הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר נתן, פרסם הבוקר (שלישי) את דוח השכר בגופים הציבוריים. המסמך מפרט את נתוני הוצאות השכר של עובדי הגופים המתוקצבים והנתמכים, תוך הבחנה בין קבוצות הגופים, דירוגי השכר והתפקידים השונים. את הדוח מלווה מערכת שכר דיגיטלית המאפשרת ביצוע ניתוחי עומק והשוואות מתקדמות על הנתונים.
כאמור, הדוח כולל התייחסות לחברות ממשלתיות, שלטון מקומי, קופות החולים ותאגידי הבריאות, מערכת ההשכלה הגבוהה ולתאגידים הסטטוטוריים. בנוסף, המסמך כולל סקירה וניתוח של העבודה במגזר הציבורי בתקופת הקורונה האחרונה וניתוח של שכר הפסיכולוגים בשירות הציבורי. מהנתונים עולה כי "במהלך שנת 2018 עמד השכר הממוצע בגופים המתוקצבים והנתמכים על 16,223 שקל, לעומת השכר הממוצע בשנת 2017 שעמד על 16,088 שקל. בעשור האחרון גדל השכר הריאלי הממוצע בגופים הציבוריים בכ-17%".
שכר העובדים הממוצע בחברות הממשלתיות עמד בשנת 2018 על 23,916 שקל ברוטו למשרה מלאה והוא הגבוה ביותר במגזר הציבורי, כך עולה מהמנתונים המוצגים במסמך. כאמור, משמעות הנתונים היא כי השכר בחברות הממשלתיות עלה בין שנת 2017 לשנת 2018 ב-2.9%. בשנת 2018 נחתם בחברת החשמל הסכם קיבוצי לרפורמה במשק החשמל במסגרתו קיבלו העובדים מענק חד פעמי שהביא ל"קפיצה" בשכר הממוצע בחברה. יצוין כי הרפורמה במשק החשמל כוללת שינוי במבנה השכר בחברת החשמל.
בעשור האחרון ירד מספר העובדים המועסקים והמשרות בחברות ממשלתיות בשיעור של כחמישה אחוזים, בין היתר כתוצאה מתוכניות התייעלות והפרטת חברת תע"ש. עוד צוין בדוח כי יחד עם זאת, בהתאמה להגדלת ההשקעה הממשלתית בפיתוח תשתיות תחבורה, חל גידול ניכר במספר המועסקים בחברות בתחום פיתוח תשתיות התחבורה, בהם הקמת הרכבת הקלה בתל אביב.
השלטון המקומי
בעשור האחרון חלה עלייה של כ-67% במספר המשרות במספר העובדים וכ-47% בשלטון המקומי, כאשר שכר העובדים הממוצע בשלטון המקומי עמד על 11,272 שקל ברוטו למשרה מלאה. שכרם של רופאים וטרינרים בשלטון המקומי היה הגבוה מבין שאר סוגי ההעסקה ועמד על 29,688 שקל ברוטו.
נתון נוסף שמופיע בדוח הוא כי העובדים בקופות החולים הרוויחו את ממוצע שכר הברוטו למשרה מלאה הגבוה ביותר בשנת 2018, כאשר שכר העובדים הממוצע במערכת הבריאות בישראל עמד על 23,952 שקל ברוטו למשרה מלאה. החל משנת 2015 מספר העובדים במערכת הבריאות הציבורית עלה בכ-26% ושכר הרופאים בגופים הנתמכים במערכת הבריאות גדל בשיעור נומינלי של כ-77% מתחילת העשור ובשיעור ריאלי של כ-56%.
בשנת 2011 נחתם הסכם עם ההסתדרות הרפואית, שהביא לעלייה של 59% בשכר הרופאים בעשור האחרון, ולעלייה של 82% בשכר הרופאים שלהם יותר מחמש שנות ותק מומחיות.
מערכת ההשכלה הגבוהה
מערכת ההשכלה הגבוהה מעסיקה כ-51 אלף עובדים, כאשר השכר הממוצע במערכת עמד על 17,124 שקל ברוטו למשרה מלאה. הדירוג עם השכר הגבוה ביותר הוא הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות עם שכר ממוצע של 32.5 אלף שקל. הגידול הגבוה ביותר בשכר בעשור האחרון הינו במכללות הציבוריות והוא עומד על 54%, זאת כתוצאה מהסכמים קיבוציים שנחתמו לראשונה עם הסגלים האקדמיים במכללות הציבוריות". עוד נכתב בדוח כי "שיעור הנשים בקרב הסגל האקדמי הבכיר פוחת ככל שעולים בסולם הדרגות האקדמיות".
בשנת 2018 עמד השכר הממוצע של פסיכולוגים במגזר הציבורי על כ-14,024 שקל למשרה מלאה, כך עולה מהדוח. כאמור, הפסיכולוגים מועסקים באחוזי משרה נמוכים, זאת בגלל אופן ההעסקה של עובדים בדירוג ולא בשל מאפייני העסקת עובדים אצל המעסיקים השונים. סקטור הפסיכולוגיה במגזר הציבורי מאויש ברובו המוחלט על ידי נשים. בדירוג הפסיכולוגים אין פערי שכר מגדריים לטובת הגברים, אלא להיפך - השכר הממוצע למשרה מלאה עבור נשים היה גבוה במעט מהשכר הממוצע עבור גברים.
פערים מגדריים
בחברות הממשלתיות הועסקו בשנת 2018 כ-74% גברים ו-26% נשים. השכר הממוצע ברוטו למשרה מלאה לאישה בחברות הממשלתיות עמד בשנת 2018 על כ-72% מהנתון המקביל לגבר. ברוב המוחלט של התפקידים הניהוליים בחברות הממשלתיות מועסקים יותר גברים מנשים. השכר הממוצע ברוטו למשרה מלאה לאישה בשלטון המקומי עמד בשנת 2018 על כ-76% מהנתון המקביל לגבר. פערי השכר בין גברים ונשים בשלטון המקומי נובעים במידה רבה מהבדלים במקצועות ובחלוקה לרובדי שכר.
בחירת עיסוקים שונה בין המגדרים מסבירה חלק ניכר מפערי השכר בין גברים לנשים בגופים הנתמכים במערכת הבריאות, שכן השכר הממוצע ברוטו למשרה מלאה לאישה עמד בשנת 2018 על כ-17,931 שקל, פער של 10,961 שקל מהנתון המקביל לגבר. שיעור הנשים בקרב הסגל האקדמי הבכיר פוחת ככל שעולים בסולם הדרגות האקדמיות, אך ייצוג נשי גבוה יותר קיים בסגלים השונים במכללות ביחס לאוניברסיטאות.
הממונה על השכר, קובי בר נתן ציין כי "המגזר הציבורי מחויב לחבר את כלל השחקנים במשק לשלב ידיים ולקדם צעדים משמעותיים בכדי להיערך לשינויים באופן שיבטיח שירות ציבורי איכותי ויעיל והמשך צמיחת המשק. בעת הזאת במיוחד כולנו נדרשים לגמישות תעסוקתית גבוהה, על מנת להמשיך לתת שירות מקסימלי לציבור". הוא הוסיף: "אנחנו שואפים לתחקר ולהרחיב ככל הניתן גמישויות ניהוליות שיאפשרו לגופי המגזר הציבורי להתייעל על מנת להחזיר להעסקה את מירב העובדים, לשפר את פריון העבודה, ומעל הכול לספק שירות מיטבי לאזרחים".