ש' שירת בבסיס היק"ל (יחידת הקישור ללבנון) בעיירה מארג' עיון בלבנון בתקופה שלפני יציאת צה"ל מלבנון. ש' היה אלחוטן ואחראי מערכות קשר ומתוקף תפקידו התלווה לכוחות הלוחמים במוצבים שברצועת הביטחון.
לפניה ישירה אל משרד עורכי דין עומר יעבץ - צחי ביטון, לחץ/י כאן
בניגוד ללוחמים שנסעו בשטח ברכבים ממוגנים הרי שכחלק מחיילי הפיקוד נסע ש' ברחבי רצועת הביטחון בשיירות מוסלקות המכונות "שיירות המרצדסים". אמנם מטרת הנסיעה ברכבים אלו הייתה להטעות את המחבלים ביחס לזהות נוסעי השיירה ולרכבים הייתה חזות אזרחית ומספר רישוי מקומי, אך בפועל היה מדובר במכוניות מרצדס שיוצרו בשנת ה - 80.
במהלך שירותו הצבאי בלבנון החייל היה חשוף לסכנת חיים מתמדת
המכוניות מוגנו בלוחות ברזל גדולים וכבדים, חלונותיהם היו כהים ומעל גגותיהם התנוססו על פי רוב אנטנות קשר. בתוך הרכבים ישבו החיילים עם נשקים דרוכים כשהם לובשים אפודי מגן וחובשים קסדות. ההסוואה הזו איבדה מיעילותה מהר מאוד והמחבלים ידעו בדיוק מי הם הנוסעים בשיירות הללו ועשו כל ניסיון כדי לפגוע בהן באמצעות מטענים וירי טילים. כך פגעו המחבלים גם בשיירה שבה נסע מפקדו הנערץ של ש' ושל היק"ל, תא"ל ארז גרשטיין ז"ל.
ש' נסע בשיירות אלו כנוסע, כנהג וכמפקד שיירה עשרות פעמים בתוך רצועת הביטחון שבין מוצבי צה"ל השונים ובין מוצבי צד"ל, כאשר כל נסיעה כזו הייתה כרוכה בסכנת מוות. ש' השתתף בקרבות במוצבים השונים, מפקדו של ש' נהרג מפגיעת טיל במוצב גלגלית וחבר קרוב שלו נהרג מירי במוצב סוג'וד.
החייל סבל מחרדה משתקת ומפגיעה בתפקוד עקב חשש לחייו
ש' החל לחשוש מאוד לחייו והפחד מהנסיעות החל לחלחל לתוכו ולהשפיע עליו באופן קשה מאוד. הוא החל להסתגר, להתרחק מאנשים, לסבול מחרדה משתקת מפני נסיעות ומקושי גדול לתפקד. לקראת הנסיגה מלבנון מצבו של ש' הלך והדרדר, ש' שהיה אחראי על מערכות הקשר ביק"ל התקשה מאוד להקשיב למידעים ולקולות ברשת הקשר אשר דיווחו על התקפות ועל נפגעים בגזרה. נוסף על כך, ש' התקשה להתמודד עם מבטיהם של אנשי צד"ל ששהו במפקדת היק"ל מתוך ידיעה שהנה ישראל עומדת לסגת ולהפקיר אותם לידי המחבלים.
בחודש מאי 2000 נסוג צה"ל מלבנון. ש' אסף את כוחותיו האחרונים וקיפל את מערכות הקשר ביחידה לקראת הנסיגה. ש' פינה את כל חייליו מהבסיס לישראל ועזב את בסיס היק"ל בשיירת המרצדסים האחרונה.
לאחר היציאה מלבנון מצבו הנפשי של החייל המשיך להתדרדר והוא הסתגר בביתו
מיד לאחר חזרתו של ש' לישראל חל שינוי קשה בהתנהגותו ובמצבו הנפשי, ש' שקע בדיכאון, התקשה לישון, סבל מסיוטים, מחרדות ומתחושה קשה של דריכות תמידית. הקשיים והפחדים שהחלו בשירות הצבאי התעצמו מאוד עם שחרורו של ש' מהשירות: "לאחר השירות התחלתי לסבול מסיוטים חוזרים ונשנים שהחזירו אותי לשירות במרג' עיון ולשיירות המרצדסים. לא הצלחתי לישון שנת לילה רציפה מבלי להתעורר בלחץ וחרדה קשים מאוד שהצריכו כמה דקות של רגיעה כדי להבין שמדובר בחלום. הרגשתי שאני שוב בשיירה בסכנת חיים. לא הצלחתי להשתחרר מהחרדה והלחץ. תחושת הלחץ של נסיעה ברכב אטום, עם חלונות סגורים, תחושת מחנק מהאפוד הלוחץ, הדריכות והפחד שכל שנייה אנחנו יכולים להתפוצץ, העיניים שמתרוצצות לכל הכיוונים בחיפוש אחר הסכנה. כל אלו ליוו אותי גם בנסיעות במהלך חיי לאחר השחרור".
לאחר שחרורו מהשירות הצבאי ש' ניסה ללמוד, לרכוש מקצוע ולעבוד בעבודות שונות אך למעשה לא הצליח בכך ובמשך שנים סבל מקשיים רבים ולמעשה לא מצא את עצמו. מצבו הנפשי הלך והידרדר עד אשר ש' הסתגר בביתו ולא היה מסוגל לצאת מפתח הבית.
לאחר 20 שנה משרד הביטחון הכיר בפגיעה נפשית שנגרמה לאיש עקב שירותו הצבאי
רק בחלוף 20 שנה אזר ש' את הכוחות והאומץ להתמודד עם הקשיים שחווה במהלך השירות ופנה למשרד הביטחון באמצעות עו"ד צחי ביטון ממשרד עורכי הדין עומר יעבץ - צחי ביטון, על מנת לקבל הכרה בפגיעתו כתוצאה מהאירועים שעבר במהלך שירותו הצבאי.
למרות העובדה שחלפו 20 שנה ולמרות הקשיים בניהול תביעה כזו בשל מצבו הרפואי של ש' הצלחנו להביא לכך שיעשה צדק עם ש' ופגיעתו הנפשית כתוצאה משירותו הצבאי הוכרה כנכות שנגרמה תוך ועקב שירותו הצבאי. ועדה רפואית של משרד הביטחון בדקה את ש' וקבעה לו אחוזי נכות אשר יאפשרו לו לקבל טיפול רפואי בפגיעה שלו ממשרד הביטחון וכן גמלה חודשית. אנחנו מאוד שמחים על כך שנעשה עמו צדק ומודים לכל הגופים במשרד הביטחון שהיו מעורבים בכך.
משרד עורכי דין עומר יעבץ - צחי ביטון עוסק בתביעות להכרה בנכות מול קצין התגמולים במשרד הביטחון, בזכויות נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה ובטיפול בדיני צבא וביטחון. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין למשרד הביטחון LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.