הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ שוחח היום (חמישי) עם יואב לימור ואלון בן דוד על המשך התפשטות נגיף הקורונה, ואמר כי "אני מסתכל על המציאות בעיניים כלות, איך הגענו למקום הזה. איך אנחנו לא מצליחים לטפל בקורונה, כמדינה שמתגאה בכל כך הרבה דברים טובים". הוא הוסיף בתוכנית "הקבינט" ב-103FM: "אני מוטרד מיליון מובטלים, אני מוטרד מהתפשטות המגיפה הזאת, מוטרד מזה שאנחנו מוכרים כמדינה לא רצויה במדינות אירופה כי לא התגברנו על המחלה".
לדבריו, הדבר המרכזי שצריך לעשות הוא להעביר את הפיקוד על האירוע לידי גורם אחד שיתכלל את הכל - בדיוק בשביל זה הקמנו בזמנו את פיקוד העורף, זה אחד הלקחים שמלווים את מדינת ישראל מאז ומתמיד. "מאחר ושיקולים פוליטיים הם אלה שמניעים גם את הטיפול בקורונה, אז ראינו שהגל הראשון הצליח קצת יותר. אז היה קברניט של אונייה, טיטאניק, שחשב שרק הוא", הסביר חלוץ, "מסתבר שבגלל שיקולים, לדעתי, לא עניינים,לא העבירו כבר אז את הפיקוד לפיקוד העורף. משרד הביטחון שמתכלל את הכל, מהרכש דרך הארגון, דרך היכולות בכוח אדם, להפנות אותם לאן שצריך".
אבל זה אירוע רב ממדי, גם בריאותי גם כלכלי. למשרד הביטחון יש יכולות לתכלל אירוע כזה?
"יש יכולות לתכלל את האירוע הבריאות. את האירוע הכלכלי יכולה לתכלל ממשלה שלמה, עם 36 שרים, או שזו לפחות הציפייה מהם. היום לדעתי, אנחנו מנסים לכבות שריפות - במקום לטפל במוקדי ההתפרצות".
חלוץ הוסיף: "אנחנו נראה פה גל של עוני שני, של משפחות רבות ששוקעות ומגדלות עכשיו ילדים בתנאים כאלה, זה בדיוק הדבר שאנחנו מנסים למנוע". הוא העריך כי המצב עלול להחריף ולהפוך למחאה אלימה. "זה כבר מתחיל להראות סימנים של מחאה הרבה יותר משמעותית, ואי אפשר לעצור אנשים רעבים, אי אפשר", הסביר הרמטכ"ל לשעבר, "אין משטרה בעולם, אין ממשלה בעולם שתטפל באנשים רעבים ותמנע מהם לבוא להתקומם על מה שעוללו להם, ואני מקווה שלא נגיע למחאה אנרכיסטית, אבל אני לא מוציא את זה מכלל אפשרות".
עד כדי כך?
"עד כדי כך. אנחנו עוברים כמה תהליכים שביחד מתכנסים לריסוק שלם של המדינה. היה חודש וחצי להיערף לגל השני של הקורונה, אף אחד לא חשב על זה ופתאום הקברניט של הטיטאניק מאשים את הנוסעים במה שקורה. אני מזכיר שהקברניט המקורי של הטיטאניק טבע עם הנוסעים, אבל פה משאירים את הנוסעים לטבוע - ובורחים. זה בדיוק ההבדל בין להיות מנהיג ובין להיות מוביל. אבל איך אפשר לצפות ממישהו להוביל, אם דוגמה אישית לא נותנים? איפה הדוגמה האישית? לקחת מיליון שקלים? זה שקל מכל משפחה ומכל אדם שמובטל היום, זה השקל החסר, מה, איזו עזות מצח? מה הייתי מצפה שאותו נואם דגול שעמד בפנינו כל יום ועשה תשדירי בחירות, ינסה גם עכשיו ינסה לעשות תשדיר בחירות, למה לא? ויסביר לנו באותו ובמופתים למה אנחנו במצב הזה, מה הוא לא עשה בסדר? הוא חף מכל טעות, הם חפים מכל טעות".
אתה לא יכול לחשוד בו שהוא לא רוצה להצליח
"אני חושד בו לא שאין לו רצון להצליח אלא שהוא לא יכול להצליח כי הוא שקוע כל כולו בדבר אחד, איך להיחלץ מתחילת המערכה המשפטית בעוד שבוע. זה מה שמניע אותו, מבחינתו שיישרף העולם. ככה אני חושב, ככה אני מרגיש וכך הם מראים לי שהם מתנהגים. וזה לא רק הוא. הדוגמה האישית היא המפתח לגרור אחריך את העם, להוות לו מודל. כשאין את זה, כל אחד הישר בעיניו יעשה".
בהמשך הראיון חלוץ, שהיה הרמטכ"ל בזמן מלחמת לבנון השנייה, שוחח על יום השנה ה-14 שלה - שיחול בשבוע הבא. הוא נשאל: "ביומיים האחרונים אנחנו שומעים איומים של נסראללה שוב על כך שהוא יתרום גם כן למאבק נגד סיפוח, תובנות שלך". חלוץ השיב: "קודם כל, נסראללה יכול לתרום למאבק נגד הסיפוח, רק המאבק נגד הסיפוח מיותר כי לא היה ולא יהיה, כי אין כלום ולא היה כלום. גם הסיפוח זה גימיק שאני לא יודע איך הוא נולד, בעצם אני יודע. נולד ממצוקת הבחירות, מהמחשבה על מצוקת הבחירות".
הוא הוסיף כי "להערכתי, כמו שאמרתי לפני חודש, לא יהיה סיפוח ואם יהיה זה יהיה למצביעים כאלו ואחרים שהוא מחפש. נסראללה, כן, בפרספקטיבה של 14 שנים - אתם תעידו ששקט שם. אני חושב שלא הייתה אף מלחמה שהשיגה שקט כזה לאורך זמן". חלוץ אמר: "יחד עם זאת, הצפון חם ואני כאן כן מכבד את הממשלה והחלטותיה בכל הנוגע לטיפול בנושא האיראני. אני חושב שכאן עושים את הדבר הנכון".
אתה מסתכל היום על הפוליטיקה, שלושה רמטכ"לים נמצאים בכנסת, שניים מהם בקואליציה. איזה ציון אתה נותן להשתלבות שלהם בעשייה הציבורית?
"מאחר ואין יותר נמוך מאפס אז אני לא רוצה לתת ציון, אבל אני חושב שהשניים שמשויכים לקואליציה מעלו באמון של ציבור גדול מאוד ואנחנו רואים מה קורה עם המערכת הזו. נכון, אין לאף אחד אינטרס ללכת לבחירות אבל בסוף בדמוקרטיה רק בחירות מכריעות את התוצאה. גם אם יצטרכו ללכת לבחירות 4, 5, 6, 7, 8, ו-9 פעמים".
אבל מה שבעבר נחשב מותג מאוד נוצץ וזוהר, כלומר הרמטכ"ל של מדינת ישראל, אולי נשחק קצת. זה מה שאתה אומר?
"נשחק הרבה, למה קצת? הרבה ובצדק, בצדק נשחק. כי בסוף גדלנו וגידלו את חיילינו ואת מפקדינו לסולם ערכים מסוים, לאיזה אינטגריטי ולא להתנהגות פוליטית נלוזה, ממש נלוזה. כשסוגרים עסקה עם שר שישב בכלא ואוטוטו יישב עוד פעם אני שואל את עצמי לאן הגענו? האם אלה האנשים איתם אנחנו סוגרים עסקאות פוליטיות שמריחות רע ונראות רע? אני חושב שלא, אבל עם כל אחד יבואו חשבון בדרך הדמוקרטית הראויה".
אנחנו מדברים על אנשים ששירתו איתך, לצידך
"אל תגרור אותי למקום הזה".
מזמין. הופתעת מההתנהגות שלהם?
"מה זה הופתעתי? לא הופתעתי, כמו שאני אינני מושלם אף אחד איננו מושלם, אבל ציפיתי ליותר, בוא נגדיר את זה ככה".
משניהם או מאחד מהם?
"משניהם, משניהם. בכול צמד, כמו בכל זוג נשוי, יש אחד מוביל ואחד מובל. אני מניח שגם פה יש לנו את אותה הסיטואציה".