בשישי האחרון שודר בתוכנית "אולפן שישי" ראיון עם יונה אברושמי, רוצחו של אמיל גרינצוויג בהפגנת "שלום עכשיו" ב-1983, שעורר סערה ציבורית. לאחר שידור הראיון, אמר עמית סגל בפאנל התוכנית: "הייתי שמח אם על כל עשר כתבות על יונה אברושמי הייתה אחת על אודי אדיב", בהתייחסות למי שהורשע ב-1973 בריגול. הבוקר (שני) שוחח אדיב עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM והגיב.

רק נציין למי שלא מכיר או זוכר, אתה פעיל שמאל שהורשע בריגול למען סוריה, בחברות בתא טרור שהפעיל המודיעין הסורי, כשהיית בשנות ה-20 לחייך.
"התחלת גרוע, זה לא היה תא טרור, רק קראו לזה רשת יהודית-ערבית".

זה היה בשנות ה-70, היית בכלא 12 שנים, נכון?
"כן".

הסימטריה שניסו לעשות בינך ובין אברושמי בסוף השבוע, מה דעתך על זה?
"אני חושב על זה שזה מפלטו של הנבל במצבים שאין לו מה לומר, להיאחז בסיפורים ישנים שאין להם שום רלוונטית לנושא הנוכחי. ההבדל הגדול הוא במישור הפלילי שאני לא עשיתי כלום, אבל כלום, מבחינה לגלית במדינת ישראל, לא עשיתי כלום".

מה זאת אומרת 'לא עשיתי כלום'?
"אני מדבר מבחינת המעשה, לא נעשה דבר. האשמה העיקרית שהאשימו אותי זה מסירת ידיעות".

לא נסעת לאתונה? לדמשק? לא התאמנת בנשק? לא הרכבת מטעני חבלה?
"לא עשיתי שום מעשה, לא היה שום מעשה פלילי על אדמתה של מדינת ישראל. הדבר השני זה המטרות, העניין, האידיאולוגיה, הרעיון".

לא עשית מעשה כי שב"כ עקב אחריך ואחרי חברים שלך.
"אנשים נשפטים על המעשים שלהם ולא על כוונות ורצונות, זה א' ב' של משפט פלילי".

ביקרת בחו"ל, נפגשת עם גורמים זרים, התאמנת בנשק.
"יש פה שני הבדלים. אחד במישור הפלילי, ענקי בלי קשר לאידיאולוגיה ופטריוטיזם, זה העניין של מה עשית. הדבר השני זה העניין הרעיוני. הרעיון שלי היה דמוקרטיה, היה תפיסה אוניברסלית ברוח התקופה והרעיון שלו, התפיסה שלו היא תפיסה לאומנית, פשיסטית, שהובילה ותוביל את האנושות לאסון, לקטסטרופה".

היום אתה עדיין חושב שלגיטימי לחבור לגורמים עוינים כדי להפיל משטר?
"ברור שמזמן אני לא שם, אני אפילו לא מרקסיסט יותר. זה היה מעשה של התקופה, בנסיבות שהיו אז, זה לא גורמים עוינים, כל הסיפור של סוריה זה המצאה של השב"כ. הסיפור היה עם אש"ף".

לא נסעת לדמשק?
"אש"ף היה בדמשק וביירות".

לא הופעלת על ידי סוכנים סורים?
"לא, הנהגת אש"ף".

אבו כמאל פעל בסוריה.
"בתור פלסטיני, לא בתור סורי".

כשאתה רואה את הריאיון הזה שעשה מוסקו עם אברושמי, מה אתה חושב?
"אני חושב באופן כללי שעל מדינת ישראל האיום הגדול ביותר שעומד עכשיו זה לא חיזבאללה או חמאס, זה האספסוף הפשיסטי שמאיים על המדינה הזאת כמו שהיא, שמתייחס לאנשים כחיידקים. זה אמירות פשיסטיות שלא יאומנו, זה איום ממשי על קיומה של כל אפשרות להתבטא ולפעול בצורה חופשית ודמוקרטית".

לדעתך צריך לעצור אותו שוב?
"ברור שצריך לעצור אותו, אסור היה לשחרר אותו. על עבירות כאלה אנשים יושבים, או להגביל במעצר בית, אבל לקנות את הסיפור הזה? ובכלל, יושבים כל הרוצחים של הפלסטינים והערבים בכלא, יוצאים אחרי 10 שנים, זה לא יאומן האפליות מבחינת היחס של השלטונות לאסירים הפלסטינים, לבין היחס לאסירים הימניים והפשיסטיים".

אתה משתתף בהפגנות המחאה?
"הייתי בכמה הפגנות".

היית בבלפור?
"לא בבלפור, בקיסריה".

ובגשרים?
"בצמתים".

אנשים מזהים אותך?
"לא".

וכשאתה כן מקבל תגובות מה הן?
"זה מפליא, התחלתי לקבל תגובות רק ברגע שהתחיל האינטרנט והפייסבוק. מאז השידור הזה שום תגובה, רק בפייסבוק יש דיונים, אנשים כותבים".

ואתה עונה או רק מביט?
"אני עושה לייקים, אולי מעיר משהו".

מה התגובות שאתה מקבל?
"אני לא מחובר לטוויטר, שם זה רוב התגובות העוינות. אני בד"כ בפייסבוק ושם אני מחובר רק לאנשים אליהם אני מחובר שממילא אני רואה אותם".

אבל יש תגובות שאתה עונה?
"אני עונה בד"כ בלייב כי אני בד"כ מסכים עם מה שאנשים אומרים".

לא מנהל דיונים בפייסבוק?
"מנהל דיונים ארוכים מאוד, אבל לא בעניינו של אודי אדיב".

כשאתה רואה את הסיטואציה נגדה מפגינים, איך עליהם לפעול לדעתך?
"זה כנגד כל הסיכויים שההפגנות האלה, לא רואים שמשנים את המפה הפוליטית, תשאל אותם למה הם מפגינים - כל אחד ייתן תשובה אחרת. אבל, הם מפגינים לדעתי, בסופו של דבר כי הם מבינים שיש איום רציני על עצם הקיום שלהם כאנשים חושבים שיכולים להביע את דעתם בצורה חופשית, ועל זה צריך להפגין. המסר העיקרי צריך להיות 'הפלת נתניהו', כי זה מחנה משותף. אבל יחד איתו יפלו הרבה דברים, זה כל המחנה שלו. הרי מנהיג עם כל ההערכה לתהליכים ולנסיבות, המנהיג הרבה פעמים עושה את ההיסטוריה".

זה לא קורה, למה זה לא קורה?
"אני אומר דווקא בגלל זה ההפגנות הן הביטוי הכי משמעותי".

היינו בהפגנות וזה לא קורה.
"נכון, הכול צריך להיות מתורגם לשפה פוליטית, לרעיון, אבל באמת בהחלט הייתי רוצה שיעמדו שם בראש ההפגנות אנשי הרשימה המשותפת, ויותר שמאל של מרצ. אבל מה שלא יהיה, זה ביטוי ספונטני של אנשים מכול הצדדים, ששותפים רק לרעיון הזה של להפגין, הזכות להפגין ולהגן פה על האפשרות הזאת להתבטא".

להערכתך, זה יסתיים בדם?
"זה לא שאלה פתוחה, אנחנו רואים את זה כל יום. אני השתתפתי ב-2014 בהפגנות שעמד מולנו אספסוף פשיסטי כזה, הכה אנשים. אני מפגין גם עם האנשים בשחור, האנשים שצועקים לך אלה אנשים שאין להם בעיות".

זה רק עניין של זמן?
"ברור".

וזה קורה רק מימין לשמאל ולא משמאל לימין?
"זה הכול המצאה של עיתונאים דמגוגים. איזה סיפורי מעשיות, מישהו פעם בימין אוים בכוח על ידי מפגין שמאל? איזה קשקוש מקושקש זה".

לכן מביאים את הסיפור שלך.
"זה היה מכוון נגד שלטון, נגד הממשל".

מבחינת אותם אנשים זו בגידה, גם מבחינת מערכת המשפט.
"זה שאנשים מדברים בשם הפטריוטיזם זה תופעה פשיסטית, שאחרון האספסוף נואם על המדינה ובשלטון, אנשים שלא שירתו בצבא, אנשים שזה המפלט שלהם, כל מה שיש להם בעולם".

אתה מאוים?
"סביב הסיפור שלחו לי כמה אזהרות, אבל לא קיבלתי".

מה זה אזהרות?
"בפייסבוק חברים שאלו אותי, התעניינו".

אמרו לך 'תשמור על עצמך'?
"משהו כזה".

הבעת חרטה כשהשתחררת, אתה עומד מאחורי הדברים האלה גם היום?
"כמו אברושמי".

אני שואל אותך, אחרי כל כך הרבה שנים מהאירוע, אתה מביע חרטה?
"אני הבעתי, אמרתי שהמעשה שעשיתי היה טעות, שזו לא הדרך הנכונה והיום פונה לדרך אחרת. אני מוכיח את זה, אני שיניתי את השקפתי שהייתה לגמרי מרקסיסטית ומהפכנית".

חרטה על המעשה עצמו.
"זו התשובה שלי".