בית המשפט המחוזי מרכז הרשיע היום (ראשון) את דוד חיים ברצח גרושתו, אופירה, לפני שנתיים בתל מונד. בנוסף, חיים הורשע גם ביתר העבירות בהן הואשם - שיבוש הליכי משפט ומסירת ידיעות כוזבות.
התובעת בתיק, עו"ד יעל זליג מפרקליטות מחוז מרכז מסרה בתום הדיון: "ביהמ"ש קיבל את עמדת הפרקליטות והרשיע היום את הנאשם ברצח גרושתו אופירה חיים ז״ל. ביהמ"ש קבע כי הנאשם רצח את המנוחה בחניקה וקבר אותה בבור שחפר מבעוד מועד בחצר ביתה. במשך שלושה שבועות חיפשו אותה בני משפחתה עד שהמשטרה עצרה את הנאשם והבינה את פשר היעלמותה. ביהמ"ש אימץ את עמדת הפרקליטות כי יש להרשיע את הנאשם בעבירת הרצח לפי החוק הישן, אשר בגינה עונש מאסר עולם חובה. הנאשם הורשע גם בעבירות של שיבוש מהלכי משפט ומסירת עדות שקר. אנו נטען את עמדתנו העונשית בנוגע לעבירות הנוספות במועד הטיעונים לעונש".
מכתב האישום עולה כי בני הזוג התגרשו בשנת 2004, אולם המשיכו לחלוק מתחם מגורים אחד. לטענת הפרקליטות, דוד חיים החליט לרצוח את אשתו לשעבר על רקע סכסוכים משפחתיים וכספיים. על פי כתב האישום, דוד חיים פנה לעובד שעבד עבורו בגינון וביקש ממנו לחפור בור בחצר האחורית של ביתה של המנוחה, בסמוך לעצי פרי, בטענת כזב כי הוא זקוק לבור לצורך טיפול בנזילת מים. ביום ה-20 ביוני בשעות אחר הצהריים, הצטייד הנאשם בחוט ניילון והכניסו לכיס מכנסיו. בהמשך ביקש הנאשם לשוחח עם המנוחה מחוץ לביתה וביקש ממנה מספר בקשות הקשורות למגוריהם ולבני המשפחה, אך המנוחה סירבה לכל בקשותיו.
בעודם משוחחים הוביל הנאשם את אופירה אל חצר הבית בסמוך לבור. אז התנפל עליה מאחור, כרך בחוזקה את חוט הניילון סביב צווארה וחנק אותה באמצעותו במשך כ-10 דקות, על אף תחנוניה, עד שאפסו כוחותיה והיא נפלה ארצה. בחקירתו סיפר כי "הפתעתי אותה, באתי אותה מאחורה ואז התנפלתי עליה חנקתי אותה עם חבל לא בידיים, חבל דק ניילון שחור כזה, בדקתי לה דופק ראיתי שאין והכנסתי אותה לבור בעדינות. הבור היה מוכן ליום לפני כי חשבתי על זה לפני". "היא הייתה מתה כשהכנסת אותה לבור?", שאל החוקר, "כן, בוודאות כי חנקתי אותה רבע שעה ולא היה לה דופק. בדקתי לה גם בצוואר וגם הבטן שלה לא זזה", הוא ענה.
הנאשם שחרר את המנוחה, אחז בפרק כף ידה על מנת לוודא כי היא אינה בחיים וכן וידא כי אינה נושמת עוד. בהמשך, נטל את חפירה והעמיק את הבור עד שהתאים למידותיה של המנוחה. הנאשם הטמין את המנוחה בבור וכיסה אותה בחול, עד שלא ניתן היה להבחין בדבר.לאחר ביצוע המעשה פעל הנאשם במטרה להסתיר את מעשה הרצח ולמנוע את גילויו. כך, הנאשם ריסק את מכשיר הטלפון הנייד של המנוחה, לקח את תיקה של המנוחה מביתה וגזר את כרטיסי האשראי שהיו בארנקה. את כל אלו, יחד עם חוט הניילון באמצעותו ביצע את הרצח, השליך לפח אשפה המרוחק מביתו. לאחר שהחלו החיפושים בעקבות המנוחה מסר הנאשם עדות כוזבת בתחנת המשטרה לפיה אינו יודע דבר אודות היעלמותה ואף הציג מצג שווא כמי שמסייע בחיפושים אחר המנוחה, על אף שכל העת ידע שאינה בין החיים.
בחקירתו טען חיים כי לא תכנן את הרצח מראש: "אני לא יודע למה החלטתי באותו יום לעשות את זה, האמת רציתי רק להכאיב לה. אבל לא ברמה כזאת שאני אאבד אותה. לא ידעתי לאן זה ילך. בן אדם לפעמים לא שולט בעצמו". בשלב מסוים חזר בו חיים מהודאתו, אבל למשטרה הייתה עדות נוספת, של המטפלת של אימו, שזיפרה כי ראתה אותו חונק את גרושתו.