לא רק המתח בין ישראל לחיזבאללה עלה מדרגה בעקבות מותו של איש חיזבאללה בתקיפה בסוריה המיוחסת לישראל. יש גם מתח גדול בלבנון בעקבות קריאתו של ראש הכנסייה המארונית, הפטריארך בשארה בוטרוס א־ראעי, להכריז על לבנון כמדינה ניטרלית. בדרשה השבועית שלו בימי ראשון, לפני שבועיים, התייחס הפטריארך למשבר הכלכלי והפוליטי המסכן את קיומה של המדינה וטען כי הכרזה על לבנון כניטרלית תוציא את לבנון מהמשבר. לדבריו, ארצות הברית ואירופה יבואו לעזרת לבנון, כמו גם הקרן המוניטרית העולמית ועוד.
בדבריו אלה הוא הכניס את לבנון למשבר נוסף, לסחרור פנימי בין הכוחות הפוליטיים הנמצאים תחת לחץ לנקוט עמדה בסוגיית הניטרליות. הקיטוב שהיה קיים בין הכוחות האתניים צף על פני השטח במלוא עוצמתו והמחיש עד כמה המדינה מחולקת סביב סוגיית הניטרליות.
הפטריארך לא הבהיר לאיזה סוג ניטרליות הוא מייחל: האם בסגנון שווייץ, או ניטרליות על ידי שמירת מרחק מהבעיות במזרח התיכון. מקריאה בין השיטין אפשר לנחש שהוא התכוון שלבנון תתרחק מהמלחמות באזור. אומנם הוא לא אמר זאת מפורשות, אך נראה היה כי דבריו מופנים במישרין לחיזבאללה. כולם הבינו זאת, כולל הארגון עצמו.
אלא שכדי לרצות את חיזבאללה ולעשות נפשות להצעתו, הפטריארך החריג את ישראל מהצעת הניטרליות שלו, כלומר ההתנגדות לישראל והתמיכה בפלסטינים הן מחוץ לניטרליות. מבחינת ראש הכנסייה, ישראל היא אויב שיש להתנגד לו. על בסיס ההדדיות, מותר גם לישראל לראות בלבנון מדינת אויב. כאן חולשת ההצעה של הסמכות הנוצרית העליונה, ואולי גם תעודת הקבורה שלה. איך הפטריארך דורש שחיזבאללה יתרחק מאיראן ומסוריה כחלק מיישום הניטרליות, ובאותה נשימה הוא מסכים שארגון הטרור ימשיך בהתנגדות המזוינת נגד ישראל?
מאחר שהקריאה באה מהרשות הכנסייתית העליונה בחר חיזבאללה להגיב דרך הסמכות הדתית השיעית העליונה. בכך הוא חיפש להימנע מעימות עם שאר הקבוצות הפוליטיות. עד מהרה הנוצרים הדרוזים ותנועתו של חרירי התייצבו לימינו של הפטריארך, ואילו השיעים ובראשם חיזבאללה התייצבו נגד.
חיזבאללה לא אהב את יוזמת הפטריארך. הוא הבין שהיא מכוונת אליו וליחסיו עם איראן וסוריה. הארגון חיבר את יוזמת הפטריארך לדברי הביקורת שהשמיעה שגרירת ארצות הברית בביירות נגד הארגון. הארגון גם חושש מהחלטת בית הדין הבינלאומי אשר הוקם אחרי רצח ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק חרירי, ואמור לפרסם את פסק הדין שלו בתחילת אוגוסט. חיזבאללה מחבר את כל האלמנטים הללו ורואה מזימה גדולה נרקמת נגדו. כמובן שאם יהיה צורך להשתמש בכוח מדוד, לא יירתע.
כאן חוזרים למתח מול ישראל. נסראללה מבין שאין הצדקה מצדו להגיב על מותו של חבר ארגון זוטר. אבל תגובה מצדו עשויה לחזק את התנגדותו לניטרליות. נסראללה יראה לכולם מי עדיין בעל הבית בלבנון. ישראל איננה מעורבת בסוגיית הניטרליות, אבל חיזבאללה עלול להתפתות ולנצל את המתח שנוצר על הגבול כך שישרת אותו בזירה הפנימית.