שרידי כנסיה מרשימה בת כ-1,300 שנה, בעלת רצפות פסיפס מעוטרות, נחשפו לאחרונה בחפירות של רשות העתיקות בכפר הצ'רקסי כמא שבגליל התחתון, בשיתוף עם המכללה האקדמית כנרת ובסיוע מתנדבים מהאזור. הארכיבישוף הקתולי ד"ר יוסף מתא, ראש הכנסייה היוונית-קתולית בישראל, הגיע להתרשם בעצמו מהשרידים הקדומים.
החפירה – בניהולה של נורית פייג מטעם רשות העתיקות, ובשיתוף עם פרופ' מוטי אביעם מהמכללה האקדמית כנרת, התקיימה לקראת הקמת פארק משחקים, ביוזמת המועצה המקומית כפר כמא וקק"ל. לדברי פייג, "הכנסייה כללה חצר קדמית גדולה, מבואה ואולם מרכזי.
היא ציינה כי ייחודה של הכנסיה מצוי בקיומם של שלושה אפסיסים (גומחות תפילה), אולם התווך והסיטראות רוצפו בפסיפסים אשר שרדו בחלקם. עיטורם הססגוני בולט, ושולבו בהם דגמים גיאומטריים וצמחיים בצבעי כחול, שחור ואדום. ממצא מיוחד שנתגלה היה רליקוריום (תיבה מאבן) קטן, אשר שימש לשמירת שרידים קדושים.
באתר נחשפה שורת חדרים נוספת, אשר היתה צמודה לכנסיה ועל פי בדיקה של רדאר חודר קרקע אשר הופעל על ידי ד"ר שני ליבי, קיימים באתר חדרים נוספים. לדברי החוקרים, "לא מן הנמנע, כי מכלול גדול זה היה מנזר".
כנסיה קטנה יותר, בעלת שתי קפלות, נחשפה בתחילת שנות ה-'60 בכפר כמא, ובה נמצאו כתובות. כנסיה זו תוארכה למחצית הראשונה של המאה ה-6' לספירה. לדברי החוקרים, "נראה כי הכנסייה בכפר והמנזר אותו חפרנו, שייכים לאותה התקופה".
הגילוי החדש, מרמז כנראה על מקומו החשוב של הכפר הנוצרי ששכן במקום בעבר הרחוק. בשנת 1876, כאשר התיישבו בכפר כמא הצ'רקסים בני שבט השפסוגים, הם השתמשו באבני הכפר הקדום כדי לבנות את בתיהם הראשונים.
הם ציינו עוד שחשיפת הכנסייה בכפר כמא תתרום למחקר רחב היקף על היישוב הנוצרי בגליל, שמנהלים פרופ' מוטי אביעם וד"ר יעקב אשכנזי ממכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית באקדמית כנרת.