בימים אלה העולם נחלק לשניים: מי שמדברים על עידן הפוסט־קורונה וכיצד אוספים את השברים, ולעומתם, נביאי הזעם שרואים את האסון שיביא הגל השני, לכאורה. כך או כך עובדים ומעסיקים רבים מוצאים את עצמם בימים של אחרי הסגר סוטים משגרת החיים הרגילה. לא כולם חזרו לעבודה במתכונת מלאה, וחלק נדרשו לבידוד. לא תמיד מדובר בנו, שכן החופש הגדול של הילדים החל לא מזמן, אבל מהו הדין כשסוגרים קייטנה? מה קורה אם יצאתם לחופשה בישראל ונאלצתם לשוב לבידוד וכבר לא נותרו לכם ימי מחלה?
המציאות החדשה, שמאלצת אותנו להמשיך בחיים רגילים לצד הקורונה, מציפה סוגיות משפטיות שונות שרובן נוגעות לדיני עבודה ולעניינים פיננסיים, ולא בכולן החוק היבש כבר יודע כיצד לטפל. יותר מ־100 אלף פניות הגיעו בחודשים האחרונים למחלקות "כל עובד" "וכל מס" מבית חשבים, אחת מחברות־הבת הרבות של קבוצת "קו מנחה", הפועלת בכמה תחומים, בהם השקעות, פיננסים, שוק ההון, משפטים, נדל"ן ועוד (ביזפורטל, רשם החברות, תקדין, finbot ועוד). 100 אלף פניות רק בימי המשבר, שעוד לא הסתיימו.
"לחשבים יש שני עולמות תוכן מרכזיים: משפטי ופיננסי", אומר גיא מיפנו, סמנכ"ל המוצרים הפיננסיים של החברה, "חברת כל עובד היא למעשה מאגר מידע אינטרנטי שמספק גישה לחוקים, לתקנות, לסוגיות בדיני עבודה ועוד, והוא מיועד לכל מי שעוסק בדיני עבודה - החל בחשבי שכר, במנהלי משאבי אנוש, במנכ"לים, במנהלי כספים וביועצי מס וכלה בכל מי שזקוק למידע בתחום דיני העבודה, בימי שגרה ובפרט בימים כאלה".
מה מבדל אתכם ממוקדים אחרים שעוסקים בנושא?
"המאגר מאפשר, מלבד גישה מקוונת למידע, גם אפשרות לשוחח בטלפון עם עורכי הדין של המחלקה, שמתמחים בדיני עבודה. חשוב להדגיש שאנחנו לא מספקים ייעוץ, מכיוון שאסור לנו, בהתאם לחוק של לשכת עורכי הדין. אנחנו מספקים מענה לסוגיות. אם הסוגיות הנשאלות הן כלליות, אנחנו יכולים לספק את הפתרון, למשל, בנושא של פיטורי עובדת בהריון, אנחנו יכולים להסביר איך מתנהג החוק. אבל אם ישאל אותי מעסיק: 'יש לי עובדת במצב איקס ואני רוצה לפטר אותה, האם זה מותר?", פה אני לא יכול לספק מענה - וזה כל ההבדל".
לצד "כל עובד", מאגר "כל מס" מספק מענה לכל מי שעוסק במיסוי: רואי חשבון, יועצי מס ומנהלי חשבונות וגם בעלי עסקים קטנים. ב"כל מס" קיבלו פניות רבות בחודשים האחרונים בסוגיות שונות ולא ברורות דיין בנוגע למענקים, להחזרת עובדים מחל"ת, לקצבאות ולדיני עבודה הקשורים לעצמאים. החברה פועלת על בסיס מנוי חודשי ומיועדת לאנשים שעוסקים בתחום או לבעלי עסקים שבקיאים בחוק.
עו"ד מיטל דולב בלט, המנהלת את מחלקת "כל עובד", אומרת שהמוקד קרס מפניות בתקופת הקורונה, ובייחוד כעת, כשמה שהיה לכאורה ברור בתקופת הסגר המלא, הופך להיות פחות ופחות מובן כשאין תיקונים מתאימים בחוק. "ישנה אי־ודאות רבה וגם אי־הבנה בנוגע לכל מיני סוגיות שקשורות לעבודה מהבית, סוגיות שקשורות לחל"ת ומה קורה למשל אם הגן של הילדים נסגר פתאום דווקא כשכולם חזרו לשגרה".
מהי השאלה הכי נפוצה שנתקלתם בה?
"שאלת ההבדל בין חל"ת בשגרה לחל"ת בימי קורונה. קודם כל, בעבר, כל עובד שהיה יוצא לחל"ת לא היה זכאי לדמי אבטלה באופן אוטומטי. הקריטריונים לניצול היו שונים, תקופת ההכשרה קוצרה מ־12 חודשים לשישה חודשים. אם בעבר העובד היה יכול לבחור לא לקבל את החל"ת, להתפטר ולזכות בפיצויים, כאן המדינה נשאה בעלות שכר העובדים דרך הביטוח הלאומי, ולעובדים לא הייתה ברירה אלא להסכים. לא כולם הבינו את הניואנסים בתקופת הקורונה".
דולב בלט מספרת ששאלה נוספת שעולה הרבה לאחרונה היא מה קורה אם עובד זכאי לפיצוי כלשהו במקרה שהוא יוצא לבית קפה, נחשף לחולה מאומת ונאלץ להיכנס לבידוד - ולא בפעם הראשונה. "כרגע, כאמור, המצב הזה נכפה גם על המעסיק. על פי חוק, המעסיק צריך לשלם לעובד כמו בימי מחלה, והעובד רק צריך למלא הצהרה ולכתוב את סיבת הבידוד, פוטנציאל החשיפה למחלה ועוד. התשלום על ימי מחלה הוא בדיוק כבשגרה, אלא שבמידה שלעובד לא נותרו ימי מחלה והוא נכנס לבידוד - הוא לא יקבל תשלום".
ומה קורה כשלעובד אין מסגרות חינוך לילדים, נניח גן שנסגר? אומנם יש חופש גדול, אבל סביר להניח שזה עלול לקרות גם בתחילת שנת הלימודים, עם בוא הסתיו ועונת המחלות.
"היה דיון בנוגע למה שקורה כשעובד לא יכול להגיע ולמעשה לא עומד לרשות המעסיק שלו. אני מניחה שבקרוב יצטרך בית הדין להכריע בסוגיות רבות כאלה. אחד הפתרונות שהחוק מציע הוא להוציא את העובד לחופשה על חשבון החופשה השנתית".
אם ילד צריך להיות בבידוד זה נחשב כמחלת ילד?
"כחופשת מחלה לכל דבר".
דולב בלט מספרת שאנשים רבים שאלו אם הם זכאים לקבל הכרה כנפגעי תאונות עבודה בבית. "חוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה כתאונה שנגרמה תוך כדי עבודה. סעיף 8 מציין שורה של מקרים, למשל פגיעה בזמן הפסקה או פגיעה בדרך לעבודה, אלא שאין התייחסות לפגיעה בזמן עבודה מהבית. בדקתי ומצאתי פסיקה של בית הדין הארצי, שקבע הכרה בתאונת עבודה במקרה שבו נגרמה חבלה לעובדת שהחליקה על רצפה רטובה בביתה, בדרכה לעבוד מול המחשב".
וזה תקדים נקודתי או משהו שגור?
"אם המוסד לביטוח לאומי לא מאשר את זה, אפשר לפנות לערכאות משפטיות, הם הגורמים המוסמכים".
ומה קורה אם עובד נדבק בקורונה בעבודה? האם זה נחשב כמחלה או כמפגע עבודה ואז מפנים אותו לביטוח לאומי לקבל דמי פגיעה?
"אנחנו מוצאים שמי שחלה בקורונה כתוצאה מחשיפה לחולה במקום העבודה, יוצג כנפגע עבודה מביטוח לאומי ולא על חשבון המעסיק".
ומה בנוגע לשימוע בזום?
"הזום פרץ לחיינו בתקופת הקורונה, ועד לפני הקורונה השימוע, על פי הפסיקה, חייב היה להיות פרונטלי. רק במקרים חריגים הותר לערוך שימוע בשיחת וידיאו, לצורך העניין, אם העובד שוהה בחו"ל. בשל המצב אפשר לעשות שימוע בזום, אבל הסוגיה טרם הוכרעה ונצטרך להמתין עד שתהיה פסיקה רשמית. ייתכן שלא תהיה ברירה מבחינת בית המשפט אלא לקבל את זה".
גם מאירה טולדו, מנהלת מוצרי מסים ב"חשבים", נתקלה בחודשים האחרונים בהצפה של פניות בנוגע למענקים. "עניינים בתחום הנהלת החשבונות, שביום־יום היו כפופים לתקנות ולחוקים הרגילים, הפכו לסבוכים יותר בימי הקורונה, בשל סוגיות שחרגו מהנורמה".
סוגיה שהטרידה רבים, בעיקר עצמאים בעלי שליטה, היא נושא המענקים.
"לא רק המענקים עצמם, אלא גם אם בעל שליטה, שהוא גם עצמאי, יקבל את המענק הן בכובע של העצמאי והן בכובע של בעל השליטה".
ומה התשובה לכך?
"קודם כל, ישנו מבחן ההכנסות המסוים כקריטריון לקבלת המענק, שהוא חייב לעמוד בו, הן כעצמאי והן כבעל שליטה, אבל הוא יקבל את המענק רק בכובע אחד. זו פנייה שאנחנו מתמודדים איתה בעיקר בימים אלו של אי־ודאות מוחלטת בנושא המענקים. למשל, אם בעל שליטה מחזיק בכמה חברות, האם הוא יהיה זכאי למענק עבור כל החברות שהוא מחזיק בהן במידה שהוא עומד בתנאים? התשובה היא לא, אלא רק בגין החברות שהוא מקבל בהן משכורת. מובן שהסכום לא יעלה על תקרה של 10,500 שקל".
טולדו מעלה את סוגיית המענק של נכה שיש לו פטור ממס הכנסה, או אוכלוסייה שבימים כתיקונם פטורה מדמי ביטוח (אנשים שמקבלים קצבת זיקנה וגם משכורת) ויצאו לחל"ת. "ראשית, גם נכה זכאי למענק. ובעניין הביטוחים: מכיוון שעוד אין תיקון בחוק, הוחלט שכרגע כולם ישלמו דמי ביטוח. גם מי שמקבלים קצבת זיקנה, ינוכו להם דמי הביטוח מתקופת החל"ת. יש כמה פניות לטיפול ולתיקון בחוק, ואנחנו מתעדכנים תדיר עם הגורמים הבכירים בהתאם".
בעיטה קטנה קדימה
מיפנו טוען שהקורונה, בין היתר, האיצה מאוד שינויים שהיו אמורים להתרחש בתחומים רבים במשק, בהם עולם המיסוי. "הצורך בשדרוג דיגיטלי, בשינוי רגולציות ובביטול המרחק הפיזי ישפיע לטווח הרחוק בתחום, ולצורך העניין בתוך שלוש עד חמש שנים מהיום, שוק ראיית החשבון בישראל יעבור תמורות גדולות".
האם אלה תהליכים שכבר קורים היום וקיבלו דחיפה בקורונה?
"בהחלט, והם ישפיעו בשנים הקרובות. קודם כל, אם נסתכל על תחום ראיית החשבון בעולם, נראה את הפערים הטכנולוגיים הגדולים שקיימים פה לעומת הזירה הבינלאומית. לצד הטכנולוגיה המיושנת, אנחנו רואים שהלקוחות שקשה להם לשרוד, בייחוד כיום, רוצים לדעת בדיוק על מה הם משלמים ואיזה שירות הם מקבלים תמורת התשלום".
וכאן הטכנולוגיה נכנסת לתמונה?
"לפני חמישה חודשים רכשנו את חברת finbot (גם היא חברה־בת מבית "קו מנחה"), שעושה מהפכה דיגיטלית בכל עולם הנהלת החשבונות וההתנהלות עם רואי החשבון. היא למעשה מקצרת תהליכים, חוסכת הרבה כאבי ראש ומייעלת את כל ההתנהלות עם רואי החשבון".
כל מי שהוא עצמאי או פרילנסר, מכיר את ההתעסקות החודשית או הדו־חודשית עם חשבוניות והמוני פתקים של הוצאות והכנסות, הנתחבים לשקית ניילון מבולגנת שמוצאת את עצמה במשרד רואה החשבון. באפליקציה החדשה, שהתחילה כסטארט־אפ, אפשר לסרוק את החומרים הללו (גם דרך הוואטסאפ). המערכת מזהה את התמונה כטקסט ומתייקת את החומר לתיק הלקוח.
אני מודה שזה נשמע כמו מדע בדיוני, בייחוד מאחר שאני עדיין מצלמת כל קבלה של מונית כדי שלא תדהה.
"זה כבר בארץ וזה פועל. דרך האפליקציה את יכולה לראות את מצב העסק מול העיניים, את דוח ההוצאות וההכנסות בצורה ברורה, ואפילו על בסיס שבועי, באמצעות שליחת הודעה לוואטסאפ. האפליקציה מצמצמת את ההתעסקות של רואי החשבון ומייעלת את העבודה של העסקים".
לפני כשבועיים נחתם שיתוף פעולה בין החברה לבין קבוצת "אני שולמן", שנוצרה כדי לנסות לאגד את כל העסקים הקטנים בישראל. "אנחנו מאפשרים לכל בית עסק קטן להנפיק חשבוניות בתוך האפליקציה בעלות נמוכה ולשלוח את ההכנסות וההוצאות ישירות לרואה החשבון, בצורה דיגיטלית. נוסף לכך, 25% מהכסף שנכנס בעת רכישת המנוי יעבור לקרן עבור עסקים קטנים".
עוד משהו שקרה בקורונה הוא הצורך בהתייעלות רגולטורית וחוסר התלות במרחק. זה משהו שאתה רואה גם בתחום הפיננסי?
"המרחק הגיאוגרפי התבטל. גם אם היום אתה הולך לרואה חשבון בטווח המגורים שלך, זה כבר לא יהיה קיים בקרוב. אנחנו מתחילים לראות את התהליך, למשל, רואי חשבון מהצפון שקולטים לקוחות מאזור הדרום. השיווק והכיוון שלהם משתנה, ופונה ליותר קהלי יעד ואוכלוסיות. קרבה פיזית היא כבר לא משהו שמשחק פה תפקיד. ויש כאן מסר לרגולטור, שנדרש שינוי ויש להקל את הביורוקרטיות של עסקים קטנים. כבר היום מתחילים לדבר על פטור מדוחות עבור עוסק פטור בעל מחזור נמוך. גם הרגולטור מבין שצריך להתייעל".