ביי ביי, גברת סמדג'ה: וואו, איזה פרק. אמש קיבלנו לראשונה פרק שאף על פי שנמרח כולו על מועצת שבט אחת, הוא אשכרה היה מעניין, ואפילו עם סוף שמח. מה עשיתי שמגיע לי כל הטוב הזה?
מועצת השבט מתחילה בבנאליות הרגילה: גיא שואל שאלות לקוניות כדי להדליק את ליטל – ומשם ליצור את האקשן הקבוע המאפיין את המועצות, מבלי לדעת שהפצצה האמיתית של הערב הולכת להגיע מכיוון אחר. "אני מרגישה קצת מחוץ לברית הזו, שלא מתייחסים אליי ואני לא חלק מקבלת ההחלטות", פותחת אלינה את המבערים ומבלי שנספיק להגיד רוי בוי – העיניים של ישראל, אסי וליטל נפערות לרווחה. "זו בגידה", "אני לא מאמין", "וואו", "אני בשוק", מזדעקים בזה אחר זה הבוזגלוס, שלא מאמינים כי 'אחת משלהם' יוצאת נגדם בפורום שכזה. אף על פי שברור לכל שאלינה אכן אחרונה בהיררכיה, אבל היי, למה לא לכעוס אם אפשר?
בינינו, הם כמובן צודקים. כלומר, תגובתם מוגזמת לאין שיעור אבל לכאורה, הטיימינג של אלינה בעייתי: הלא מבחינתם, אלינה היא חלק אינטגרלי מהברית ופתיחת משקעים אישיים לעיני הג'רביז זה מתכון לאסון. בנוסף, ברור היה שסצנת ה'מסכנה שאיש לא מתייחס אליה'' היא רק קרקע פוריה לדרמה שעתידה להתרחש בהמשך, שכן בתסריט הכי גרוע הם לא שיערו שאלינה תתהפך ותדיח את מי שהכתירה כשושבינה שלה ביום חתונתה. מבחינת עידן וירדן, זהו כמובן יום חג – הברית המובילה מתפוררת אל מול עיניהם, והגדילה לעשות אלה, ראש צוות דוגמניות בבוזגלוס, שנקרעה מצחוק מהסיטואציה והודתה בלי היסוס שאלינה אכן האחרונה בחשיבותה, וצודקת באמירותיה.
מכאן, נכנסנו לשצף התכתשויות כשגיא והג'רביז מגבים את אלינה, שכאמור משתפת את תחושותיה וזוכה בתגובה לשצף תלונות, מבטים מאוכזבים ואמירות רגועות כמו "טעיתי בכל מה שחשבתי עלייך" (ל. סמדג'ה). אתם יודעים, עניין שבשגרה כשמדובר בתרבות שיח אצל ישראל וליטל. מה שנקרא, לא הופתענו.
מה שדווקא כן הפתיע הוא הנאום של בני. חברים, למי שיש מקום פנוי בבית – אנא עדכנו את בני ברוכים, שכן יש לו ים של רגשי נחיתות שלא זוכים למענה. משום מקום, צץ האיש, התלתלים ותנועות הידיים המוגזמות והזדעק: "אני מזדהה עם אלינה, גם אני במקום האחרון בברית שלי. אין לי מושג למי הם מצביעים היום!". ובכן, שני דברים, מיסטר ברוכים: ראשית, אין לך קול (כי הצלחת להפסיד לאילנה אביטל, שוב), ואתה מגיע למועצה כשאתה רלוונטי כמו המשפטים חסרי התכלית של גיא בסוף הפרק. שנית, לא חשבת לבוא בעצמך ולתהות מה קורה? מי חשבת שיבוא מיוזמתו לעדכן את חסר הקול?
בתגובה, עידן כמובן נרתם להרגיע את הרוחות ולהתנצל בפניו (בכל זאת, לא תמיד בני יהיה כזה USELESS) ואותי השאיר עם המחשבה, שאם אסי היה נוהג באותו אופן – אולי אלינה הייתה משתכנעת להישאר בבריתה. אופסי?
אוי, אלינה. השורדת שלחייה במשחק אפשר לקרוא "יש ילדים זיגזג". חוץ מגיא זוארץ, עם כל השורדים באי היא הייתה בברית באופן כזה או אחר, והופ – גם אמש זכינו לראות אותה נוטשת את בריתה וחוצה את הגבול לג'רביז הספורטיביים. האם המהלך שנקטה נכון לה? בשלב זה, כנראה שכן – בכל זאת, מעמדה יהיה גבוה משל בני לאות הערכה על התעוזה ומקום 4 אכן משמעותי יותר מ-6. אבל בפועל, אלינה הגיעה לדד אנד מבחינתה – וגם אם תצליח, איכשהו, להעפיל לגמר – אני בספק אם יהיה מושבע אחד שיצביע עבורה. זוכרים את דן מנו? אז ככה, אבל בפחות תחכום, ועם הרבה יותר דמעות. טוב נו, לפחות ירדן ג'רבי אוהבת אותך עכשיו, מאוד, זה אף פעם לא מזיק.
אז ליטל הודחה, כן, זה אכן קרה. היפרדו יפה "מהקיסקוסים", הגידו שלום ל"$%^#$^" שמופיעים בתחתית דבריה כמעט בכל פריים, זהו. לא אכחיש, אני שמחה לחזור לצפות בפרק בווליום נורמלי ולא על מיוט, אבל אין מנוס מלהודות שהאקשן והעניין בתוכנית נבע בעיקר מהשהות שלה שם. חתול רחוב, עכשיו כל האחריות על הכתפיים החטובות שלך, אתה מוכן?
רגע לפני שכיבו לה את הלפיד באופן סופי, נלחמה ליטל באילנה על המלכות בבקתה. לאחר משימת ידיים פיזית (רק אזכיר שהפרקים הקודמים הוכיחו את עוצמת הזרוע הקדמית של אביטל), נכנעה ליטל תחת המשקל הכבד ואילנה, שוב, בפעם המי יודע כמה – ניצחה! אין מילים לתאר את ההפתעות שהאישה הזו מעבירה אותנו. שאפו, אני אפילו לא מצליחה לצחוק על זה.
הצצה לפרק הבא מגלה לנו שבני שוקל לעבור לבוזגלוס אחרי מבט כריזמטי ונאום שכנוע מפיו של השייח, ואני אומרת: להשתכנע מהמילים של אסי זה הכי עדי ביטי בתחילת המשחק. וחוץ מזה, זה להיות באותה ברית עם אלה, אתה בטוח שאתה מסוגל לזה? וגם: אסי וישראל עוברים לאסטרטגיה הקבועה לאחר שמישהו מערים עליהם ומבקשים מאלינה לא לפנות אליהם, לעולם. בלי להעליב ישראל, אבל אם להשוות את החוויות שלך מהרחוב לשירים של עידן חביב, אני חוששת שהיא תשמח לוותר עליך. לא בטוחה, אבל ככה נדמה לי. על זה ליטל הייתה אומרת: "שמחת זקנתין". להתראות גברת סמדג'ה, נתגעגע! נראה לי.