הממשלה אישרה הלילה (בין שני לשלישי) במשאל טלפוני את התיקונים להגבלות הקורונה, בהתאם להחלטת קבינט הקורונה. התיקונים שאושרו כוללים הגבלת התקהלויות לעד 50 איש, עם החרגה של 250 איש במופעי התרבות.

חתונות ואירועי בר ובת מצווה יוכלו להתקיים עם 250 משתתפים לכל היותר עד 9 ביולי. מ-10 ביולי ועד 31 ביולי בגני אירועים ובמקומות פתוחים המספר המקסימלי יוסיף להיות 250 איש, אבל באולמות סגורים - רק 100 איש. אירועים נוספים כמו בריתות, לוויות ופעילות בבתי תפילה תוגבל עד 50 משתתפים. אירועי חתונה עד ה-9 ליולי יוגבלו עד 250 משתתפים, והחל מסוף חודש יולי תותר השתתפות של 250 אורחים במקום פתוח בלבד, ועד 100 אורחים או כ-50% תפוסה במקום סגור. 

ביחס למגבלות במקומות העבודה, במגזר הציבורי יעברו 30% מהעובדים לעבודה מהבית, בהתאם לכללים שייקבעו על ידי נציב שירות המדינה, תוך גמישות ניהולית.

מאיגוד בעלי האולמות וגני האירועים נמסר בתגובה להחלטה כי הם דורשים מהממשלה להחליט באופן מיידי על פיצוי הענף באופן ייחודי. "החלטת ועדת הקורונה על צמצום אירועים היא הנחתה של מכת מוות על ענף האירועים, שגסס במשך חודשים. קולם של 200 אלף מובטלים לא נשמע. הגיע הזמן להבין - אסור לחסל את הכלכלה. קוראים לממשלה לשוב ולבחון את ההחלטה", נכתב בהודעה. 

בנוסף, השרים קיבלו את המלצתו של שר החינוך יואב גלנט לפתיחת בתי הספר של החופש הגדול לילדי הגנים ולתלמידי כיתות א'- ד'. בניגוד לתכנון המקורי, קבוצות התלמידים יוקטנו ופעילויות רבות יועברו למרחב הפתוח. 

קורונה בישראל (צילום: יוסי אלוני)
קורונה בישראל (צילום: יוסי אלוני)

במהלך הדיון דרשו במשרד הבריאות להחזיר את מערכת החינוך לפעילות בקפסולות של 15 תלמידים, אך שר החינוך יואב גלנט הביע התנגדות לכך. עוד דרשו במשרד הבריאות להגביל את מספר המשתתפים בתפילות ובאירועים חברתיים ל־19 איש ולהגביל את מניין המשתתפים בחתונות ל־50. שר הפנים אריה דרעי ושר התיירות אסף זמיר התנגדו לכך. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה לצמצם את זמן הליך החקירה האפידמיולוגית מרגע איתור החולה ועד הכנסת כל המגעים שלו לבידוד ל־48 שעות. כמו כן הנחה נתניהו לקצר את הזמן מרגע פנייה לקבלת בדיקה ועד לביצועה ולהעברת תוצאותיה ל־12 שעות. במהלך הדיונים, התייחס נתניהו לביקורת הציבורית הרבה על החזרה לאחור במגבלות, ואמר כי "אנחנו כל הזמן בתוך המתח בין שמירה על הכלכלה ושמירה על הבריאות והחיים. במסגרת זו, שר האוצר ואני החלטנו על הארכת תקופת הזכאות של דמי אבטלה עד אמצע אוגוסט. כעת קיבלנו החלטה פה אחד על הגבלות מסוימות בהתקהלויות אך אנו נפצה את הגורמים שיפגעו. מכאן אני הולך לפגישה עם שר האוצר ויועצים כלכליים. אני מתכוון להכנס בכל הכוח לנושא הכלכלי לדאוג שהכסף שהובטח שיגיעו לאנשים ולהביא תוכניות חדשניות כדי להניע את הכלכלה שלנו". 

יולי אדלשטיין (צילום: דוברות משרד הבריאות)
יולי אדלשטיין (צילום: דוברות משרד הבריאות)

ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון, בני גנץ, דרש להעביר את הטיפול האופרטיבי במשבר הקורונה למשרד הביטחון, ואמר: "אנחנו חייבים להסכים על ניהול יעיל יותר של האופרציה וקבלת ההחלטות. הרגולציה מלמעלה עד למטה צריכה להיות במשרד הבריאות והביצוע במשרד הביטחון ופיקוד העורף שיש לו את כלי הביצוע הטובים ביותר, ממלוניות ועד קשר ישיר עם כל הרשויות".

אתמול בערב כינס שר הבריאות יולי אדלשטיין מסיבת עיתונאים, ובה אמר: "אנחנו נמצאים בתחילתו של גל התחלואה השני. לצערי, לא מספיק הקשיבו להנחיות שנועדו לשמור על מצב מתון, הובלתי מהלך של הגברת אכיפה משמעותי. הובלתי קו שלפיו מי שלא שומר על עצמו - עלול להזיק למשק כולו". אדלשטיין מתח ביקורת על קריאות המזלזלות במשמעות הנגיף. "היו מי שטענו שזו סתם שפעת ושאנחנו סתם יוצרים פאניקה. אני סולד מהרמיזות שיש באמירות כאלה כלפי חייהם של אנשים קשישים".

בתוך כך, מחלקות הקורונה ברחבי הארץ ממשכיות להיפתח. אתמול הצטרפו למגמה בתי החולים ברזילי באשקלון שבו מאושפזים נכון לאתמול שלושה חולים. בסוף השבוע פתח המרכז הרפואי הלל יפה בחדרה את המחלקה הייעודית, ונכון לאתמול מאושפזים בה שישה מטופלים.
המאמצים למצוא חיסון לנגיף נמשכים. תוצאות ראשונות למחקר שמוביל מכון הריאות במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים מעלות כי לפחות 50% מחולי קורונה שנבדקו ממשיכים לחוות חולשה כללית וקשיים נשימתיים במשך שבועות עד חודשים לאחר שהחלימו.

רוב החולים לא חזרו למצב ולתפקוד שבהם היה לפני שחלו בקורונה. המחקר בדק עד עכשיו כמה עשרות מטופלים שחלו בקורונה בדרגות שונות והחלימו. במחקר נמצא כי גם לחולי קורונה קלים עלול להיווצר נזק ריאתי לטווח ארוך, ולעומתם חולים שהיו במצב קשה לא בהכרח מדווחים על קשיים או תחושה קשה. בשבועות הקרובים ייבדקו עוד מאות חולים נוספים שכבר פנו להשתתף במחקר. כלל החולים שישתתפו ייבדקו שוב, חצי שנה לאחר הבדיקה הראשונית, כדי להבין את ההשפעה ארוכת הטווח.

סטודנטים בקמפוס רחובות של האוניברסיטה העברית, ארכיון (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה) (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
סטודנטים בקמפוס רחובות של האוניברסיטה העברית, ארכיון (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה) (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

הקבינט אישר - הסטודנטים ייבחנו מרחוק:
כאמור, הקבינט אישר אתמול בחינות מקוונות, זאת נוכח העלייה בתחלואה ופניות שהתקבלו לאחרונה מצד סטודנטים רבים, מה שהוביל את שר הבריאות והשר להשכלה גבוהה זאב אלקין להביא אתמול לאישור הקבינט את ההחלטה לקיום המבחנים באקדמיה מרחוק, כדי לצמצם את הסיכון בהדבקה המונית. הדיון אתמול הסתיים ללא הכרעה. 

אחד הקשיים הנערמים הוא שגורמים במערכת ההשכלה הגבוהה מתריעים מפני העתקות ופגיעה בטוהר הבחינות במקרה של מעבר לבחינות מהבית. זאת לאחר שחלק ניכר מהבחינות באקדמיה הסמסטר כבר הומרו ממבחנים בכיתות לבחינות בית ולמטלות הגשה.

לצד טענה זו, סטודנטים רבים חוששים מפני הגעה לקמפוסים בתחבורה ציבורית שאינה נגישה מאוד ומפני מקרה של תחלואה בקמפוס, שימנע מהם להמשיך ולהיבחן במועדים שנקבעו להם, ובכך יעכב את סיום שנת הלימודים או את סיום התואר. אלו דורשים להיבחן מהבית כדי לשמור על בריאותם ולסיים את הסמסטר המאתגר שעבר, ובו השקיעו את זמנם וכספם בלמידה מהבית.

לינור גור אריה, סטודנטית שנה ג' למדעי התזונה: "אני באמצע חודש שמיני להריון, ולצערי אני נדרשת להגיע למבחנים. נוסף להיותי בסוף ההריון, שגם ככה מלווה בחששות ובפחדים, אני גם צריכה להתמודד עם הפחד להגיע למבחנים פרונטליים כאשר כל כמה ימים עולה ידיעה כי חולי קורונה מאומתים נמצאו באוניברסיטאות ובמכללות".