אם היינו חיים בעולם נורמלי, סים אדוארדס, שגרירת המותג הבינלאומית של ביפאיטר, הדריי ג'ין הלונדוני האסלי, היתה יושבת איתי עכשיו באחד הברים בתל אביב והיינו יורדות על ג'ין כמו שרק נשים יכולות. אבל בעולם שלנו יש קורונה, לכן הסתפקנו בשיחת זום תל אביב- לונדון וג'ין אנד טוניק כמובן – כל אחת בביתה.
איך החיים כשגרירת מותג בינלאומי בזמן פנדמיה?
"אנחנו מתאוששים והברים התחילו להיפתח כאן בחזרה, עם ריחוק חברתי ותחת הנחיות. היו לי כמובן כמה ביטולים של נסיעות. אני נוסעת המון ברחבי העולם במסגרת התפקיד וזו התקופה הארוכה ביותר שלא יצאתי מלונדון. אני מתגעגעת לזה, וכמובן שמחכה כבר להגיע סוף סוף לישראל, זה תמיד היה ב-'טו דו ליסט שלי'".
איך הגעת לתפקיד?
"במהלך הלימודים באוניברסיטה עבדתי בברים בעיקר כדי לשלם שכר דירה. אבל מאד אהבתי את תחום האלכוהול והחלטתי שאני לומדת אותו לעומק ומתמקצעת בו. התפתחתי במקצוע עם הזמן עוד כשגרתי בדרום אפריקה. עבדתי עם מותגים בינלאומיים גדולים, סדנאות לברמנים ועוד, ובשנת 2017 קבלתי הזדמנות נפלאה ונדירה לעבור ללונדון ולעבוד כשגרירת המותג של ביפאיטר, זה בהחלט מסע מדהים עבורי".
מה מייחד את שגרת העבודה שלך?
"הדבר הטוב הוא שכל יום הוא שונה. אני עובדת מול ברמנים, קמעונאים, צרכנים, אנשי מדיה. תפקידי ללמד אותם על ההיסטוריה הארוכה והמורשת של המותג שלנו, על תהליכי הייצור, ואני כמובן לא פוסחת על הקוקטיילים ומלמדת אותם להכין כמה דברים מיוחדים".
יש הבדל בין ביפאיטר למותגי ג'ין אחרים?
"קודם כל המורשת שלנו. השנה אנחנו מציינים 200 שנים להקמת מותג הדריי ג'ין האחרון שעדיין מיוצר בלונדון. אז יש לנו את הרוח והנשמה הלונדונית, ואת המתכון המושלם. המאסטר דיסטילר שלנו דזמונד פיין, הוותיק ביותר תעשייה, מזקק ג'ין יותר מ- 50 שנה. הוא היה הראשון מזה שנים שהכניס רוח חדשה למותג, ופיתח בין היתר את הביפאיטר 24, ואת הביפאיטר פינק. עוד דבר שמייחד אותנו הוא לצד הדריי ג'ין הקלאסי, הוא שאנחנו מתחדשים כל הזמן, עושים ניסיונות ופורצים גבולו לטעמים חדשים".
יש תחושה שג'ין פופולרי מאוד בקרב צעירים, זה נכון?
"החל משנת 2009 אנחנו חוזים בצמיחה שגדלה משנה לשנה בצריכת ג'ין גם בקרב צעירים. זו מגמה עולמית שאנחנו רואים לא רק באירופה אלא גם באסיה, בדרום אמריקה וכמובן בדרום אפריקה. אני מניחה שזה מכיוון שג'ין הוא משקה מאד ורסטילי, אפשר לשתות אותו בכל מיני צורות ודרכים, ואין חוקים או דרך אחת. גם בזמן הקורונה ראינו עלייה בהזמנות הביתה של ג'ין, פשוט כי זה משקה שאנחנו יכולים לשתות בבית, עם טוניק או כתוספת חיזוק לקוקטייל".
כשאני שואלת את אדוארדס איך זה להיות אישה בעולם גברי של אלכוהול, היא דווקא מספרת לי את הבשורה המשמחת שבשנים האחרונות יש יותר ויותר נשים בתעשייה, ושהיא חשה שיש אפילו שוויון בתחום. "יש הרבה שגרירות מותג, ויותר נשים בתפקידים בכירים בתעשיית האלכוהול. ספציפית בג'ין אני חושבת שזה משקה לא מגדרי. בניגוד אולי לוויסקי או קוניאק שמתויג כמשקה גברי, ג'ין גם גברים וגם נשים שותים במידה שווה".
הקהל הישראלי נחשף לג'ין רק בשנים האחרונות, מה הדרך הטובה ביותר לשווק אותו כאן?
"אני מבינה שבישראל הוודקה היא המשקה החזק. אבל אני רואה פה הזדמנות נהדרת מכיוון שג'ין אפשר לצרוך בכל מיני צורות. אפשר להוסיף אותו למשקאות נוספים וגם לוודקה. חוץ מזה, שחם מאד בישראל וזה משקה מאד מרענן. אני חושבת שמי שאומר שהוא לא אוהב ג'ין וטוניק- כנראה מתכוון לכך שהוא לא אהב את סוג הטוניק ולאו דווקא את הג'ין עצמו. יש כל כך הרבה סוגים של ג'ין שאני תמיד אומרת שזה לא שאתה לא אוהב ג'ין, פשוט עדיין לא מצאת את הג'ין שהכי מתאים לך".
איך הכי טוב לשתות ג'ין?
"הדרך הקלאסית היא עם טוניק. אבל אני חושבת שהתוספות והקישוטים הם חשובים לא פחות. במקרה של ביפאיטר דריי – אני אוהבת להוסיף חתיכת לימון וחתיכת תפוז שמוציאים את הטעמים החוצה. עם הפינק ביפאיטר אני אשתה טוניק וחתיכת תות שדה כתוספת. אבל באופן כללי אני מאד אוהבת לערבב ג'ין עם מרטיני למשל. זה היופי בג'ין – את יכולה ליהנות ממנו בדרך שלך".
מהם הרגלי השתייה שלך?
"קודם כל זה אולי יפתיע אותך, אבל יש לי הרגלי שתייה מאד בריאים, הכל כמובן במידה. בחירת המשקה תהיה תלויה בשעה ביום, במאורע, בחברה, מה מזג האוויר. אני אשתה מרטיני עם ג'ין אחרי העבודה ולפני ארוחת הערב. אחרי הארוחה אני אוהבת את הנגרוני שטוב לעיכול. וביום יום B אנד טוניק - כך אנחנו קוראים לביפאיטר וטוניק, על בסיס קבוע".