גל פניות בתום הסגר/ בר אילוטוביץ

"אני מעצבת פנים כבר שמונה שנים, בוגרת מכללת שנקר, שעוסקת בעיקר בעיצוב של בתים ודירות פרטיות. דווקא תחילת השנה הייתה חלשה מבחינת עומס עבודה, בין היתר כי המשק היה נתון בקיבעון בגלל שלוש מערכות הבחירות. הרגשנו שאנשים 'יושבים על הכסף שלהם' ונמנעים מלהחליט אם לרכוש נכס או להשקיע בשיפוצים, עד שיידעו לאן נושבות הרוחות. בנוסף, כשהגיעה הקורונה היא גרמה להקפאה של חמישה־שישה פרויקטים שכבר היו אצלי בשלבי סגירת חוזה, וזה רק הוסיף לתחושה של הלחץ.

"בזמן הסגר הגדול לא ממש הפסקתי לעבוד, גם כי ענף הבנייה מוגדר חיוני וגם בגלל שאנשים היו באמצע תהליך השיפוץ או צריכים לעבור דירה והעבודה הייתה חייבת להימשך. את רוב הייעוץ מול הלקוחות אומנם עשיתי דרך הטלפון, אבל היו ימים שהייתי צריכה לצאת לפגישות בשטח עם בעלי מקצוע כמו קבלנים ונגרים.

"ההפתעה חיכתה לי בסוף הסגר, כי הפרויקטים שהוקפאו לפניו - חזרו ובגדול. נרשמה עלייה חדה בכמות הפניות ובהתעניינות של לקוחות חדשים. למה? כי אנשים היו תקועים כל התקופה הזו בבית שלהם, והרגישו שהם לא מרגישים בו טוב ושהם רוצים לשפר אותו. למשל, כשאי אפשר לצאת למסעדות ואז מגלים שהמטבח לא ממש נוח לעבודה. זה עורר הרבה מאוד רגשות. יש לקוחות שאמרו לי 'הבית שלנו עצבן אותנו בתקופת הקורונה, ואנו רוצים להתכונן יותר טוב לסגר הבא, במידה ויהיה'. זה משהו שמאוד חשוב לי בעבודה - לגרום לאנשים להרגיש יותר טוב בבית שלהם, עם החפצים והצבעים והעטיפה הנוחה להם. אם היית מדבר איתי בחודש מרץ, הייתי בטוחה שזה יהיה ההפך, אבל המציאות הוכיחה לי שטעיתי - לשמחתי הרבה, כמובן".

הכותבת היא מעצבת פנים. טל': 054-7751081

לאתר: http://bar-iliutovich.co.il/

לפייסבוק: https://www.facebook.com/bariliutovich.interiordesign

בר אילוטוביץ' (צילום: אריאל מדינה)
בר אילוטוביץ' (צילום: אריאל מדינה)

אין מי שיתכנס ויוציא היתרים/ אייל איצקין

"המשרד שלנו פועל 30 שנה ועובדים בו 45 אדריכלים והנדסאים. אנו מתעסקים בעיקר בפרויקטים של שכונות מגורים במכרזים של משרד השיכון והמינהל באזורי הפריפריה. אנחנו שחקן חזק במגרש של 'מחיר למשתכן' ובסך הכל תכננו עד היום 20 אלף דירות בפרויקטים שלו במגדל העמק, יקנעם, חריש, ראשל"צ, ירוחם, ירושלים ויבנה, ששם רק לאחרונה תכננו פרויקט של 2,100 דירות. הקורונה תפסה אותנו בתקופה טובה, כשהיינו בעבודה על שורה של פרויקטים.

"כשהתחיל הסגר שלחתי כ־30 מהעובדים שלי לחל"ת. חלק מאלה שנותרו עברו לעבוד מהבית, והשאר מהמשרד, שהמשיך לפעול. לרוע המזל, כל המכרזים הציבוריים, גם אלה של 'מחיר למשתכן', נכנסו להקפאה, כשלאף אחד לא ברור מה עומד לקרות איתם. חשוב להדגיש שכל התקופה לא הפסקתי לשלם מס הכנסה, ביטוח לאומי, משכנתאות, משכורות וגם על הלוואות שנאלצתי לקחת. מהמדינה קיבלתי אפס שקלים עד עכשיו. המשבר החזיר את המשרד שלנו שנתיים־שלוש שנים אחורה.

"כשנפתח הסגר, השבתי את רוב העובדים, וגם המשרד עצמו חזר לעבודה תחת התקנות המחמירות ביותר של 'התו הסגול', למעט עובדים שנשארו בבית בגלל בידוד. היינו יכולים כבר לעבוד בפול ווליום, רק שאין עם מי. הרשויות המקומיות משותקות, וועדות התכנון והבנייה לא מתכנסות ומוציאות היתרים. נוצר מצב שנכנסנו לבעיה תזרימית לא בגלל מחסור בעבודה אלא בגלל שהרשויות לא מאשרות תוכניות שיאפשרו לנו להתקדם. ואני מדבר על הרבה רשויות מקומיות, שלכל אחת הסיפור שלה. גם ככה אנחנו נאבקים כל השנים עם מערכת מטורפת של בירוקרטיה, עוברים מסע ייסורים על כל היתר שמנסים להוציא - והמשבר הנוכחי רק העצים את הבעיה הזו". 

הכותב הוא הבעלים של משרד "איצקין אדריכלים" מבשרת ציון ותל אביב. טל': 02-5336618.

אייל איצקין (צילום: פרטי)
אייל איצקין (צילום: פרטי)

לעצב פינות עבודה בבתים/ שלומי לחנה

"משבר הקורונה ושגרת הקורונה שאליה אנו צועדים בתקופת הזמן הקרובה משנים סדרי עולם גם בשוק העבודה. המון עובדים נאלצים - חלקם מבחירה וחלקם כאילוץ - לעבוד מהבית. עם זאת, רוב הבתים שלנו אינם ערוכים לפינות משרדיות, וזוהי בדיוק ההזדמנות למעצבי הפנים ליצור קמפיינים דיגיטליים, ליזום פניות לעובדים מהבית ולהסב קטעים מהבית לפינות עבודה ולחללי עבודה. נקודה חשובה נוספת: רבים ממעצבי הפנים מתייחסים לפעילות המכירה שלהם כחד־פעמית ופחות עסוקים בתהליכי שימור לקוחות - וזו טעות. אתם חייבים להישאר במודעות של הלקוח כל הזמן. ניהול שימור לקוחות יכול להתבצע באמצעות ניוזלטר קבוע, משלוח הודעת sms בחגים ואפילו בטלפון של התעניינות במידת שביעות הרצון מהעבודה שעשיתם. כל אלה שומרים אתכם במודעות של הלקוחות לקראת הרכישות הבאות שלהם".

הכותב הוא יועץ אסטרטגי עסקי ומרצה לשיווק במכללה למינהל.

תזרים מאוזן ייתן חמצן לעסק/ יעקב טל

"לסביבה העסקית, אשר גם בימים של שגרה אינה פשוטה לעסקים קטנים, התווסף בתקופת הקורונה גם אתגר חוסר הוודאות. ובמצב זה, התגובה הטבעית היא קיפאון, עצירת הכלכלה ופגיעה בהכנסות. מרבית העסקים זקוקים בשלב זה לחמצן תזרימי, שהוא המפתח לצליחת המשבר. ישנן שתי דרכים לאזן את התזרים, וניתן ואף רצוי לשלב בין שתיהן. הראשונה - צמצום ההוצאות השוטפות של העסק, כלומר לוותר על הוצאות והשקעות לא הכרחיות, לנסות להגיע לפריסת חובות מול הספקים ולהקטנת תשלום שכר הדירה, לדחות החזרי הלוואה ולבצע הזמנות סחורה מדודות. השנייה, הזרמת מזומנים לעסק - אם על ידי הון עצמי ואם במימון חיצוני". 

הכותב הוא מנהל סניף מבשרת ציון בבנק הפועלים.

על רקע ההתמודדות המתמשכת במשק עם משבר הקורונה, "מעריב" ובנק הפועלים במדור מיוחד, שמטרתו לחשוף וללוות סיפורי עסקים מענפים שונים, ולתת ידע והכוונה להתמודדות מיטבית עם תקופת משבר וחוסר ודאות. מדי שבוע נציג בפניכם סיפורי עסקים מתחומים ואזורים שונים, 

לצד כלים וטיפים מקצועיים כיצד לצלוח עסקית ופיננסית תקופה מאתגרת זו. המידע נכון למועד פרסומו, והוא אינו מהווה ייעוץ או תחליף לייעוץ המתחשב בצרכיו של כל אדם ומותאם לו באופן אישי. בכפוף לתנאי הבנק, אי עמידה בפירעון הלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל.