חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים התריעו היום (ראשון) כי ייתכן שבתחילת השבוע הבא תידרש החלטה על החמרת צעדי המנע נגד התפשטות מגיפת הקורונה, ועל הפרק עלולה לעמוד שוב האופציה של הטלת סגר מלא.
צוות החוקרים המליץ לממשלה להמתין עד לסוף השבוע, כדי לראות האם העלאת המודעות, חובת חבישת מסיכות וסגירת אולמות האירועים יסייעו להגבלת ההדבקה בקורונה.
"מסתמנת התייצבות מסוימת בקצב התפשטות המגפה, אך עדיין לא במידה מספקת. בקצב ההכפלה הנוכחי, בתחילת השבוע של ה-19 ליולי תידרש החלטה על החמרת צעדי המנע, כדי לבלום התדרדרות שעלולה להוביל לכשל ביכולת העמידה של מערכת הבריאות - מהסגרים אזוריים נרחבים ועד כדי הסגר מלא", כותבים החוקרים.
לדבריהם, "יש לוודא איסור מוחלט של התקהלויות בכל מקום סגור. יש להמתין עד סוף שבוע זה ולאפשר בחינה של השפעת צעדי המנע שבוצעו החל מ-2 ביולי".
החוקרים החתומים על המסמך הם פרופ' ינון אשכנזי, פרופ' רן נירפז (מבית חולים הדסה), פרופ' דורון גזית, פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, ד"ר מיכאל אסף ופרופ' נדב כץ - ממכון רקח לפיסיקה ובית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית בירושלים.
התחזית שלהם ממשיכה להיות קודרת. "קצב העלייה במאושפזים נתמכים נשימתית עולה בדומה לקצב העלייה במספר הנדבקים החדשים". לטענתם, מאז תחילת אפריל, מדד זה חוזה באופן אמין גם את התמותה הצפויה ואת העומס בבתי החולים. הם ציינו שהתחזית היא לתוספת של כ-100 נפטרים נוספים עד סוף חודש יולי.
החוקרים הבהירו שהמדד החשוב עבורם הוא כמות החולים במצב בינוני-קשה, ובנוגע לכך הם אומרים שנותר עוד כשבוע של בדיקות: "ההשפעה במדד החולים הנתמכים נשימתית (בינוני וקשה) מעוכבת בכ-13-10 ימים ביחס לשינוי מגמות במגיפה (הנובעים למשל מביצוע צעדי מנע".
בתוך כך אחת מהחוקרות, פרופ' רונית קלדרון-מרגלית (בית הספר לבריאות הציבור, האוניברסיטה העברית) התארחה בתוכניתם של בן כספית ואריה אלדד ב-103FM והתייחסה לאזהרה המדאיגה.
כספית: אז חוקרים מהעברית מזהירים את הממשלה, שלפי קצב התפשטות הנגיף תחילת שבוע הבא סגר מלא, אל תעשי לנו את זה.
"לא, א' אני ממש לא רוצה שום סגר מלא, אני רק חושבת שיש כאן טעות בהבנה. אנחנו לא מבקשים סגר מלא בתחילת שבוע הבא, אנחנו מבקשים לדחות הטלת סגר מלא ולראות לאן המגמה הולכת".
כספית: ברור, לא הבנתי שאתם מבקשים, אתם מזהירים שזה יכול לקרות.
"זה נכון. הנתונים מצביעים על עלייה בקצב החולים הנתמכים נשימתית שהם הבינוניים והקשים בקצה שהוא דומה או זהה לקצב העלייה במאומתים החדשים, וזה קצב הכפלה של 12 יום בערך. ואם אנו היינו היום בבוקר על 236, ואנו מסמנים קו אדום ב-400 - אפשר לעשות את המתמטיקה לבד".
פרופ' אלדד: 400 מונשמים.
"נתמכים נשימתית, זה לא ממש מונשמים".
פרופ' אלדד: מצריכים את המודליטיס של טיפול נמרץ/ מחלקה פנימית מתקדמת עם מכונות, עם אנשים שמבינים בזה. אז 400 זה הקו האדום שאחריו לדעתך אי אפשר להימנע מסגר.
"כן. אם אתה ממשיך באותו קצב בהנחה שהפסיקה של המערכת היא בסביבות ה-1,200 אז כן".
פרופ' אלדד: עכשיו הפגנה של 30 אלף איש בכיכר אתמול, כמה מונשמים זה יתרום לדעתך?
"תלוי כמה היית קרוב לבובוזלה".
פרופ' אלדד: אי אפשר הרבה להתרחק מהבובוזלות.
"אני חושבת שהן שופר לנגיפים, אבל רוב האנשים האנשים היו שם עם מסכות, זו בהחלט סיטואציה צפופה מאוד".
כספית: אני יכול להגיד לך כשזה עלה הציגו לכולם מידע מהמדינות הגדולות שבהפגנות גדולות וכולם היום עם מסכות, מדובר על 99.9% זה לא הביא להתפרצויות אבל עוד פעם אני לא רוצה להיות נביא.
"אני אומרת שוב, במצב של רק מסכות ואנשים עומדים בכל זאת במרחק, אין ספק שהיו שם פחות משני מטרים בין אדם לאדם".
פרופ' אלדד: והחצוצרה מבטלת בעצם את ההגנה של המסכה. כספית: כן אבל אם כל האחרים בלי החצוצרות עם המסכה אז הם מוגנים
"פחות מאשר אם גם הנושף הוא מוגן".
כספית: טוב בסדר, מיצינו הפגנה. תגידי, אבל אומרים רבים, לא רק האיטלקי ההוא, שהנגיף יותר חלש, זאת שמספר החולים הקשים פחות גבוה, וגם אנחנו יודעים יותר טוב לטפל בהם, ובסוף הנזק מסגירת הכלכלה מסגר מלא הרבה יותר גדול מהנזק שיהיה מהתפרצות.
"אז יש כאן למעשה שתי סוגיות. סוגיה אחת, הנזקים הקולטרליים, שאני מסכימה שלא נעשית הערכה מספיק טובה בעיניי ולא מספיק כוללנית של סיכון מול סיכוי, מה יותר מסוכן לחברה הישראלית, למערכת הבריאות הישראלית, האם סגר שבו ננצח את הנגיף או לפחות נוריד את התחלואה בזמן הקרוב, לעומת כל הנזקים שהם כלכליים קשים מאוד, חברתיים קשים מאוד, בריאותיים שבכל מה שהוא לא קורונה, אם אנשים מקבלים טיפולים אחרים או לא מאזנים את הסוכרת שלהם או את לחץ הדם. זה עניין אחד שאפשר להתייחס אליו בסוגיה הזאת של נזק מול תועלת. מהצד השני אם אנו מדברים על תחלואה עצמה, אנו צריכים לחשוב את מונעים את העלייה ולהגן יותר על האוכלוסיות המבוגרות והפגיעות יותר".