריות ואין מי שיגן עלינו. אנחנו צריכות לסגור את החודש עם משכורות מבישות ועובדות בעומסים בלתי הגיוניים. 1000 משרות של עו״ס עומדות ריקות כי אף אחד לא מעוניין לאייש אותן בשל העומס, מגיפת האלימות והשכר המביש. מערכת שלמה הוזנחה, יובשה וננטשה".

מחאת הלהט"ב בארבע הערים הגדולות

במקום מצעדי הגאווה הגדולים שלא יכלו להתקיים השנה, פורום ארבעת הבתים הגאים מקיים הערב (ראשון) עצרות מחאה מרכזית בארבע הערים הגדולות בו זמנית: תל אביב, ירושלים, באר שבע וחיפה. המשטרה נערכה מבעוד מועד במיוחד לעצרת בירושלים והזהירה מראש פעילי ימין קיצוני לבל יתקרבו לאירוע ואף ערכה מספר מעצרי מנע, כרגיל לפני אירועי קהילת הלהט"ב בירושלים מאז רצח הנערה שירה בנקי במצעד הגאווה בעיר לפני חמש שנים. רק 1,250 מפגינים מורשים להשתתף בעצרת שתתחיל ב-20:00 בגן העצמאות בבירה במתחם סגור ומגודר. באותה שעה בככר רבין בתל אביב צפויים אלפים להגיע לאירוע המרכזי וגם משטרת מחוז ת"א נערכה לשמירה על הסדר הציבורי וכללי הריחוק החברתי במהלך האירוע.

איתי פנקס ארד, חבר מועצת עיריית תל אביב ומחזיק תיק הלהט"ב בעירייה, אמר בתגובה על מעצרם של פעילי להב"ה החשודים שתיכננו להפר את הסדר בעצרות הגאווה: "מכעיס, מקומם וגם מאוד עצוב שיש בישראל אנשים וארגונים שחרטו על דגלם לשלול זכויות בסיסיות מקבוצות ומיעוטים מופלים לרעה כמו הקהילה הלהט"בית, להשפיל ולרמוס אותה. הם רוצים להמשיך להטיל עלינו אימה, אבל לא ניכנע לטרור הזה. אנחנו קוראים לכל תושבי ותושבות ישראל שמאמינים בערכי שיויון, חירות וסובלנות – דתיים, חילוניים, להט"בים, סטרייטים, יהודים, ערבים, כולם וכולן – לבוא ולהפגין איתנו". ח"כ עידן רול (יש עתיד-תל"ם) תקף את עמיתו לאופוזיציה, ח"כ בצלאל סמוטריץ' (ימינה) שיצא להגנת ארגון להב"ה, ואמר לו: "נשארת אותו קיצוני שהוביל את מצעד הבהמות. אמנם הספקת להיות שר ועידנת את הרטוריקה שלך, אבל האג'נדה שלך נשארה אותו דבר. אתה מלבה אלימות נגד הקהילה הגאה ותומך באנשים שהמשטרה מצאה ראיות לנסיונות שלהם לחבל באירועי הגאווה. אין לנו בעיה שיפגינו נגדנו, אבל לא ניתן שיאיימו עלינו או יפגעו בנו".

בנוסף לעצרות המרכזיות, מתקימים עשרות אירועי גאווה בעשרות ערים ברחבי הארץ ביניהן בפתח תקווה, טבריה, עפולה, בית שמש, עמק הירדן, נתניה, בת ים, גבעת שמואל, רחובות, רמת גן, גבעתיים ואילת. כמו כן, בחמישה ערים ורשויות מקומיות יתקיימו לראשונה אירועי גאווה: נהריה, דימונה, חריש, פרדסיה וקריית אונו. אירועי הגאווה מתקיימים השנה גם בקמפוסים ברחבי הארץ ביוזמת האחווה הסטודנטיאלית הגאה. בין היתר נחנכת הערב (ראשון) בגבעתיים "גינת הסובלנות" לזכרו של ניר כץ ז"ל, תושב גבעתיים שנרצח בפשע השנאה בבר נוער. כמו כן, יתקיים בעיר מפגש להורים עם מחברי ספרי ילדים גאים וערב סטאנד אפ גאה. במקביל, מתקיים אירוע הגרפיטי הגאה הראשון באצטדיון רמת-גן וחניכת הקיר שיצוייר ע"י אמן הגרפיטי, ארז שמח, כאשר הנוכחים ייקחו חלק פעיל באירוע.

בתוך כך, הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות עתר בצהרים באמצעות המרכז הרפורמי לדת ומדינה והחוג הרפורמי לשוויון וגאווה נגד עיריית ירושלים בנושא הנפת דגלי הגאווה בעיר: "לצערנו, עיריית ירושלים בחרה להפר את הסיכומים המוקדמים והנהוגים ולנסות לפגוע שוב בנראות הקהילה הגאה, רגע לפני העצרת הערב בסימן 50 שנה למצעד הגאווה והסובלנות הראשון ובהשתתפות הוריה של שירה בנקי ז"ל בסימן חמש שנים לרצח" אומרת נעם יבין, יו"ר שותפה בבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות, ומוסיפה: "לא נאפשר מחיקה של המגוון הפלורליסטי בירושלים".

מנכ"ל האגודה למען הלהט"ב, אוהד חזק מסר: "אירועי הגאווה שמתקיימים בכל הארץ הם המחאה שלנו לשוויון זכיות אמיתי ונגד האלימות והשנאה שאנחנו סופגים וסופגות גם היום. הגאווה היא הזכות של כולנו להיות מי שאנחנו, איפה שאנחנו. אנחנו כאן, בכל עיר, יישוב, קיבוץ וכפר וכל צעד שאנחנו עושות ועושים בתור מי שאנחנו הם מצעד בפני עצמו. המאבק עוד לא הסתיים ואנחנו נמשיך לדרוש את הזכויות הבסיסיות שמגיעות לנו בכל מקום שאנחנו נמצאים ונמצאות".