סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי תאונת עבודה היא תאונה שאירעה לעובד תוך כדי העבודה ובעקבותיה. כלומר נדרש שיתקיים קשר של סיבה ותוצאה בין עבודתו של העובד ובין הפגיעה שנגרמה לו. במסגרת החוק נקבע כי גם תאונה שאירעה לעובד בדרך אל העבודה או ממנה תיחשב כתאונת עבודה.
רוצים לדעת עוד על תאונת עבודה? לחץ/י כאן
קבלת טיפול רפואי ראשוני לאחר התאונה
עובד שנפגע בתאונת עבודה, זכאי לקבל טיפול רפואי ראשוני בעקבות הפגיעה. עזרה ראשונה יכולה להינתן לעובד על ידי קופת החולים, בית חולים, מד"א או מרפאה לרפואה דחופה הנמצאת בסמוך למקום שבו אירעה הפגיעה. את המשך הטיפול הנפגע זכאי לקבל בקופת החולים שבה הוא מבוטח ואף יהיה פטור מתשלום השתתפות עצמית עבורו.
לצורך קבלת הטיפול הרפואי בקופת החולים, עובד שכיר שנפגע בעבודה צריך לפנות לקופת החולים שבה הוא מבוטח עם טופס הפניה שקיבל מהמעסיק לקבלת טיפול רפואי לנפגע בעבודה - טופס בל/250.
הגשת תביעה לדמי פגיעה
אם המוסד לביטוח הלאומי הכיר בפגיעה כתאונת עבודה, לאחר הגשת תביעה לדמי פגיעה, העובד שנפגע יהיה זכאי לקבל דמי פגיעה בכפוף לכך שהוא אינו מסוגל לעסוק בעבודתו או בכל עבודה אחרת ונזקק לקבל טיפול רפואי.
יש לציין כי סכום דמי הפגיעה היומי הוא בגובה שלושה רבעים משכרו הרגיל של העובד ומוגבל עד לסכום מקסימלי של 1,114 שקלים ליום נכון לשנת 2020. ניתן לקבל דמי פגיעה מהביטוח הלאומי עד לתקופה מקסימלית של 91 יום.
תביעה לקביעת דרגת נכות
לקראת תום תקופת תשלום דמי הפגיעה רצוי להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקביעת דרגת נכות (תביעה לגמלת נכות) לא יאוחר מתום 12 חודשים מהמועד שבו הוכרה הפגיעה על ידו. חשוב לשים לב למועד הגשת התביעה שכן שיהוי בהגשתה עלול לגרור הפחתה של סכום הגמלה או המענק.
לאחר הגשת התביעה לקביעת דרגת נכות, יזומן הנפגע לוועדה רפואית שתקבע את דרגת נכותו. לוועדה ניתן להגיע בליווי מלווה או עורך דין שרשאי לייצג את הנפגע בפניה. במהלך הוועדה חשוב להגיש למזכיר הוועדה את המסמכים הרלבנטיים שלא צורפו לתביעה המקורית כולל מסמכים רפואיים, תוצאות בדיקות הדמיה ורנטגן וחוות דעת רפואית במידה וקיימת.
מענק או גמלה חודשית לנפגע בעבודה
אם נקבעה לנפגע נכות קבועה בשיעור של 20% או יותר הוא יהיה זכאי לקבל גמלה חודשית עד לגיל פרישה. נכות קבועה בשיעור שבין 9% ועד ל-19% תזכה את המבוטח במענק חד פעמי ואילו נכות זמנית בשיעור של 9% ומעלה מזכה את הנפגע בגמלה חודשית עד לסיום תקופת הנכות הזמנית.
חשוב לציין כי ניתן להגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית תוך 30 יום ממועד קבלת ההחלטה. ועדת הערר רשאית לשנות את החלטת הוועדה או לאשרה. במקרה שבו ועדת הערר שוקלת להפחית את שיעור הנכות שקבעה הוועדה הרפואית, אפשר לבטל את הערר ולהשאיר את אחוזי הנכות כפי שנקבעו בתחילה.
כדי להביא למיצוי מירבי של הזכויות בפני המוסד לביטוח לאומי מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין שמתמחה בתחום התביעות לביטוח לאומי אשר יעניק למבוטח ייעוץ משפטי לאורך ההליך. יתרה מזאת, ליווי של עורך דין מקצועי ומנוסה בפני הוועדות הרפואיות יסייע להבהיר לוועדה מהי השפעת התאונה על תפקודו של העובד ועל יכולת ההשתכרות שלו.
הגשת תביעה נגד המעסיק או נגד גורם אחר שאחראי לתאונה
לאחר מיצוי ההליכים מול המוסד לביטוח לאומי במקרה של תאונה שאירעה עקב רשלנות של המעסיק או של גורם אחר, העובד שנפגע יוכל להגיש תביעת פיצויים נפרדת נגד הגורם שהתרשל. לצורך הגשת תביעת פיצויים נזיקית בגין רשלנות, הנפגע יידרש לצרף לתביעתו חוות דעת מטעם מומחה רפואי שיעריך את הנכות שנגרמה לו בעקבות התאונה. חשוב לציין כי בתביעת פיצויים בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה קביעת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי תחייב את הצדדים גם במסגרת הליך משפטי.
בכל מקרה, ייעוץ משפטי של עורך דין שעוסק בייצוג של נפגעי עבודה יסייע לכם למצות באופן מיטבי את הזכויות מול המוסד לביטוח לאומי ומול הגורם שנושא באחריות לתאונה. מומלץ לפנות לעורך דין מוקדם ככל האפשר בסמוך לאירוע התאונה כדי לגבש אסטרטגיית פעולה שתבטיח כי זכויותיכם לא יקופחו.
הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לתאונות עבודה LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.