שר הבריאות יולי אדלשטיין אמר היום (רביעי) כי "זה לא סוד ש-50% מהתחלואה היא במגזר החרדי ובמגזר הערבי, 10 הרשויות והשכונות האדומות הם מהציבור החרדי והערבי. זה לא משפט מתנשא, אלו הם הנתונים". בדיון בוועדת החוקה על ההגבלות בבתי הכנסת בשל נגיף הקורונה, טען השר כי כשמסתכלים על הנתונים צריך לחשוב דווקא בדגש על החגים המתקרבים איך לא גורמים לתופעות שליליות בעקבות הדברים הכי משמחים בלוח השנה.
"ביחס להשוואות, היו החלטות תלאי על תלאי שהתקבלו בחלקן בכנסת ולאו דווקא עמדת המשרד שהוצגה בצורה יותר מסודרת בקורלציה בין ענפים שונים ", אמר. "ממילא אוהבים אותי פחות מאשר כשהייתי יו"ר אני אומר שאם נראה את אומן בממדים שהיו בשנים קודמות זה יהיה אסון. ברור שצריך לשנות ולהתאים בין הקריטריונים השונים במקומות השונים. ברור לי שבמציאות כמו ראש השנה אם נאפשר במקום של 500 איש 1/3 מהתפוסה 6 שעות יחד, כניסה יציאה לשירותים, אינטראקציה בין 200-150 איש במרחב סגור שזה דבר שמדאיג אותנו בנתוני התחלואה הנוכחיים של כמעט 2000 נדבקים כל יום וסביר שיהיה חולה קורונה במקום כזה. כשנהיה במצב של 50 חולים ביום הסבירות יורדת ולכן נצטרך לקבל החלטה קרוב יותר לחגים".
אדלשטיין הוסיף: "אנו רוצים לראות אם בתוך כמה שבועות נוכל להוריד את התחלואה ואז לקבוע כללים ברורים. לי יש בבית הכנסת גבאי שאמרתי לו שאתן לו מגן של גבאי מצטיין. אבל הוא כבר ארגן חמישה חזנים וחמישה מקומות לחגים שיתפללו בחוץ. המצווה הגדולה ביותר היא לשמור על החיים ועל הבריאות. אם אנשים יגיעו לשמוע מצוות שופר אני לא בטוח שזה הדירוג הנכון של מצוות. אני מקווה שניצור מציאות שאנשים יוכלו להתפלל אבל חס וחלילה לא ידביקו את סביבתם".
יו"ר ועדת חוקה ח"כ יעקב אשר, אמר: "קשה לנו עם הרבה דברים, נאלצים לוותר על חתונות ונושאים נוספים, אבל יש שני דברים שהכרחיים לציבור החרדי יותר מכל והם התפילות בבתי הכנסת ועולם התורה והישיבות, חייבים למצוא לזה פתרון".
ח"כ חסיד אמר כי "אם החליטו שאפשר לפתוח חדרי כושר ובריכות שחיה אותו הדבר צריך להיות לגבי בתי הכנסת. כולם מבינים שאי אפשר לאסור הפגנות ולפגוע בדמוקרטיה כי לכולם זה חשוב ואפילו שלא נשמרים שם. מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. משום מה דילגו על היהודית ומקפידים רק על הדמוקרטית. מדינה יהודית חשובה ליהודים לא פחות. כשם שלספורטאים חשוב הספורט והחליטו על פתיחת חדרי כושר ובריכות, התפילה היא חלק חשוב מחייהם של יהודים שמגיעים להתפלל וצריך לפתוח את בתי הכנסת, בהגבלות כמובן. לא מבקשים לעשות שם חתונות ובר מצוות אלא להתפלל. תנו ליהודים להתפלל במקדש מעט שנשאר בדורנו. תנו ליהודים להתפלל! לא כל בתי הכנסת שווים בגודלם. צריך לעשות תקנות לפי גודל בתי הכנסת".
ח"כ משה אבוטבול מש"ס: "אין הבדל אם יש 100 איש באולם שמאזינים לקונצרט לבין 100 איש בבית כנסת שמאזינים לחזן. אנו מתכוונים לחגי תשרי. אצלנו בני עדות המזרח יש אמירת סליחות שבועיים מהיום. אנו לא רוצים להגיע למצב שהציבור יעשה דין לעצמו גם בלי לשאול אותנו. אנו רוצים שבתי הכנסת יפתחו בצורה מסודרת עם תו סגול. הבעייה היא שאין הסבר נאות למה אסור, מה הבדל בין זה לבין זה. אנשים לא מבינים את זה".
"כשהייתי ילד קטן שאלו אותי מה יותר כבד - 50 ק"ג ברזל או 50 ק"ג נוצות. חשבתי ברזל עד שהסבירו לי שאין הבדל ביניהם. כנ"ל לגבי בתי כנסת ומוסדות אחרים. האפליה זועקת לשמיים. אני כראש עיר לשעבר פונה מכאן לכל ראשי הערים לתת אפשרות בתקופה של הימים הנוראים לתת את המתנסים, בתי ספר, כתות אולמות, כדי שיהיה בצורה מרווחת ונוכל להקל על מערכת הבריאות לאשר את פתיחת בתי הכנסת. הציבור זועם חזק מאוד על הנציגות החרדית מכל המגזרים".
הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו אמר: "זה כינוס חשוב ומשמעותי. פניתי אליכם לפני שבועיים ולשמחתי מתחילים להניע את הדברים. כאשר אנו מדברים על בתי כנסת בקשתי דבר אחד פשוט - אינו דומה בית כנסת שיש בו 20 מקומות ישיבה ושם הגבלה של עשרה היא הגבלה הגיונית וחשובה לעומת בית כנסת שיש בו 300 מקומות ישיבה ששם אין הגיון בקביעה כזאת שלא לדבר על בית הכנסת הגדול בירושלים ששם יש 3000 מקומות ישיבה. אני לא יודע להגיד אם יש מקום בארץ שיש בו שמירה על הנחיות הקורונה כמו רוב מוחלט של בתי הכנסת בארץ. בבתי כנסת שמזדמן לי להתפלל בהם יש 10 אנשים כשהאדם ה-11 עולה לעזרת נשים. האיש ה-21 עומד בחוץ ליד החלון".
חכ אלי אבידר: "אסור לאסור תפילה בבית הכנסת. כל עוד שיש מאוורים ואויר זז ובית הכנסת מאוורר אין שום סיבה לעצור בוודאי במרחב הציבורי. אני מקווה שלא אצטרך לעבור על החוק אבל אני לא מוותר על הכסא שלי בבית הכנסת". הוא פנה לשר אדלשטיין: "אני רוצה לשאול את השר שאלה: מה עמדתך לגבי הטלת סגר? כל הדיון כאן בטל בשישים אם פתאום יחליטו לסגור לנו ערים שלמות".
אדלשטיין ענה לו: "סגר זה הכדור האחרון בקנה, אם עשית סגר ואם אחרי שבועיים לא יירדו נתוני התחלואה אז ניאלץ להרים ידיים, לכן אנחנו עושים הכל כדי למנוע סגר, אבל זה תלוי בשמירת ההנחיות".
מנכ"ל הרבנות הראשית, הרב משה דגן, אמר כי עמדת הרבנות היא שאין הגיון בהכללה בין בתי כנסת למקומות אחרים. "כמובן שהמתווה שמדבר על גודל בית הכנסת הוא רלוונטי מאוד", אמר, "אבל אין קשר בין בית כנסת של 20 מ"ר לבית כנסת של 300 מ"ר. הגודל צריך להיות פקטור לגבי מספר המתפללים. ראינו שנעשות מחיצות מניילון זה סוג של פתרון שיכול לסייע לבתי כנסת שאולי המרחב שלהם קטן מזה". הרב דגן אמר שאפשר להיעזר במועצות הדתיות. זו לא בעייה להגיע לכל הגבאים אם כי היכולת לפקח ולוודא לא קיימת כל כך. צריך לסמוך על הגבאים ועל פרנסי הציבור בכל קהילה וקהילה".
הרב שמואל סלוטקי, נציג הארגון העולמי של בתי הכנסת, טען בדיון כי "יועצים משפטיים הציבו סימני שאלה לגבי אחריות ופיקוח. אולי הרשויות המקומיות ימנו מישהו שייקח אחריות על בתי כנסת. בכל בית כנסת צריך להציב שלט מה הגודל, מה מספר המתפללים המותר והדברים צריכים להיות נראים גם לגבאי. תפילה בהצטופפות בחוץ יותר מסוכנת מאשר תפילה בפנים ברווח. הכיוון חיובי וצריך לראות איך מתקדמים הלאה. אי אפשר לבנות על מתנדבים שיקבלו אחריות מבחינה משפטית. צריך למצוא מענה משפטי מי יהיה אחראי על בתי הכנסת".
ח"כ אליהו ברוכי יהדות התורה: "הציבור מחכה לתשובות ברורות ומסודרות. למה מסעדות יכולות להפתח עם מתווה מסויים ובתי כנסת לא. חייבים למצוא את המתווה שאנשים יבינו על מה. אנשים ישמרו על זה לא פחות מלולב ולא פחות מיום כי פור אבל שיהיו הגדרות ברורות".