בעיצומו של הגל השני וברקע העליה בקצב ההדבקה ונתוני התחלואה בנגיף הקורונה, התארח היום (שלישי) האלוף במיל' עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, בתוכניתם של ינון מגל ובן כספית ב-103FM והתייחס לעובדה שעדיין לא מונה פרוייקטור לטיפול במשבר ושלא הוקמה ועדת חקירה לבחינת התנהלות המדינה בגל הראשון של משבר הקורונה.
מגל: מה קורה באיראן? זה מבצע מתגלגל? היה דיווח אתמול על פיצוץ במפעל כימי.
"אני חושב שהפיצוצים, יש עליהם זרקור תקשורתי, ובגלל שאיראן מדינה ענקית, התחזוקה במפעלים ובגז ובכימיה היא לא הכי טובה בעולם. הסנקציות פוגעות עוד יותר בחלקי החילוף, ומתרחשות באיראן הרבה תאונות. מישהו עכשיו מסתכל על כל תאונה ומחבר אותה כנראה גם למבצעים שבוצעו והם לא תאונות, ולכן זה נראה כמו מסע גדול. אני חושב שהרוב לא שייך למה שאתם הייתם רוצים לדבר עליו".
מגל: כמה מתוך הפיצוצים ששמענו עליהם, שהיו לא מעט, היו מבצעים של יד נעלמה?
"אני חושב שאם ניקח שליש בערך, אם היו עשרה פיצוצים? 3-2, מקסימום 4. אין ספק שיש לאיראן אויבים, יש לאיראן כאלה שמאוד לא מרוצים מהעובדה שהאיראנים בעצם מתקדמים בתכניתם הגרעינית. אולי הם חושבים שיש פה חלון הזדמנויות שיכול להיסגר בנובמבר, בשלישי בנובמבר, אולי ב-20 בינואר 2021 שייכנס נשיא אחר לבית הלבן. זה לא ודאי, אבל יש לזה הסתברות גבוהה ונכון לעשות דברים, מבצעים, שאחרי זה יהיה מאוד קשה לעשות".
מגל: המבצע ממשיך או נגמר?
"אני חושב שהדבר המשמעותי ביותר קרה בנתנז. הסתכלתי על צילומי הלוויין, היה שם פיצוץ מאוד משמעותי, ברכיב מאוד חשוב של תוכנית הגרעין. רכיב שבו האיראנים מפרים את ההסכם ומייצרים צנטריפוגות מתקדמות שיעזרו להם לצמצם את הטווח לפצצה, וזה בדיוק הדאגה של ארצות הברית, של ישראל, של סעודיה. אם היום יש להם צנטריפוגות מבצעיות שעובדות על פי ההסכם, 6,000 מסוג 1ER, שזה תכנון פקיסטני, הם צריכים בערך 6,000 בשביל להעשיר מספיק חומר לפצצה אחת. הצנטריפוגות המתקדמות שכנראה נפגעו יכולות לעשות את זה הרבה יותר מהר".
כספית: עד כמה נובמבר דרמטי? יש אפשרות אם נשיא דמוקרטי נכנס לבית הלבן לאיראנים לעשות פריצה לגרעין, לזנוח את המדיניות, לפרוש מהאמנה וללכת בכל הכוח לגרעין?
"אני חושב שהם חושבים בדיוק על דבר הפוך, הם מאוד רוצים לחזור להסכם הגרעין. ההסכם הוא לא שואה שניה כמו שאמר ראש ממשלתנו, הוא לא ראוי לפרס נובל שני כמו שחשבו בממשל אובמה. הוא הסכם שבשנים הראשונות בסך הכל החזיר את האיראנים אחורה, גלגל לאחור ותקע אותם שם. לכן, בשנים שנקנה שם זמן ותמיד השאלה מה אתה עושה בזמן שאתה קונה, אבל ההסכם הזה בטווח הארוך הוא לטובת האיראנים. בטווח הארוך הוא מאפשר להם להתקדם קדימה, להיות עם תוכנית לגיטימית לגרעין. אם הם רוצים - ההסכם הזה מאפשר להם. לכן הם ירצו לחזור להסכם".
מגל: לו ימצא שישראל אחראית לכל האירועים, כמה זה לוקח אנרגיה מרה"מ?
"אני חושב שזה לוקח ממנו הרבה, ישראל עומדת היום בפני משברים דרמטיים. אחד זה איראן, וזה לא רק גרעין, זה איראן בסוריה. השני זה הקורונה. לכן מאוד הופתעתי שרה"מ התעסק עם סיפוח, שבעיני הוא לא הזדמנות היסטורית - הוא תקלה היסטורית. גם כן בגלל שבעוד חמישה חודשים הסיפוח הזה יגולגל לאחור. זה לא שרה"מ מחליט ועכשיו הקדוש ברוך מוריד קיר ברזל ואלה גבולות ישראל מעתה ועד עולם. גבולות ישראל צריכים לגיטימציה לאומית, אחרת אין להם שום משמעות. אני מזכיר שמי ששולט בשטחים ביו"ש זה צה"ל, זה לא הלגיון הערבי הירדני".
מגל: הסיפוח רלוונטי עדיין?
"יש לי הרגשה שזה עוד לא ירד לגמרי מסדר היום, ואני מאוד מציע שרה"מ יתעסק עם איראן. זה מאוד חשוב".
מגל: במידה והמבצע היה של ישראל, זה ימים שלמים, לילות, כמה רה"מ עסוק במבצע כזה?
"כל מבצע כזה כמו שאמרתי, אני לא יודע אם הסעודים או האמריקאים עשו אותו".
מגל: נגיד שאנחנו.
"זה דורש המון דיונים כי מבצע כזה הוא מבצע שצריך להכין אותו ולראות שהוא יצליח. רה"מ לא רוצה שתהיה לו פרשת עסק ביש, הוא מאוד נכנס לפרטים במבצע כל כך רגיש שיכול להביא עלינו גם תגובה. יש את הרצון של האיראנים לנקום, להרתיע, לכן זה מחייב הרבה מאוד דיונים עם צה"ל, עם המוסד, עם המועצה לביטחון לאומי. רה"מ, אם הוא עובד על פי הספר, על פי מה שנהוג במדינת ישראל, משקיע בזה הרבה מאוד שעות. אחרי זה צריך להחליט ולעשות הערכת מצב, מה הולכים האיראנים לעשות עכשיו".
כספית: יצאת אתמול בסדרת ציוצים על כישלונה של ממשלת ישראל בטיפול במשבר הקורונה, קראת לזה מחדל לאומי וקראת להקמת ועדת חקירה. עד כדי כך?
"בשבילך ברשות שופט".
כספית: בגל הראשון יצאנו טוב ועכשיו אנחנו בגל שני אבל אין תמותה גבוהה וטוב שכך, למה ועדת חקירה?
"אתה מדבר על הגל הראשון ועל התמותה בגל השני ואתה מתייחס למשבר הזה כאילו הוא משבר בריאותי. אנחנו ב-8 באפריל אמרנו 'אתם מתייחסים רק לבריאות ויש פה נושא הרבה יותר כבד שנקרא הכלכלה של ישראל והחברה של ישראל. אתם לא מסתכלים על זה בכלל. אתם בהיסטריה בריאותית שלא מוצדקת. הנגיף הזה הוא לא מוכר, בואו נלמד אותו, בואו נראה איך הוא מתנהג, אבל באותו זמן נסתכל גם על הכלכלה'. אמרנו עוד דבר, 'זה מרתון, זה יהיה פה עד שתהיה תרופה או יהיה חיסון, שנה או שנתיים. נא להיערך'. שני גרפים, האחד - לכופף את גרף התחלואה, ויש גרף אחר שחייבים להציל מצלילה וזה הכלכלה. עוד גרף חשוב כשמנהלים מערכה באי ודאות ובהרבה מאוד מדדים, זה גרף הלמידה, ועל זה צייצתי. אני בא מחיל האוויר, מה יש בחיל האוויר? יש תחקיר, לא חקירה בשביל למצוא אשמים, תחקיר בשביל לראות איך מחר בבוקר עושים יותר טוב ובלי השגיאות שעשינו היום. מדינת ישראל השיגה לעצמה חודשיים לעשות תחקיר, במקום תחקיר עשו מסיבת ניצחון ושלחו אותנו לעשות חיים".
ידלין המשיך: "היו הרבה מאוד שגיאות גם בגל הראשון - אנשים שהורשו להגיע מניו יורק עם מחלה, מה שקרה בבתי אבות, העובדה שיש 27 אחיות עם נייר ועיפרון שעוקבות אחרי שרשרת ההדבקה. ככה לא עוצרים את זה במדינת ההייטק, היינו צריכים לעשות תחקיר על העובדה שבעצם לא ניהלו את הקורונה, לא עם מטה כללי שיכין את כל הדיונים ולא אחרי שהתקבלה החלטה ואף אחד לא מערער שרה"מ צריך לקבל החלטה, לא היה מנגנון ביצוע. זה כמו שנילחם בחיזבאללה, בלי מודיעין, בלי תוכנית מבצעית, בלי לדעת מה התכלית האסטרטגית ומי מטפל בעורף ובחזית. זה נעשה בין שני אנשים ואתם יודעים טוב מאוד מי הם, האחד התפטר והשני עוד לא. אחרי שמחליטים, אין מנגנון ביצוע, לא יורדות פקודות. קראנו את התחקיר ב'ידיעות אחרונות', ראינו איך היו אנשים מאוד טובים שרצו לעשות את המנגנון ולא נתנו להם".
כספית: פרוייקטור? אנשים כמו רוני נומה, אייזנקוט, בנט, יאיר גולן. איך אתה מסביר את זה? שר הבריאות הטרי אמר שהוא ימנה פרויקטור ולא מוכנים לשחרר לו סמכויות, מי אמור לנהל?
"זה בדיוק המשבר הלאומי שקורה לנו, שמסיבות פוליטיות לא מתמנה, לא מי שצריך להכין את כל האינטגרציה של המערכה המאוד מסובכת הזאת, היא מאוד מסובכת, ואין את המנגנון שיבצע".
מגל: לדעתך צריך להעביר למשרד הביטחון את אחריות הטיפול?
"זה אחת האפשרויות. בסוף האנשים הטובים ביותר שלנו נמצאים במערכת הזאת, המערכת יודעת היטב לתפעל אופרציות גדולות. אנשים טובים שיודעים לתכנן, לבצע, לפרטי פרטים, יש להם יכולת לעבד נתונים".
מגל: אז להעביר למערכת הביטחון?
"שתהיה מערכת שמבצעת את זה כמו שצריך. מערכת הביטחון נראית לי מועמדת מספר 1, אבל מישהו שידע לתכלל גם את הנושא הבריאותי וגם הכלכלי".
מגל: אז לדעתך נכון יותר למנות פרויקטור ממשרד הביטחון לתכלול הנושא?
"אני חושב שהפרויקטור צריך להיות ממישהו ממערכת הביטחון שיודע להפעיל אותה, אבל צריך לקבל סמכויות גם בנושא הבריאות והכלכלה".
מגל: ודאי.
"מערכת הביטחון יודעת להיות אחראית על נושאים באחריותה. פה הנושא אינטגרטיבי, לרוחב, היה צריך לבנות את זה. היו לנו חודשיים לבנות את המערך הזה ובזבזנו אותם, התחלנו את הקרב מחדש אחרי שניצחנו בגל הראשון".
מגל: לדעתך סיפור הקורונה חמק לביבי בגלל איראן?
"לא, הוא חמק לו בפוליטיקה, אני רוצה מילה על הכלכלה. הרשת הביטחון החברתית מאוד חשובה ואני מאוד מקווה שבתוכנית השלישית יצליחו להעביר את הכסף למי שבאמת נכון שיקבל אותו. אבל זה הטקטיקה לטווח הקצר, מי עוסק ב-2021? איך יוצאים מהמשבר הזה? הסבה מקצועית נכונה, פרויקטים שזה ההזדמנות לקדם, תשתית, הייטק, תעשייה ביטחונית. לא נוכל לנצח לשלם צ'קים, ועוד יותר לקחת חוב שיהיה על הדורות הבאים או יהרוס לנו בכלל ויכניס אותנו לאינפלציה מאוד קשה, כמו שהיה אחרי מלחמת יום הכיפורים. גם את זה צריך לתכנן קדימה ואי אפשר שטווח התכנון הוא החדשות אתמול".