לנו, אנשי בריאות הציבור, כולל פרופ' סיגל סדצקי, היה ברור שפתיחה מהירה מדי וחוסר באיסוף נתונים על קצב התפשטות המגיפה עלולים להוביל למצב שבו אנחנו נמצאים עכשיו. היה צריך להקשיב לה ולמומחי בריאות הציבור שהזהירו מאובדן הבלמים. אף מדינה בעולם לא חזרה מהסגר בצורה כל כך מהירה כמו בישראל ובניגוד לדעתם של אנשי המקצוע. הדרג הפוליטי מחליט, אך הוא צריך להתייחס לאמירות מקצועיות.

התביעה שלנו, רופאי בריאות הציבור, היא שלכל הפחות תינתן חוות דעת מקצועית שגם תיחשף לציבור. גרמניה, אוסטריה, סינגפור ויפן נוהגות כך, והן מתמודדות טוב יותר גם עם ההיבטים הבריאותיים והכלכליים של המגיפה.

סדצקי נכנסה למערך בריאות הציבור, שהורעב ודולדל במשרד הבריאות בצורה קיצונית במשך שנים, כפי שכתב גם מבקר המדינה הרבה לפני תקופתה. גם בתוך המגיפה המערך לא תוגבר כראוי מבחינת כוח אדם וטכנולוגית, וכך אנשי מקצוע מעולים הוכשלו ולא כשלו.

אין מדינה שמתייחסת לאירוע אזרחי כמו מגיפה כאל אירוע צבאי, וזאת התייחסות לא נכונה. במל"ל, בצוות המייעץ לו ובאמ"ן שמתכללים את האירוע אין מומחי בריאות הציבור, וזה מקצוע שצריך להבין בו. אין בריאות ציבור ללא הציבור, ופטיש על הציבור לא מביא הישגים מהירים במאבק במגיפה.

התרחישים שאנחנו מתמודדים איתם תורגלו על ידנו כבר לפני 15 שנים. הייתה לנו ביקורת על פרופ' סדצקי שגם השמענו, אך היא פעלה במציאות בלתי אפשרית. 

הכותב הוא אפידמיולוג ויו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל