חתיכת עיתוי מצאה לה אשת המחול נעמי פרלוב להחליף מהאחד בספטמבר כמנהלת אמנותית את יאיר ורדי, המנכ"ל המיתולוגי של מרכז סוזן דלל למן הקמתו ב-89', יחד עם ענת פישר-לובטון, המנכ"לית החדשה. בעוד שמסביב נגיף הקורונה ממשיך להשתולל, השתיים תקפוצנה ישר למים בלי שהות של מאה ימי-חסד בפסטיבל תל-אביב דאנס, שייפתח בשמיני בספטמבר זו הפעם ה-22.
ניכר בפרלוב שהיא מגיעה רעבה לתפקידה החדש משנת חל"ת, שבה עברה בין פרמיירות בחמישה מרכזי מחול באירופה, שבהיותה באחד מהם, בפריז, התבשרה שזכתה בתפקיד בסוזן דלל.
"זה קשוח", היא אומרת על המעבר החד מהשהות התוססת ביבשת השכנה לקיפאון במרכז בנווה-צדק, המשווע לחזור למסלול. "לאחר שהגעתי למרכז שומם, כעת חדרי החזרות בו שוקקים פעילות לקראת הפסטיבל, שיועבר לקהל באופן מקוון".
בבואה למרכז, היא מוצאת בו שתי להקות מחול שהוא מהווה להן בית - בת שבע וענבל. "במרכז יש מספיק מקום לעוד להקות מחול וגם לפעילות באמנויות אחרות", היא מציינת. "השילוב הזה ישנו בסוזן דלל ונראה לי חשוב להעצים אותו".
פרלוב, בת 61, היא בתו של רב אמן הקולנוע התיעודי חתן פרס ישראל דוד פרלוב ואחותה התאומה של הקולנוענית יעל פרלוב. "שתינו גדלנו בתוך האמנות של אבא שלנו, שבמסגרת 'יומן', שהיה מפעל חייו, הוא תיעד כל הזמן הכל, כולל אותנו, ואלו היו החיים שלנו כילדות", מספרת פרלוב. "אצלנו היומן המצולם הפך למציאות עצמה ואגב כך ירשנו מאבא את העיניים המתבוננות, מה שמנחה אותי בפעילות שלי במחול".
בדרך אליה היא החלה בגיל 12 את הקריירה כ...חצוצרנית, "כלי שהיה די מוזר לילדה". תוך שנתיים היא חצתה את הקווים אל המחול, כשהגיעה עם חברותיה לרקוד באולפן"בת דור", בהדרכתה של ז'נט אורדמן. לעומת קודמה בניהול מרכז סוזן דלל, שהגיע אל קריירת הניהול רבת השנים שלו מכיכוב כרקדן בלהקת בת שבע, נסיונה הריקודי של פרלוב הסתכם בהתנסות הנעורים שלה ובשנת מחול אחת בבת שבע 2 לאחר הצבא.
"די מוקדם הגעתי למסקנה שלהיות על הבמה זה אחד הדברים שאני לא נהנית מהם", היא מפתיעה. "לא הייתה לי התשוקה לכך, בעוד שאהבתי יותר להיות בצד שני, בתפקידים מאחורי הקלעים כמו מנהלת חזרות, מה גם שהגוף שלי לא היה גמיש כדי לפתח קריירה של רקדנית".
את העשור שלאחר הצבא העבירה בחו"ל, בעיקר בפריז, תוך כדי התמחות בכתב התנועה של בנש, המקביל לפרטיטורה מוזיקלית, והייתה יד-ימינו של הכוריאוגרף האלבני-צרפתי אנז'לאן פרלז'וקאז'. בשנות ה-90 היא חזרה ארצה והייתה מנהלת אמנותית בבת שבע לצדו של אהד נהרין. במהלך תקופה זו היא יזמה ואצרה פרויקט וידאו-דאנס ראשון מסוגו בישראל.
בין תפקידיה הבאים של פרלוב: ניהול "גוונים במחול", התחרות הדו-שנתית ליוצרים ישראלים צעירים; ניהול אמנותי של פרויקט "בעקבות", שהזמין כוריאוגרפים ליצור יצירות מחול בהשראת יצירות קאנוניות מהמחול הישראלי ותפקידי הוראה שונים.
אגב, כמי שגדלה בעולם של קולנוע, מסתבר שפרלוב, נותרה קשורה לתחום הזה, בהיותה נשואה לנפתלי (תולי) חן, איש-קול בסרטים.
לקראת סיום דברינו אנחנו מתייחסים לפסטיבל תל-אביב דאנס שבשער. "כבר לא האמנתי שזה יקרה ושכוריאוגרפים יצליחו לייצר עבודות במצב הנוכחי, שזה כיף לא רגיל שהצלחנו להתגבר", היא אומרת בסיפוק. "הפסטיבל הזה היה כל שנותיו בינלאומי ומסיבות מובנות זה לא יהיה כך הפעם. כמו כן מה שיחסר הוא המפגש הבלתי אמצעי בין הרקדנים לבין הקהל, כאשר מגבלות הקורונה כפו עלינו את הדיגיטל".
בתשעת ימי הפסטיבל, בין ה-8 ל-16 בספטמבר, יוגשו לקהל תשע הופעות בכורה עולמיות במדיה הדיגיטלית, כשהמחיר להתחברות לצפייה במשך 24 שעות יסתכם ב-20 ש"ח. מי שירצה לשלם יותר, יבורך.
היצירות בפסטיבל לפי סדר הצגתן:
"עוד דבר אחד" - עדי בוטרוס. בוטרוס, 31, כוריאוגרף ערבי-נוצרי בן הנגב, עוסק בעבודתו החדשה בזהות גברית כמרחב הנתון למנגנוני שליטה וכוח.
"7 inch of slam - the full body soundscape" - אנאבל דביר. דביר, 30, כוריאוגרפית, אמנית קול ומופיענית, משכללת באמצעות רקדניותיה את אמנות ההטחה ברצפה שבה היא מתמחה.
"כל עוד יש אוויר מסביב" - אנסמבל קייזראנטונינו. קייזר (66) ואנטונינו (46), זוג רקדנים, מתעמתים לצלילי המוזיקה של בטהובן עם גוף, טבע, סביבה והיחסים ביניהם.
"פיגולים" - אלה רוטשילד. רוטשילד, 36, רקדנית וכוריאוגרפית, בת מושב עין-ורד, מתארת סיפור תרבותי על רקע ארוחה סביב שולחן ארוך.
"פקרוני" - אורלי פורטל. פורטל, 51, רקדנית וכוריאוגרפית, המתמחה במחול שבטי מרוקאי מהרי האטלס, מביאה מחול תשוקה סוחף לצלילי שירתה של אום כולתום.
"ראיתי פרפר" - רנה שינפלד. שינפלד, 82 (!), הגברת הראשונה של המחול הישראלי ודמות ראויה להערצה, משלבת לצלילי פסקול של המלחין זוכה הגראמי דייויד גראמי בין המחול הייחודי לבין השירה שהיא כותבת.
"צורה מס' 16 - רועי אסף. אסף, 38, רקדן וכוריאוגרף, בן קרית-גת, מביא לפסטיבל עבודת מחול לשלושה רקדנים ועפיפון.
"המקום הזה..." - להקת "שאדן" למחול. שאדן אבו אל-עסל, 41, רקדנית וכוריאוגרפית, הפועלת בנצרת, יצרה טרילוגיה כוריאוגרפית, שבה זכרונות, תקוות ואכזבות בנוף הנצרתי.
"יד גדולה, יד קטנה" - שולמית פונדמינסקי. פונדמינסקי, 46, רקדנית ויוצרת עצמאית, מבצעת סולו חדש בהשראת מחוגי השעון ומושג הזמן.
ניתן לצפות בהופעות פסטיבל "תל אביב דאנס" באמצעות הלינק: https://telavivdance.suzannedellal.org.il/