בחודשים האחרונים חלה בלימה משמעותית בשיעור העלייה לישראל, זאת בשל מגיפת הקורונה, כך עולה מהדוח שהגישו היום (ראשון) הסוכנות היהודית לנשיא המדינה ראובן ריבלין. מהנתונים עולה, כי עצירת הטיסות ממדינות רבות בעולם, סגרים במדינות וגורמים נוספים, הביאו לקיפאון מסוים ולצמצום מספר העולים לישראל בחודשים ינואר עד יוני 2020, בשיעור של כחמישים אחוז לעומת התקופה המקבילה אשתקד. 

בסך הכול, עלו לישראל במחצית השנה הראשונה של שנת 2020 כשמונת אלפים וחמש מאות עולים מעשרות מדינות, לעומת כמעט 16 אלף עולים בין החודשים ינואר ליוני 2019. עם זאת, מניתוח נתוני הנרשמים לעלייה, המתעניינים, ומעיבוד הדוחות השונים של שליחי הסוכנות היהודית ואנשי המשרד לעלייה וקליטה, עולה כי עם זרם העולים צפוי לישראל להתגבר באופן משמעותי, כך ציינו בסוכנות היהודית. 

למרות זאת, במהלך תקופת הקורונה, הגיעו לישראל 8,634 בסך הכל - מרביתם ממדינות חבר העמים לשעבר, רוסיה ואוקראינה, והשאר מארצות הברית, מצרפת, מארגנטינה וברזיל ומבריטניה. מהגרפים עולה גם כי השנה החולפת – בטרם פרצה המגיפה – הייתה שנת שיא בעשור האחרון – עם כ-35 אלף עולים שהגיעו לישראל. על פי הנתונים, צפויים לעלות לישראל כרבע מיליון זכאי חוק השבות בשלוש עד חמש השנים הבאות. 

עולים חדשים ממקסיקו (צילום: אבשלום ששוני)
עולים חדשים ממקסיקו (צילום: אבשלום ששוני)

בסוכנות ציינו כי להתעניינות הגוברת ישנם כמה מניעים מרכזיים, המשתנים ממדינה למדינה, בהם מניעים הישרדותיים רבים:

  • חוזקה של מערכת הבריאות הישראלית
  • גילויי אנטישמיות בארצות המוצא
  • משבר כלכלי חריף שהולך ומתפתח בכל רחבי העולם
  • מניעים רגשיים כמו ציונות, וחיבור עמוק ליהדות.

המאפיינים הדמוגרפיים, הסוציו-אנוקנומיים והגילאיים של העולים מגוונים מאוד, כך עולה מנתוני הסוכנות, שהעריכה כי צפוייה התגברות בזרם העולים מארצות הברית, מצרפת, מברזיל, ממקסיקו, מארגנטינה, מרוסיה ומאוקראינה, וכן ממדינות נוספות ברחבי העולם. כאמור, בין המתעניינים בעלייה ישנם בעלי משפחות, מבוגרים, צעירים ואקדמאיים, וגם שיעור גבוה של בעלי מקצועות מבוקשים שיסייעו לצמיחה מחודשת של המשק הישראלי וליציאה טובה מהמשבר הכלכלי.

כמו כן, מהנתונים עולה כי במדינות דוברות אנגלית חלה עלייה של כ-400% במספר התיקים שנפתחו במהלך חודש יוני, לאחר עלייה רציפה של חמישה חודשים. בצרפת חלה עלייה של 200% במספר התיקים שנפתחו ובאמריקה הלטינית עלייה של יותר מ-100%. לעומתם, רק במדינות חבר העמים לשעבר נרשמה ירידה מתונה במספר התיקים שנפתחו ביחס לשנה שעברה. 

נתון מעניין נוסף שעולה מהדוחות הוא הגידול המשמעותי גם במספר התיקים שנפתחו לצעירים המבקשים לעלות לישראל. במדינות צפון אמריקה, למשל, נרשמה עלייה של 164% במספר התיקים שנפתחו לצעירים (עד גיל 39); וגם במערב אירופה ובדרום אמריקה מספר הצעירים המתעניינים בעלייה, עולה בחדות במהלך החודשים ינואר עד יולי 2020, לעומת השנה שעברה, כך עולה מנתוני הסוכנות. 

הסיבות להגברת ההתעניינות

מגפת הקורונה יצרה משבר אדיר, העצימה תהליכים חברתיים וכלכליים קיימים בארצות המוצא, והביאה להתעוררות משמעותית ועניין באפשרות לעלייה לישראל, כך ציינו בסוכנות:

  • המשבר העולמי הדרמטי העמיק במקומות רבים את הפגיעה במעמד הביניים וביכולת ההשתכרות של משפחות רבות. בקהילות יהודיות רבות, נוספו רבים למעגל הנתמכים על ידי מוסדות הקהילה". כאמור, בהיעדר סיוע כלכלי בחלק ממדינות העולם, נתפשת ישראל – על הערבות ההדדית הממשלתית הנהוגה בה – כיעד אטרקטיבי.
  • מערכות הבריאות בחלק מהמדינות המתקדמות ביותר קרסו נוכח היקף החולים, ומספר הנפטרים הרקיע שחקים. כתוצאה מכך, חל ערעור בתפיסת הביטחון האישי-בריאותי של הקהילות, והעובדה שבישראל קיימת מערכת בריאות ציבורית טובה, שמאפשרת מתן מענה רפואי לכל אזרח ללא קשר למצבו הכלכלי והכנסתו, מהווה יתרון משמעותי וגורם משיכה לעלייה.
  • מדו"ח שפרסם לאחרונה המשרד לעניינים אסטרטגיים, עולה כי כמו לאורך כל ההיסטוריה, גם המשבר הנוכחי מנוצל במקומות רבים לקידום פעילות אנטישמית. תמונה דומה עלתה גם מדוח שפרסמה לאחרונה הליגה כנגד  השמצה (ADL). עוד קודם לכן, בשנים האחרונות חלה התגברות במספר האירועים האנטישמיים ברחבי העולם, וזו ניכרת בדיווחים המגיעים לסוכנות.
  • פגיעה משמעותית במערכת החינוך היהודית ברחבי העולם, בשל המשבר הכלכלי: רובם המכריע של בתי הספר היהודיים ממומנים מתרומות ומשכר לימוד גבוה שמשלמים ההורים, והפגיעה הכלכלית במשפחות רבות, לצד הירידה הדרמטית בשיעור התרומות, מאיימת קיומם של מוסדות חינוך יהודיים רבים. ישראל, לפיכך, היא החלופה האידיאלית לכל מי שרוצה חינוך יהודי לילדיו.
  • אובדן אמון של הקהילות בשלטון המקומי ותחושה שאלה לא טיפלו במשבר באופן מיטבי ושקוף.
  • שבירת חסמים פסיכולוגיים בשל ההסגרים והבידוד הממושך.