במהלך 12 השנים האחרונות, מאז פרישתם של נצ"מ (בדימוס) עו"ד אברהם שי ועו"ד יפעת שי יוספזון ממשטרת ישראל, לוחמים השניים עבור שוטרים וסוהרים בכל ההליכים הפליליים והמשמעתיים.
עו"ד שי יוספזון מספרת: "דווקא שוטרים, אשר אמורים להיות מודעים לזכויותיהם כנחקרים, נמנעים מפניה לקבלת ייעוץ מעו”ד לפני או בזמן חקירה. זו טעות הרת גורל".
משרד עורכי דין שי-יוספזון ושות' הוא הבית של השוטרים והסוהרים בכל בעיה משפטית
עברם המפואר של עוה"ד אברהם שי ויפעת שי יוספזון במשטרה, הופך את משרד שי-יוספזון ושות’, באופן טבעי, לביתם של השוטרים והסוהרים בכל בעיה משפטית וזאת החל משנת 2008 עם הקמת המשרד. כדור שלישי ורביעי למשפחה של שוטרים וקצינים בכירים (10 במספר) הם חשים מחויבות עמוקה לסייע לשוטרים וסוהרים. שליחות של ממש.
עו”ד אברהם שי שירת במשטרה 30 שנה, 24 מתוכן בתפקידי פיקוד בכירים, בעיקר בתחום החקירות, התביעות והמודיעין. הוא ניהל עשרות רבות של צוותי חקירה מיוחדים (צח”מ) במאות זירות רצח, עבירות פשע, בפיצוח יעדים עבריינים. בשני תפקידיו האחרונים שימש כסגן מפקד מרחב חוף, וכקצין החקירות והמודיעין של המחוז הצפוני (המורחב) של המשטרה.
עורכת הדין יפעת שי-יוספזון, שירתה אף היא במשטרת ישראל החל משנת 2003 במשך מספר שנים בתפקידי אג"מ ואק"מ.
הטעות הנפוצה של השוטרים היא שהם נמנעים במכוון מפניה לעורך דין, לשם ייעוץ לפני או בזמן חקירה, כשהביטוי השגור בפיהם "אני לא צריך עו"ד מה אני עבריין?". הם לא מבינים שתפיסה זו עלולה לסבך אותם גם כשהם חפים מפשע ולהותיר בסימן שאלה את המשך שירותם בחיל.
דווקא אנשים נורמטיביים זקוקים לייעוץ בטרם חקירה יותר מכולם. העבריינים, כבר "מסתדרים" בכוחות עצמם. ייעוץ משפטי בשלבי החקירה הראשונים ואף טרם החקירה, יכול למנוע הסתבכויות והשלכות חמורות עבור השוטרים והסוהרים בהמשך.
במה שונה ייצוג של שוטרים וסוהרים מייצוג של כל אזרח אחר?
"המטרה של כל אזרח היא לסגור את תיק החקירה המתנהל נגדו, ולהימנע מכך שהתביעה תגיש נגדו כתב אישום. עבור שוטר/סוהר, המצב מורכב יותר. גם אם התיק הפלילי נגדו ייסגר, עלולים להינקט נגדו הליכים משמעתיים. לכתב אישום משמעתי בבית הדין למשמעת (ביד”מ) הן במשטרה והן בשב"ס עלולות להיות השלכות משמעותיות על המשך שירותם ולחילופין המשך קידומם בארגון. אף לעילת סגירת התיק, ישנה השפעה על עתידו של השוטר/הסוהר בארגון".
משרד עוה"ד שי יוספזון ייצג ומייצג מאות שוטרים וסוהרים בהליכים פלילים ומשמעתיים במח”ש (המחלקה לחקירות שוטרים) ביאח”ס (היחידה הארצית לחקירות סוהרים) ובביד”מ (בית דין למשמעת), וכן בשימוע לפני פיטורין במחלקת אמצעים מנהליים בשני הארגונים.
במהלך שירותו כקצין משטרה, ייצג עו"ד שי בהתנדבות, שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”מ) והביא לזיכויים של שוטרים וקצינים רבים. לקראת סיום שירותו, הוסמך ושימש עו”ד שי כשופט (נציג המפקדים), בבית הדין לערעורים במשטרה.
עורכי הדין אברהם שי ויפעת שי-יוספזון מציינים: "אנו רואים בכל שוטר וסוהר, בראש ובראשונה אדם, איש משפחה שמקדיש עצמו לשירות הציבור ואף מסכן את עצמו לצורך כך במהלך שירותו. אנו מודעים לחשיבות התמיכה וההיכרות עם המערכות מבפנים, מעבר לייעוץ משפטי קר. אזנינו תמיד קשובות. ייצוג שוטרים וסוהרים היא שליחות עבורנו", מסכמים השניים.
כתב האישום ייחס לקצין הבכיר ביצוע עבירה של תקיפה
בית משפט השלום בחיפה זיכה קצין משטרה בכיר מעבירת תקיפה בעקבות ליקויים בזיהוי הנאשם, ומחדלי חקירה נוספים. לאחר בחינת כלל העדויות והראיות קיבל השופט את טענותיהם של עורכי הדין ממשרד שי, יוספזון ושות' וקבע כי היחידה החוקרת לא ערכה מסדרי זיהוי שהתבקשו בנסיבות העניין. לפי קביעת השופט, מטרת החקירה המשטרתית (במקרה זה חקירת מח"ש) היא למצוא ראיות לחשיפת האמת גם אם היא עשויה להביא לזיכוי החשוד.
בכתב האישום, נטען כי קטין בן 16 שהמתין יחד עם שלושה חברים ומדריך פנימייה במטה המרחב, הותקף על ידי הנאשם. על פי כתב האישום, בין הנאשם ובין אחד מחבריו של המתלונן התפתחו חילופי דברים אשר במהלכם המתלונן חייך. בהמשך, נטען כי הנאשם אחז בידו של המתלונן, כופף אותה לאחור, השכיב אותו על הרצפה ודרש ממנו להתנצל. כאשר הוא שאל מדוע עליו להתנצל נטען כי הנאשם סטר לו על לחיו הימנית, משך בשערו וקילל אותו.
השופט ציין כי לא הייתה מחלוקת אודות עצם התרחשותו של האירוע, לנוכח הגרסאות שמסרו, המתלונן, שלושת חבריו והמדריך שהיה עימם. עם זאת התעוררה מחלוקת ביחס לזהות התוקף, מאחר שהנאשם טען כי הוא לא תקף את המתלונן.
בחקירה נגדית שניהלו עורכי הדין אברהם שי ויפעת שי - יוספזון, סנגוריו של הנאשם, השוטר שהעיד כי שמע את הנאשם במהלך ההתרחשות מסר כי הוא אינו יכול לומר בוודאות שהנאשם היכה את הקטין מאחר שלא ראה את ההתרחשות. נוסף על כך, שלושת חבריו של הקטין שהותקף, לא יכלו לזהות את התוקף ולמסור תיאור מדויק שלו.
עורכי הדין הפנו לתיאורים השונים שמסרו העדים ביחס לחזות התוקף אשר נעדרו אחידות בכל הקשור לצבע שיערו, גוון עורו וצבע התג שענד בעת התקרית.
עוד נטען כי חישוב מצבת כוח האדם שביצעה המאשימה אשר לפיו שהו במחלק ארבעה שוטרים בלבד אינו עומד במבחן המציאות. זאת מאחר שלפי טבלת הנוכחות באותו היום שהו במחלק שבעה שוטרים ועוד מספר לא ברור של שוטרים אחרים שייתכן שהיו במקום ואף לבשו חולצת מז"פ. לפיכך נטען כי ייתכן שהתוקף הוא שוטר ששייך למחלק אחר, או אחד מאנשי המז"פ שעובדים בבניין.
הסנגורים הוסיפו כי אף לא אחד מהעדים התייחס לצבע עיניו של התוקף. לטענתם, מאחר שצבע העיניים של הנאשם הוא ירוק - כחול, מדובר במאפיין ייחודי ויוצא דופן והיעדר אזכור שלו מטיל ספק ביחס לזהות התוקף.
עורכי הדין ממשרד שי, יוספזון ושות' הפנו למחדלי חקירה ולסתירות בגרסאות העדים
יתרה מזאת, עורכי הדין ממשרד שי, יוספזון ושות' הפנו לסתירות בגרסאות העדים ולמחדלי חקירה של התביעה שבראשם היעדר ביצוע של מסדרי זיהוי לעדים.
היחידה החוקרת הייתה מחויבת לערוך מסדרי זיהוי אך לא עשתה זאת
לפי קביעת השופט, לנוכח הבעייתיות בהודעתו של שוטר השח"ם והכחשתו של הנאשם כי היה מעורב באירוע, הייתה היחידה החוקרת מחויבת לערוך מסדרי זיהוי. זאת, כאשר שלושה מהעדים טענו כי היו יכולים לזהות את התוקף והנאשם אף הוא דרש ביצוע מסדרי זיהוי.
השופט קיבל את טענותיהם של עורכי הדין אברהם שי ויפעת שי-יוספזון וקבע כי במקרה זה ביצוע מסדרי זיהוי התבקש והתחייב כדי לאשש או להפריך את גרסתו של שוטר השח"ם.
בסופו של דבר פסק השופט כי הסתמכות כמעט בלעדית על עדותו של שוטר השח"ם אינה נכונה מבחינה ראייתית, כאשר הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח היעדר ביצוע מסדרי זיהוי. לפיכך הוא החליט לזכות את הנאשם מעבירת התקיפה שיוחסה לו.
לפניה ישירה אל משרד עורכי דין שי, יוספזון ושות', לחץ/י כאן
הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין למשפט פלילי LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.