עלייה וקוץ בה: כידוע, לא נעים לקלקל מסיבה, אבל צריכה להיות איזו מחויבות לאמת שונה, או לפחות לזווית אחרת של הדברים. כוונתי לדיווחים המתפרסמים באחרונה באמצעי התקשורת בישראל על גידול שחל – ויחול - בהיקף העלייה לישראל מקרב יהודי ארצות הברית כתוצאה ממגיפת הקורונה.
אני כופר בתחזיות המבשרות על גידול בעלייה לישראל, אף כי לא ביצעתי סקר בעניין. לטענתי, כל הערכה המתבססת על הקורונה כגורם מרכזי למה שקרה או מה שיקרה בעתיד – היא מוגזמת במקרה הטוב.
כידוע, הקורונה אינה מגיפה יהודית. נדמה שלארגונים ולאנשי ציבור בישראל, שלפתע מגלים דאגה למצבם של יהודי ארצות הברית, קשה להפנים שהנגיף לא פגע בקהילה היהודית בארצות הברית באופן מיוחד: לא בשיעור הנדבקים, החולים והמתים ולא בתחום התפקוד הארגוני, עד כמה שבכלל קיים תפקוד כזה. אם כבר, הנגיף העניק רוח גבית וחשיפה תקשורתית לקשיים שעמם מתמודדת הקהילה זה שנים; מציאות שבמדינת ישראל לא פעם מתעלמים ממנה. גם הגידול בתקריות אנטישמיות שנרשם באחרונה איננו תוצאה ישירה של הקורונה. הלכי רוח של ייאוש וזעם הרווחים באוכלוסייה בארצות הברית נתנו עידוד לגורמים גזעניים קיצוניים, כולל אנטישמיים. כבר היו דברים מעולם: התפרצויות של גילויי אנטישמיות שניזונו ממשברים והתפוגגו כעבור זמן.
מייסד וראש ארגון “נפש בנפש”, הרב יהושע פס, פרסם לאחרונה מאמר שבו טען כי “מספר שיא של יהודים מארצות הברית וקנדה מקדמים בימים אלה את תהליך העלייה לארץ”. לרב פס ולארגונו מגיע צל”ש על פעילותם בשנים האחרונות לעידוד עלייה וסיוע לעולים להתאקלם בארץ. אבל אם הרב פס, כפי שעולה מדבריו, מתייחס לקורונה כאל הגורם שיביא ארצה “מספר שיא” של יהודים, אני בוחר לפקפק בדבריו.
משיחות עם רבנים ועם עסקנים קהילתיים, עולה כי אין בשטח סימני התעוררות מיוחדים לעלייה ארצה בקרב מגזרים בקהילה שהם בקשר הדוק עמם. “להערכתי, אלה שהעלייה לארץ הפכה אצלם כעת ליעד אקטואלי הם יהודים ששוקלים עלייה ארצה זה שנים. החרדה מנגיף הקורונה קצת מדרבנת אותם”, אומר בכיר בקהילה היהודית.
מהשיחות עולות תגובות של לעג לדיווחים על כך שארגונים וגורמים בישראל מבקשים לסייע לקהילה היהודית בניו יורק. “ממה שקורה בפוליטיקה בישראל, ומהסיפורים על המשבר הכלכלי ומספר המובטלים, נראה כי ישראל זקוקה בדחיפות לסיוע של הקהילה שלנו”, אמר רב קונסרבטיבי.