איגוד האינטרנט הישראלי פרסם היום (רביעי) סקר, ממנו עולה כי הריחוק החברתי, העבודה מהבית והחשש להידבקות במרחב הציבורי הגבירו באופן משמעותי את השימוש של ישראלים ברשת האינטרנט, לא רק בהיבט של צריכת תוכן כמו חדשות או בידור. מהנתונים עולה, כי נרשם גידול משמעותי בימי הקורונה בשירותים שונים כגון תשלומים וקניות ברשת, קיצור תורים, שימוש בשירותי בנקאות דיגיטליים ומילוי טפסים מקוונים. עוד עולה מהסקר כי הפערים בשימוש בשירותים מקוונים בין החברה העברית לחברה העברית הצטמצם בתקופה האחרונה אולם נותר משמעותי.

כאמור, עוד לפני פרוץ מגיפת הקורונה, 89% מכלל משתמשי האינטרנט בישראל ביצעו תשלומים וקיצרו תורים ברשת, זאת לעומת 66% בסקר דומה שערך האיגוד בשנת 2017. 85% מכלל משתמשי האינטרנט בישראל ציינו שהם מבצעים קניות באתרים ישראליים ובינלאומיים לעומת 63% שביצעו ב-2017.

עוד עולה מהנתונים כי נרשמה עליה גבוהה במילוי טפסים באתרי ממשלה: 21% מכלל משתמשי האינטרנט החלו בתקופה האחרונה למלא טפסים באתרי ממשלה כדוגמת ביטוח לאומי, רשות המיסים ומס הכנסה. מדובר בעלייה משמעותית, שכן לפני תקופת הקורונה השתמשו בטפסים הממשלתיים רק 54% מהציבור. עם זאת, בקרב החברה הערבית הנתון עומד על 40% בלבד גם לאחר עלייה של 18% בתקופה האחרונה.

פערים גבוהים נמצאו ברמת שביעות רצון בין השירותים הדיגיטליים הניתנים על ידי גורמי המדינה לעומת השירותים הדיגיטליים הניתנים על ידי גורמים מסחריים. הישראלים היו מרוצים במיוחד משירותי הדיגיטל שמעניקים קופות החולים (46% קיבלו את הדרוג "מצוין"), ושרותי הבנקאות המקוונת שזכו לדרוג זהה בקרב 43% מהנדגמים. שביעות הרצון הנמוכה ביותר נרשמה ביחס לשירותים הממשלתיים בדיגיטל שקיבלו ציונים נמוכים – רק 10% מהנשאלים דרגו את שירותי לשכת התעסוקה ושירותי רשות המיסים כמצוינים, ורק-17% דרגו את שירותי הביטוח הלאומי בדיגיטל כמצוינים.

ביטוח לאומי (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
ביטוח לאומי (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

עוד עולה מהמחקר כי הפער בשימוש בשירותים ברשת בין החברה העברית לחברה היהודית נשאר גדול וקבוע, למרות העלייה בשימוש של החברה הערבית באינטרנט בתקופת הקורונה. כך למשל, רק 62% מקרב החברה הערבית ציינו כי הם מבצעים תשלומים ומקצרים תורים ברשת, לעומת 89% מהציבור הכללי. כך גם בשירותי בנק דיגיטליים, בהם עשו שימוש רק 50% מהחברה הערבית לפני תקופת הקורונה ועוד תשעה אחוזים הצטרפו בתקופת הקורונה - לעומת 88% מהציבור הכללי.

כמו כן, בחברה הערבית סומכים יותר על מידע מגוגל ורשתות חברתיות, אשר השימוש בהן עלה משמעותית בשנים האחרונות. 51% מכלל האוכלוסייה ציינו כי משתמשים ברשתות חברתיות לפחות פעם ביום, בהשוואה ל-36% שדיווחו כך ב-2017. רק 11% מכלל הציבור לא משתמשים כלל ברשתות חברתיות (לעומת 30% ב-2017). בציבור הערבי המספרים עוד הרבה יותר משמעותיים - 73% מהציבור הערבי משתמש ברשתות החברתיות כמה פעמים ביום. 

כאמור, השימוש האינטנסיבי של החברה הערבית ברשתות החברתיות בא לידי ביטוי גם באמון שלהם במידע המפורסם בהן. במהלך תקופת הקורונה, מקור המידע עליו הכי סמכו בחברה הערבית (27%) היו הרשתות החברתיות ורק לאחריו (19%) הסתמכו על טלוויזיה, רדיו ועיתונים מודפסים. החברה החרדית הסתמכה בעיקר (20%) על אתרי חדשות מגזריים והציבור הכללי (20%) הסתמך בעיקר על אתרי חדשות גדולים.

27% מקרב החברה הערבית ציינו כי הם לא סומכים על אתרי אינטרנט של הממשלה בעברית ו-32% לא סומכים על אתרי אינטרנט של הממשלה בערבית. זאת לעומת 59% שסומכים על תוצאות החיפוש של גוגל גם בעברית וגם בערבית. מהמחקר עולה, כי שינוי דומה נרשם גם בקרב החברה החרדית, שכן 27% מהנשאלים מקרב משתמשי האינטרנט בחברה החרדית ציינו כי עבדו בכל יום מהאינטרנט בבית בתקופת הקורונה לעומת 22% מקרב כלל משתמשי האינטרנט ו-13% בלבד מהחברה הערבית.

בדיקת קורונה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
בדיקת קורונה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

עם זאת, 63% מקרב משתמשי האינטרנט באוכלוסייה היהודית והערבית דיווח כי למדו מהבית בתקופה זו לעומת 43% מהנשאלים מהחברה החרדית. 45% מציבור משתמשי האינטרנט מציין כי חוויית הלימוד / עבודה מרחוק הייתה עבורו חוויה חיובית; באוכלוסייה הערבית החוויה הייתה פחות טובה. 

עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי: "המשבר המתמשך בשל מגפת הקורונה ממחיש באופן הברור ביותר באיזו מידה האינטרנט הוא משאב קריטי לתפקוד החברה והכלכלה". לדבריו, בתשתית האינטרנט הישראלי המנוהלת על ידי האיגוד נצפתה במקביל במהלך התקופה האחרונה עליה של כ-30% ברישום שמות מתחם (דומיינים) במרחב IL ועליה של כ-100% בהיקף תעבורת האינטרנט במחלף האינטרנט הישראלי IIX.

"בצל מגיפת הקורונה, כלל הציבור הישראלי  אימץ דפוסי שימוש דיגיטליים הבאים לידי ביטוי בעלייה בהיקף השימוש ובאיכותו, תוך הפגנת רמה גבוהה של הסתגלות ורתימת המשאב הקריטי של האינטרנט ללמידה, עבודה וייעול פעולות שוטפות בשגרת החיים. שינוי זה אף התגבר באוכלוסיות שהשימוש באינטרנט היה בהן פחות שכיח, כגון החברה החרדית והערבית". עוד הוסיף הכהן כי על מקבלי ההחלטות לשים לב עם זאת לפערים באיכות השימוש וזמינות המידע בין האוכלוסייה היהודית לערבית, ולגבש מיידית מנגנונים ליצירת שוויון מהותי בין האוכלוסיות".

המחקר בוצע על ידי חברת סטאטנט ביולי 2020 בקרב 808 נדגמים מקרב משתמשי אינטרנט שהם מדגם מייצג של כלל משתמשי האינטרנט בישראל. מחקר דומה נערך ע"י איגוד האינטרנט הישראלי בשנת 2017.