ממשלת ישראל, בהמלצת המועצה לביטחון לאומי ומשרד הבריאות, החליטה באחרונה, במסגרת המאמץ לעצור את ההדבקה ההמונית בנגיף קורונה, כי יש לסגור את הבריכות הציבוריות ולהתיר רחצה בבריכה בבתי מלון, לסגור את חדרי הכושר ולהתיר את הלימוד בישיבות ובכוללים. כנכדו של רב אין לי דבר וחצי דבר נגד הלימוד בישיבות ובכוללים, רק נראה לי שקיבלתי בירושה מסבי את היכולת להטיל ספק ולחפש פתרונות פשוטים לבעיות סבוכות.
כדי להבין את פשר ההחלטה ניסיתי לברר היכן שיעור ההדבקה גבוה יותר, בישיבות או בבריכות? בכוללים או בחדרי הכושר? ולהפתעתי גיליתי כי בחדרי הכושר שיעור הנדבקים זעיר ובבריכות קרוב לאפס. ניסיתי לשכנע את עצמי שלא האיום במשבר קואליציוני הוא שהביא לחלוקה המוזרה וכי רק בריאות הציבור עמדה בפני המל”ל, שצריך להיות חף מכל שיקול פוליטי. אט אט הבנתי שלדעת מומחי משרד הבריאות כנראה העיסוק בקודש הוא שבולם את התפשטות הנגיף. בראבו, מצאו חיסון בע”ה.
כדי למצוא פתרון ולהמשיך ליהנות ממי בריכה בימים חמים אחרי נסיעה באוטובוס בלי מזגן נזכרתי בשיר שאורי זוהר שר פעם: “הראש היהודי ממציא לנו פטנטים”, ובאותו רגע עלה במוחי הרעיון שאולי כדאי לרשת “גו אקטיב” לשנות את שמה ל”ישיבת גו אקטיב” ולפתוח כל שיעור יוגה בלימוד פרק משניות. אולי גם רצוי שמכון הכושר “הולמס פלייס” יהפוך לכולל “הולמס פלייס” כאשר על המסכים המוצבים לפני הצועדים על ההליכונים או אלו המדוושים על אופני כושר יוקרן שיעור על בבא מציעא, ואולי חשוב מכל – יוקרן סיפור על חכמי חלם.
אם המכונים הללו אינם מוכנים להפוך לתלמודי תורה אזי יש פתרון יצירתי פחות מסובך. על בריכת הקאנטרי באזורי חן למשל, יציבו שלט ענק “בריכת מלון גרינברג” על שם הרחוב שבו שוכנת הבריכה. מעניין אם גאוני המל”ל גם מצאו פתרון לשאלה מה עושים עם בריכת כפר המכביה, תיסגר או לא תיסגר? כשמדובר בבריכת מלון הפתוחה לאורחים ואסורה למנויים כנראה נמצא בבדיקות האפידמיולוגיות שאורחי מלון מדביקים פחות ממנויים. חכמי חלם כבר אמרנו?